שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    מה הקשר בין הענקת עזרה לבין התאהבות?

    נחמד מפעם לפעם לתת לגבר לסייע לך ולעפעף לעומתו בחיוך. מפתיע עד כמה גם הגברים עצמם נהנים מהעניין. גם הם, ככל הנראה נתקפים בפרץ נוסטלגיה אבולוציוני, שמזכיר להם את חלוקת התפקידים המסורתית. ויש לזה גם בסיס מדעי

    הרחק הרחק, בקרב אגדות הילדות הקלאסיות, נמצאות עלמות רבות הכלואות בטירות שמחכות עדיין להצלה. אבירים עם שריון נוצץ, או סוס לבן, או שניהם גם יחד, נחלצים לעזרתן. לפעמים הם מצליחים ולפעמים לא, אבל תמיד בסוף הם חיים באושר ועושר עד עצם היום הזה.

     

    בואו לדבר על משיכה גם בפייסבוק של ynet יחסים

     

    גם היום נעים לחברותיי ולי לגלות את הפטרוניות האבירית המורעפת עלינו כשאנחנו מקבלות עזרה מגבר. ככל שאנחנו סולדות מלהרגיש תלותיות, וככל שאנחנו רוצות להוכיח שאנחנו "יכולות לבד", עדיין, כשאנחנו מרשות לעצמנו לקבל עזרה, אין תחושה שזה הופך אותנו רכרוכיות, או מחזיר אותנו להגדרת "המין החלש". להפך, נחמד מפעם לפעם לתת לגבר לסייע לך ולעפעף לעומתו בחיוך לאות תודה.

     

    מפתיע עד כמה גם הגברים עצמם נהנים מהעניין. גם הם, ככל הנראה נתקפים בפרץ נוסטלגיה אבולוציוני, שמזכיר להם את חלוקת התפקידים הנושנה בין המין הגברי לנשי.

     

    למה אבירים תמיד מצילים עלמות? למה העלמות מחכות להצלה מהאבירים האלה? למה גברים עוזרים ונשים נעזרות? ומה הקשר בין הענקת עזרה לבין התאהבות?

     

    היחלצות לעזרת אדם אחר הוא דחף שפסיכולוגים מצביעים על כך שנובע בחלקו מהתקווה להרוויח משהו בתמורה לעזרתך. הצלתה של אשה יפה הכלואה בטירה מעמידה את האביר במצב מבטיח, היא תהיה אסירת תודה, והיא גם עשויה להיות מאוהבת. מחקרים מראים שהלמות לב בנוכחות אדם אחר יכולה לגרום לנו להימשך, להתאהב יותר באדם הזה או לייחס לו תכונות של יופי.

     

    במחקר שנעשה בשנת 1974 על גבי שני גשרים מעל נהר, דונאלד דוטון וארתור ארון הדגימו את זה לתפארת, בניסוי שפורסם ב- Journal of Personality and Social Psychology. גשר אחד היה תלוי 75 מטר מעל נהר. הוא היה צר, מיועד להולך רגל אחד, רעוע ומתנדנד, והיה לו מעקה נמוך. הגשר השני היה יציב ורחב ונתלה רק שלושה מטר מעל הקרקע. על הגשר המתנודד, שהיה מעורר חלחלה ופחד גם במי שלא פוחד מגבהים, עמדה לה עלמה חיננית וחיכתה לעוברים על הגשר. כל פעם שעבר גבר בודד, היא היציגה עצמה בתור עוזרת מחקר, ביקשה ממנו למלא שאלון ונתנה לו את מספר הטלפון שלה למקרה שירצה עוד מידע על הפרויקט. אותו דבר התבצע גם אצל אלו שבחרו לצעוד על הגשר היציב.

     

    מסתבר שכמות הטלפונים מהגברים שצעדו על הגשר המתנודד לעלמה החיננית היתה גדולה בהרבה מכמות הטלפונים מהגברים שפגשו בעלמה על הגשר היציב. כשהציבו במקומה גבר על הגשר הרעוע מספר הגברים שחצו את הגשר וצלצלו אחרי הניסוי היו קטן מאוד.

     

    הלמות ליבם והפחד שלהם העצימו את משיכתם

    תגובות הגברים מהגשר הרועד נראו רק כלפי העלמה ולא כלפי הגבר, מה שמאפשר להסיק שמדובר במשיכה מינית. הלמות ליבם והפחד שלהם העצימו את משיכתם לחיננית. תופעה זו, של עוררות-משיכה, נקראת תיאוריית "העברת התרגשות". על פי תיאוריה זו, עוררות פיזית שנגרמת מגירוי אחד, יכולה להיות מועברת לגירוי אחר, מה שגורם למוח לחשוב שהעוררות הנ"ל נגרמה מהגירוי השני ולא מהראשון. במקרה זה הפחד יצר הלמות לב, אבל בגלל שהיתה אשה יפה בסביבה, המוח חשב שהיא זו שעוררה את הלמות הלב ולכן פירש את המצב כאילו הוא מאוהב. גם במצבים בהם אנשים מודעים לכך שהלמות ליבם נובעים ממשהו אחר, עדיין האפקט עובד ומגביר את משיכתם המינית. לאור כל זאת, אולי כדאי לשקול תחרות ריצה בדייט הבא.

     

    אז תשאלו - אולי הם התקשרו אליה רק כי רצו הקלה בלהיות עם עוד מישהו כשהם במצוקה? בשביל לבטל אפשרות כזו גרגורי וויט ושותפיו הדגימו זאת גם ללא תחושת פחד, אלא רק באמצעות עוררות קצב הלב. מחקרם פורסם ב-Journal of Personality and Social Psychology ב-1981. וויט ביקש ממשתתפי המחקר לקפוץ כמה דקות במקום, ואז הראה להם תמונה של אשה שפעם היתה לבושה באופן מושך ופעם לא מושך. המשתתפים נשאלו עד כמה הם נמשכים אל האשה בתמונה וכמה הם היו רוצים לצאת איתה או לנשק אותה. אלו שקפצו במקום דיווחו על הרבה יותר משיכה כשהאשה נראתה אטרקטיבי, והרבה יותר דחייה כשהיא לא נראתה טוב, לעומת אלו שראו את התמונות ללא כל פעילות פיזית לפני כן.

     

    כל עוד הבעיה קלה, גברים לא נוטים לבקש עזרה

    כלומר, תשוקותינו ורחשי נפשנו, לטוב ולרע, עלולים להיות קורבן לגשרים מטים ליפול או לכל הגברה בקצב הלב. פסיכולוגים חברתיים שחקרו מצבי חירום כאלו מצאו כי בממוצע גברים עוזרים יותר מנשים ונשים נעזרות יותר מגברים.

     

    כל עוד הבעיה קלה, גברים לא נוטים לבקש עזרה. וככל שאשה יפה יותר, היא תקבל יותר עזרה, כפי שהראו פטר בנסון ועמיתיו ב 1976 במאמר שפורסם ב-Journal of Experimental Social Psychology .

     

    למה גברים רוצים לעזור אך לא להיעזר?

     

    בקשת עזרה היא פחות מקובלת חברתית עבור גברים ונמצאה כיותר מאיימת על ההערכה העצמית שלהם. האזור המוחי שקשור לתחושות האלה הוא רכס החגורה, ספציפית - אזור שנקרא RCZ) Rostral Cingulate Zone). זהו אזור שמשמש כברומטר חברתי - האם מה שאני עושה הוא בסדר חברתית? האם אני מקובל על ידי הסביבה או נדחה על ידיה? פעילות האזור המוחי הזה ששופטת את תגובת החברה מווסתת את הפעולות שאנחנו מחליטים לנקוט.

     

    אצל גברים עניין המקובלות החברתית הוא עוצמתי ביותר והוא חלק בלתי נפרד מההערכה העצמית שלהם. לכן, אם בקשת עזרה מציבה אותם בעמדה פחות גברית, ובכך נפגעת הערכתם העצמית, הרי שהם יעשו הכל כדי לא לבקש עזרה. במיוחד מנשים, שבעיני הגברים - התפקיד שלהן הוא להיעזר. אכן, גברים שהיו במצוקה כלשהי, כגון נפילה ברחוב, סירבו לקבל עזרה, במיוחד מנשים יפות.

     

    כשגבר רואה בעיה הוא מחפש פתרון - זה בגלל ה-TPJ שלו

    אבל החלק החשוב הוא דווקא אזור המיוחד לגברים - החלק המוחי המכונה TPJ)  Temporal Parietal Junction). זהו אזור של "תקן את זה ועכשיו!" והוא הרבה יותר פעיל אצל גברים מאשר אצל נשים כשמדובר במצבים המערבים רגשות וכוללים עוד אדם מלבדם.

     

    לכן, מערבולת רגשותיה של עלמה במצוקה מעוררות את רגשותיו והלמות ליבו של האביר, ובכך, הוא נדחף מיד למצוא פתרון. כי כשגבר רואה בעיה הוא מחפש פתרון - זה בגלל ה-TPJ שלו!

     

    אז - עלמה במצוקה, יופי, הלמות לב וגבר, והרי התוצאה: משיכה מינית. עלמה שנעזרה מאוהבת באביר שהציל אותה, ולכן גם הוא מאוהב.

     

    נשאר רק לתהות איך היתה מסתיימת אגדה בה נסיך יפה תואר כלוא בראש מגדל, בעוד עלמה שברירית ויפה מגלה זאת בעת שהיא קוטפת פרחים.

     

     


     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    המוח חשב שהיא זו שעוררה את הלמות הלב
    צילום: Index Open
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים