26 שנה להורגי קרפ: 'יהודים היו מקבלים פחות'

בעוד שאלמנתו של אריק קרפ ביקשה להחמיר בעונשם של שלושת המורשעים בהריגת בעלה שנידונו היום (ג') ל-26 שנות מאסר בפועל, בני משפחתם של הצעירים מג'לג'וליה רואים צד אחר לגמרי. הם טוענים שאילו המורשעים היו יהודים, עונשם היה קל יותר.

קרוב משפחתו של אחד הנאשמים אמר ל-ynet: "גזר הדין לא צודק. זו נקמה. אני בטוח שאם אלו היו יהודים, שהיו מואשמים באותן העבירות, הם לא היו מקבלים עונש של 26 שנות מאסר".

הוא הוסיף כי בתי המשפט מחמירים במקרים, בהם ערבים פוגעים ביהודים. "אנו סובלים מבעיות של גזענות ואפליה, במיוחד בכל מה שקשור למעורבות של ערבים באירועי אלימות נגד יהודים", הוא אמר. "בכל קטטה בה מעורבים יהודים והערבים - אומרים שהערבים אשמים. לכן אנחנו לא מופתעים מגזר הדין".

קרוב המשפחה אמר כי הוא לא מאמין שבית המשפט העליון יקבל את ערעורם של השלושה שהרגו את אריק קרפ. "אני לא יודע אם יש טעם לערער, כי התוצאה בטח תהיה שלילית", הוא אמר. 

התגרה אחרי הקראת גזר הדין (צילום: דודו אזולאי)

לאחר שהשופטים הקריאו את גזר הדין פרצה תגרה בין משפחות הצעירים. קרוב המשפחה הסביר למה פרצה המהומה, ליד המעלית בבית המשפט: "כולם היו לחוצים. גזר הדין השפיע על כל קרובי המשפחה". הוא גם התייחס להתמודדות של המשפחות לאחר המקרה. "אנשים התחילו להסתכל עלינו כאילו אנחנו פושעים", הוא אמר, "למרות שאנחנו מכובדים ואין לנו כל קשר לפשיעה או לאלימות. אנחנו ביחס טוב עם כולם".

"גזר הדין לא הוגן"

קרוב משפחה אחר אמר גם הוא כי מדובר בעונש חמור מאוד. "גזר הדין לא הוגן. לפי דעתי, בית המשפט התייחס לנאשמים כמו אל רוצחים ולא לאנשים שגרמו להריגה. לצערי הרב, המשטרה גם לא חקרה את האירוע באופן מקצועי. הם רק רצו להוריד נטל מעליהם. הם גם התעלמו מהסיבה שגרמה למותו של קרפ, במיוחד כשהגופה שלו נמצאה בתוך המים".

גם הוא אמר שמדובר באפליה נגד ערבים. "כנראה שלחוקרים לא איכפת מערבים. הם רוצים להתקדם בתפקיד שלהם על חשבון שלושת הצעירים". אותו קרוב הוסיף כי הוא לא מאמין שהצעיר הרג. "אני מכיר אותו כאדם רגוע, שלא נוקט באלימות. עד היום אנחנו מופתעים מהמעורבות שלו".

בגזר הדין השופטים תיארו את האכזריות במעשיהם של השלושה: "בענייננו, הזוועה

 אינה מתמצה באקראיות הקורבן. היא מתעצמת נוכח האכזריות הבלתי נתפסת בה התנפלו הנאשמים על המנוח, בחמת זעם נטולת כל סיבה, באשר איש מהם לא ידע על מה ולמה יש להרע לו. הם הכו, בעטו וחבטו בו ללא רחם ולא הרפו. הנפש מתקוממת על הקשחת הלב של הנאשמים אל מול תחינותיו וזעקותיו של המנוח וצעקות אשתו ובתו. לא נתפס כיצד בדקות הארוכות בהן הותר דמו של המנוח, לא התעשת איש מהנאשמים ולא ניצת בהם ולו שביב של חמלה".