שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    מובארק סולק, ובעזה כבר 10,000 רקטות
    בדרום ניצלו חמאס והג'יהאד את הכאוס המצרי, הכפילו את כמות ראשי הנפץ ומגיעים לפאתי בת-ים. בצפון הסיפור מורכב יותר - חיזבאללה מתעצם וגם חושש מנפילת המשטר הסורי. אז למה לא תקפה ישראל את משלוחי הסקאדים ללבנון?

    שבעה חודשים חלפו מאז פרץ גל ההתקוממויות בעולם הערבי. הגל טרם הסתיים וקשה עדיין להעריך מה יהיו תוצאותיו וכיצד ישפיעו בטווח הארוך על מצבה האסטרטגי, המדיני והביטחוני של ישראל. עם זאת, אפשר להבחין בכמה התפתחויות המשפיעות ישירות כבר עכשיו על המאזן הביטחוני-צבאי בין ישראל לבין גורמים המאיימים עליה בזירה הקרובה.

     

    המרוויחים העיקריים והמיידיים ממה שמכונה "האביב הערבי" הם חמאס והג'יהאד האיסלאמי ברצועת עזה. המהומות במצרים וסילוק מובארק ואנשיו מהשלטון גרמו לשתי תופעות: האחת - תנועת האחים המוסלמים יצאה מהמחתרת והפכה לגורם פוליטי חשוב ומשפיע. עוד לפני ניסוח חוקה חדשה והבחירות לפרלמנט ולנשיאות (שבינתיים נדחו) מכתיבה תנועה זו את רצונה למועצה הצבאית העליונה בראשות הגנרל טנטאווי. בהשפעתם הפסיק השלטון המצרי לחלוטין את הקמת גדר המתכת התת-קרקעית שבנה בסיוע אמריקני כדי לחסום את חפירת המנהרות. השלטון המצרי גם אינו מנסה כעת למנוע חפירת מנהרות הברחה חדשות מרפיח לרצועה והפסיק כמעט לחלוטין להילחם בהברחות.

     

    במקביל, כוחות הביטחון של מצרים העסוקים בנעשה במדינה פנימה איבדו לחלוטין את השליטה בחצי האי סיני. 300 אלף הבדואים השייכים לארבעה-חמישה שבטים גדולים השוכנים בסיני הם כעת השליטים האמיתיים של חצי האי. הכנסתם העיקרית של שבטים אלה מתבססת על הברחות בכלל ועל הברחות לעזה בפרט, והם מיהרו לנצל את הריק הביטחוני שנוצר בחצי האי בעקבות ההפיכה.


    המהפכה שהחלה בכיכר תחריר הגיעה גם לסיני (צילום: AP)

     

    בעקבות התפתחויות אלה גאה בסיני בחודשים האחרונים גל של מטעני נשק ואמצעי לחימה אחרים שעשה את דרכו באמצעות המנהרות לרצועה. כל מה שהונחת בשנים קודמות על ידי האיראנים ושלוחיהם בסיני, הוסתר והוסלק על ידי הבדואים תוך המתנה להזדמנות להעבירו לחמאס מתחת לאפם של המצרים - זרם בחמשת החדשים האחרונים לעזה בחופשיות. בינתיים הגיעו גם מטענים חדשים שהועברו, הפעם ללא שהות והסתרה, לחמאס ולג'יהאד האיסלאמי.

     

    כתוצאה מכך הכפילו ארגוני הטרור ברצועת עזה את כמות הרקטות שבידיהם. כיום מצויים במחסניהם, לדברי מקורות מהימנים ביותר, כ-10,000 רקטות מכל הסוגים במקום 5,000 שהיו בידיהם בסוף השנה שעברה. מבחינה מספרית, יש כעת בעזה כמות רקטות דומה לזו שהייתה בידי חיזבאללה במלחמת לבנון השנייה.

     

    בחצי שנה, פי 3 חומרי נפץ מאשר בכל 2010

    זה נתון מדאיג, אבל צריך לסייג ולומר כי רובן המכריע של הרקטות שבידי חמאס ובעלי בריתו הן קצרות טווח ובעלות ראש נפץ קטן יחסית (כמה ק"ג), ממשפחת הקאסם לדגמיו. אך בנוסף להן מצויים ברשות ארגוני הטרור ברצועה, בעיקר לחמאס ולג'יהאד האיסלאמי, אלפים אחדים של רקטות גראד משני סוגים: בעלי טווח מירבי של 22 ק"מ או כ-40 ק"מ - מהסוג שנורה כבר לעבר באר שבע וקריית גת. כמו כן יש בידיהם כמה רקטות כבדות מסוג פאג'ר 3 ו-5 והן מגיעות לטווחים של כ-65 ק"מ (עד לפאתי בת ים).

     

    המשמעות היא שבעימות הנרחב הבא ברצועה יהיו חמאס והג'יהאד האיסלאמי (הנתמך ישירות ומקבל הוראות מאיראן) מסוגלים לשבש בצורה חמורה יותר מבעבר לא רק את החיים בריכוזי האוכלוסין בדרום-מרכז ישראל, אלא גם את פעילותם התקינה של בסיסי צה"ל וחיל האוויר באזור.

     

    זה לא הכל. מתחילת השנה הנוכחית העבירו הבדואים לעזה חומרי נפץ תקניים בכמות הגדולה פי שלושה (!) מכמות חומרי הנפץ שהועברה בכל 2010. בין טונות חומרי הנפץ שהועברו היו גם כמויות לא מבוטלות של חמרי נפץ מסוגים חדישים שנזקם גדול מאלה הישנים, מה שמאפשר לארגונים העזתים לייצר מהם מטענים מסוכנים והרסניים מבעבר. את הכמות והאיכות החדשים של חמרי הנפץ - והמטענים שיורכבו מהם ויוטמנו בנתיבי התנועה של צה"ל - יצטרך הצבא להביא בחשבון כשהוא עורך פעילות ביטחון שוטף לאורך גדר המערכת המקיפה את הרצועה, ובוודאי אם יוחלט להיכנס לתוכה שוב.

     

    בנוסף לרקטות ולחומרי הנפץ הוברחו לרצועה כמויות של נשק נ"מ, בעיקר טילי כתף מדגמים שונים ותותחים קלים. נשק מסוג זה היה כבר ברצועה בעבר אך בכמויות קטנות. כעת הכמות גדלה ועימה הסיכון הנשקף מהם למסוקי ומטוסי חיל האוויר.

     

    המאגרים בסוריה נבזזו, אז הוחלט להעביר

    אשר לחיזבאללה - נראה שהמגמה מעורבת. מצד אחד, הארגון העביר לאחרונה ממחסניו בסוריה לבסיסיו בלבנון כמויות גדולות ומשמעותיות של טילים ורקטות כבדים. לכן אפשר לומר שהוא התעצם. אך מצד שני צריך לזכור כי טילים ורקטות אלו כבר ניתנו לו בעבר על ידי הסורים ועמדו ממילא לרשותו. הם רק היו מאוחסנים בסוריה מתוך הנחה שחיל האוויר, במקרה של עימות בלבנון, יהסס לתקוף בשטחה ולהסתבך במלחמה עימה.

     

    כשהמרידה בסוריה תפסה תאוצה, החליט חיזבאללה בעצה אחת עם המשטר בדמשק להעביר את הטילים כבר עכשיו. סיבה אחת היא שזמן קצר אחרי תחילת ההתקוממות, בזזו המורדים שני מאגרי נשק גדולים של הצבא הסורי. סיבה נוספת היא החשש של חיזבאללה ואיראן מנפילת משטרו של בשאר אסד, ושהממשל החדש שיקום ימנע מהם גישה חופשית למאגרי הנשק.


     

    נסראללה. מרוויח מההתקוממות העממית בסוריה (צילום: רויטרס)

     

    לפי מידע מהימן ממקורות ביון מערביים שהתפרסם אתמול ב"טיימס" הלונדוני, העבירה סוריה לחיזבאללה שמונה טילים כבדים מדגם סקאד-D - עם טווח של 700 ק"מ וראש הקרב במשקל טון. שאלת מפתח היא אם הועברו משגרים, ואם כן, אילו: אם נייחים - הרי שאז יוכל חיל האוויר בקלות לפגוע בהם לפני שיגור, ואם ניידים, הסוואתם קלה יותר. עוד לא ברור אם אמצעים נוספים וידע הדרושים לשיגור, נמצאים בידי חיזבאללה. 

     

    בנוסף לסקאדים, שני טילים חדישים מאותו דגם הועברו בחשאי בשנה שעברה, וגם כמה עשרות רקטות כבדות מדגם M-600 מתוצרת סוריה שהועברו כעת לחיזבאללה, שהן העתק של הרקטה הכבדה האיראנית מדגם "פתח 110". רקטות כבדות ומדויקות אלה נמצאות כבר ברשותו של חיזבאללה כמה שנים. כעת מספרן גדל. בנוסף לכך העבירה סוריה לחיזבאללה גם נשק נ"מ בכמות משמעותית.

     

    הסיוע האיראני לחיזבאללה נחתך בחצי

    ישראל הודיעה בעבר כי לא תסכים שסוריה תעביר לחיזבאללה נשק "שובר שוויון" ואף איימה במרומז בתקיפה. טילי הסקאד D ונשק נ"מ הוגדרו במפורש בשנים שעברו על ידי שר הביטחון ברק וראש הממשלה נתניהו "שוברי שוויון" בזירה הלבנונית. לכן תמוהה העובדה שישראל לא עשתה דבר כדי למנוע את העברת אמצעים אלה לאחרונה לחיזבאללה.

     

    הסבר אפשרי הוא שבירושלים החליטו לשמור על איפוק מפני שלא רצו לתת למשטר בדמשק עילה לפתוח בעימות עם ישראל, שיסית את תשומת לב ההמונים המפגינים ומורדים מההפיכה בסוריה. נציין גם שהעברת הטילים הכבדים ואמצעי הנ"מ מסוריה ללבנון עושה אותם פגיעים יותר למכות שיונחתו על ידי חיל האוויר, וייתכן שעניין המשגרים קשור להחלטה.

     

    ככלל, חיזבאללה מודאג מאוד מהמתרחש בסוריה מחשש לאובדן התמיכה המדינית והצבאית, וניתוק נתיב העברת הנשק מאיראן דרך סוריה. לכן, בהוראת איראן, ומתוך אינטרס עצמי, משתדלים ראשי הארגון לסייע למשטר הסורי לשרוד. ידוע כעת במידה גדולה של ודאות שאנשי חיזבאללה במספרים לא גדולים נשלחו לסוריה והשתתפו בפועל בדיכוי האלים של ההפגנות לצד אנשי הביטחון הסורים. 


    אלוף אביב כוכבי. התריע מפני השינויים באזור (צילום: גיל יוחנן)

     

    ראש אמ"ן ציין לפני כשבוע בהופיעו בוועדת החוץ והביטחון בכנסת כי האיראנים ניסו לעזור למשטר בסוריה באמצעות הפגנות פלסטיניות על הגבול בסוריה ובלבנון, שיתפתחו לאירועי דמים שיסיחו את דעת ההמונים בסוריה ויביכו את ישראל. חיזבאללה, שראה את ההכנות הישראליות לאירועים, צמצם את היקף אנשיו ששלח להפגין. האינטרס של הארגון היה שלא לגרום להתלקחות ולפגיעה בלבנונים, שתעורר תרעומת פנימית. לכן צימצם חיזבאללה את ממדי ההפגנה על גבול לבנון ב"יום הנכבה" ומנע לחלוטין הפגנה רבתי ב"יום הנכסה".

     

    איראן חתכה בחצי בשנה האחרונה את הסיוע הכספי לחיזבאללה, ממיליארד דולר לשנה ל-500 מליון בלבד. זו תוצאה עקיפה של הסנקציות הכלכליות שהוטלו על טהרן עקב סירובה לפרק את תכנית הגרעין הצבאית שלה.

     

    אלו הן רק תוצאות מיידיות וחלקיות של ההתקוממויות בסוריה ובמצרים הנוגעות במישרין לביטחון ישראל.

    המשך בוודאי יבוא. ראוי לתת בהקשר זה מחמאה לקהיליית המודיעין ובעיקר לאמ"ן, שמיהרו להסתגל למצב החדש ולאתגרי האיסוף וניתוח המידע שהתבקשו עקב תופעת גל ההתקוממויות העממיות במדינות סביבנו.

     

    צריך גם לעשות צדק עם ראש אמ"ן החדש, האלוף אביב כוכבי, שנטען נגדו כי בתחילת גל ההתקוממויות, אמר כביכול בוועדת החוץ והביטחון שהמשטר במצרים יציב ולא נשקפת לו סכנה. מתברר שכוכבי דווקא התריע באותה הזדמנות מפני הבאות. בתשובה לשאלה בעניין זה אמר: "דור הביניים בהחלט עשוי להוביל מהפיכות גם במדינות שאינן נחשלות ואנחנו רואים עיסוק אינטנסיבי בעניין זה של המנהיגים בירדן ובמצרים".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    נסראללה. מתעצם וחושש
    צילום: EPA
    חמושי חמאס בעזה. המרוויחים העיקריים
    צילום: רויטרס
    מומלצים