שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    צילום: ויז'ואל/פוטוס

    "לעזור למשפחה לראות את האור בקצה המנהרה"

    "העשייה החברתית של פעמונים היא לטעמי ללא שמץ של התיפיפות והתנשאות והיא בדיוק הדרך הנכונה לסייע למשפחות להן יש חוסר היכולת להתנהל כלכלית בצורה מאוזנת". מתנדבת משתפת "בגוף ראשון"

    יום חמישי אחר הצהריים, אני בדרכי הביתה, מנמנמת לי בטרמפ על רקע השדות המצהיבים של הנגב, כשהפלאפון מצלצל ועליו שמה של חנה (שם בדוי) אני עונה, לא בהתרגשות יתרה. אנחנו רגילות לדבר אחת לשבועיים שלושה ומגלה שזו לא עוד שיחה רגילה: "מיכלי, יש לי משהו מרגש לספר לך- הצלחנו למכור את המשאית, כיסינו את כל החובות שלנו. את מאמינה? וחוץ מזה, אישרו לנו להקים על דונם אחד מהשטח, סוללה של מערכת סולארית- כמו שתכננו יחד".

     

    צמרמורת נעימה עוטפת את גופי, דמעות של התרגשות מתגנבות לצידי העיניים וקולי רועד מעט, אך לא נשבר "אני לא מאמינה! איזה כיף לשמוע, עשית לי את היום, את השבוע, את החודש". חנה מעבירה לי את בעלה: "מיכלי, שתדעי שבלעדיכם, למרות המצב הקשה לא הייתי מוכר את המשאית בחיים, גם אם היא הייתה יושבת שנים בחצר. לא הייתי מוכן להודות שזה הפתרון הנכון. כנראה שבזמן שעבר ועם כל מה שקרה, נפל לי האסימון. היום אין לי ספק שזה הדבר הנכון - יצאנו לחופשי".

     

    הרומן שלי עם עמותת פעמונים, התחיל במקום מאוד לא שיגרתי - תא השירותים בבית הסטודנט שבאוניברסיטה. על הדלת היה מודבק פלייר: "פעמונים- סטודנטים לוקחים אחריות". בלי שמץ של ידיעה מוקדמת, הרגשתי ואפילו ידעתי, שזו ההתנדבות שאני מחפשת.

     

    העשייה החברתית של פעמונים היא לטעמי ללא שמץ של התיפיפות והתנשאות והיא בדיוק הדרך הנכונה לסייע למשפחות - חלקן קשות יום בעלות רקע סוציו אקונומי קשה, בעוד האחרות מכניסות הכנסות גבוהות בהרבה מהממוצע במשק. המשותף לכולן, ואולי לכולנו, הוא חוסר היכולת להתנהל כלכלית בצורה מאוזנת. בעקבות תחושת הבטן, הצטרפתי לסניף הסטודנטים של העמותה.

     

    לאחר הכשרה אינטנסיבית, נסענו אני ואלעד, שותפי היקר, לפגישה ראשונה עם המשפחה אותה אנו עתידים ללוות למשך השנה הקרובה. זוג סטודנטים, בשנה השניה והשלישית ללימודיהם, שמנהלים בקושי משק בית של סטודנטים שותפים, מקבלים על עצמם משימה - ללוות משפחה.

     

    המטרה הייתה להכיר הכרות מעמיקה את המצב הכלכלי, לבדוק עד רמת השקל כל הוצאה והכנסה, ולנסות תוך שיתוף פעולה מתמיד עם בני הזוג, למצוא את הדרך לשינוי הרגלים. פגשנו משפחה צנועה ולבבית שעל שולחנה תמיד חיכה לנו הקפה כמו שאנחנו אוהבים, לצד ערמת טפסים וחשבונות כלכליים, המעידים על מצבם הכלכלי המורכב.

     

    למצוא את האיזון הנכון

    במשך שנה פעם בשבועיים, נסענו לבית המשפחה במושב סמוך לבאר שבע. אט אט הפכנו לחלק ממשפחתם, לעיתים רמות ההזדהות השפיעו על יכולתנו לראות את הדברים מבחוץ, אך לרוב השילוב של שנינו כאנשים רגישים מחד ומעשיים מאידך, אפשרו לנו למצוא את האיזון הנכון.

     

    הקשיים לא איחרו לבוא, ובכל פגישה גילינו פרטים חדשים - החובות היו גבוהים מכפי שניתן לתאר, הקשיים הנפשיים והבריאותיים הקשו על מציאת פתרונות, אך הנחישות של בני הזוג כמו גם חריצותם ,היו המפתח לפתרון. בעוד אנחנו הצענו למכור את הבית, מה שהיה רחוק פסיעה אחת מסילוקנו מביתם, הציעו בני הזוג להקים סוללה לחשמל ירוק על השטח החקלאי הנטוש שברשותם - פתרונות אלה ואחרים עלו על הפרק, במקביל למילוי קדחתני של פנקסים ברישומי כל שקל שיצא מכיסם, ביטול כרטיסי אשראי, הפסקת הקניות בתשלומים, ייעוץ תעסוקתי, ביקורים בבנקים, חיפושי עבודה, שיחות טלפון, פגישות מרגשות, לעיתים מאכזבות אך על פי רוב עם הפנים קדימה לשינוי.

     

    את שנת הליווי סיימנו, בבית קפה צנוע בעיר. נפרדנו בקושי, אך שמרנו על קשר טלפוני צמוד. השנה שחלפה על משפחתנו מאז סיום הליווי קשה מנשוא, כשצרה בריאותית הולידה צרות כלכליות והמצב נהיה מורכב ביותר. בתוך הפלונטר הנפשי, בחרה המשפחה בצעד מרחיק לכת, למכור את המשאית שהייתה

    מקור הפרנסה, כמו גם מקור הצרות של משק ביתם, מה שאיפשר כיסוי של כל חובותיה המאיימים. לשמחתנו, היינו ברקע וזכינו לשמוע את אנחת הרווחה שבקולם.

     

    המצב השתפר, אך חלק מהקשיים עדיין קיימים ובכל זאת, נראה שהמשפחה מנהלת היום את משק ביתה ביתר אחריות. זכינו לחנוך משפחה נוספת, בטלפון בכל חג, בעוד מי שיתעניין איך עוברת תקופת המבחנים ובמיוחד בתחושה שלא ניתנת לתיאור, שבפשטות של להיות אנחנו, זכינו לעזור למשפחה לראות את האור בקצה המנהרה.

     

    לימים, אלעד סיים את לימודיו, בעוד אני לקחתי על עצמי בשנתי האחרונה ללימודים, לנהל צוות מתנדבים בסניף הסטודנטים של פעמונים. במהלך השנה האחרונה ליוויתי 14 מתנדבים ואת 7 המשפחות שבאמתחתם. יומיים לאחר שיחת הטלפון המרגשת, ניהלתי פגישת צוות לכל מתנדבי, אותה פתחתי בסוף הסיפור על המשפחה שליוויתי, הרגשתי שנסגר מעגל.

     

    • מיכל לוי היא ראש צוות בתא הסטודנטים בבאר שבע ב"פעמונים " - ארגון התנדבותי המלמד התנהלות נכונה במשק הבית ומסייע למשפחות לאזן את כלכלת הבית. להתנדבות ותרומות התקשרו: 1-800-35-10-12.
    • "בגוף ראשון"- מדור המאפשר למתנדבים לספר בעצמם על פעילותם והמקום בו הם מתנדבים. חומרים ותמונות ניתן לשלוח ל shlomit-sh@y-i.co.il  ולציין בנושא - עבור "בגוף ראשון". הפרסום בהתאם לשיקולי המערכת. לטורים נוספים לחצו כאן.
    • עמותת רוח טובה מחברת בין אנשים הרוצים להתנדב וארגונים הזקוקים לעזרת מתנדבים. העמותה מתאימה התנדבות לפי תחומי עניין, שעות נוחות ואיזור מגורים.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    "בלעדיכם, למרות המצב הקשה לא הייתי מוכר את המשאית בחיים"
    צילום: Shutterstock
    רוח טובה
    יד שרה
    כיתבו לנו
    מומלצים