למנהיגי המחאות נמאס: "עייפנו מהבטחות סרק"

עשרות אלפי אנשים משכה לרחובות תל-אביב מחאת האוהלים, אלפים מחו מול בית ראש הממשלה בירושלים והתמקמו מול הכנסת. אבל גם מנהיגי המאבקים החברתיים יודעים שאת המומנטום קשה לשמר. רבים ממובילי מאבק הדיור, מרד הקוטג', מחאת המתמחים וחרם הדלק סבורים כי המחאות עשויות להוביל לתנועה פוליטית חדשה, כמה מהם קוראים לאחד כוחות, כי "העם עייף מהלוקשים שמוכרים לו".

מחאת האוהלים - סיקור מיוחד ב-ynet

מה אתם חושבים - היכנסו לפורום מחאת האוהלים

מובילי מחאת הנדל"ן הודו כי מאז העצרת מספר ההצעות שקיבלו להקמת תנועה פוליטית רק הולך וגדל, אבל בינתיים הם עוסקים בניסיונות למנוע פילוג אפשרי. סתיו שפיר, שנאמה בעצרת, אמרה אמש (יום א') כי ראש הממשלה ניסה לגרום לפילוג כזה, כאשר פנה לסטודנטים. "אנחנו מדגישים - לא נסתפק בשום אופן בפתרון שמתייחס לאוכלוסייה ספציפית", אמרה בנוגע להצעה לחוק לדיור בר השגה, שמתייחס רק לסטודנטים - ומכונה "בלוף".

לגבי המעבר לפוליטיקה, אמרה שפיר: "הרבה אנשים הציעו לנו את זה ב-24 השעות האחרונות, אבל נשקול את כל האופציות. גם למחאה עממית שנותרת בעינה יש משקל מאוד חזק". היא הדגישה כי הפעילים ממשיכים להפיץ את המחאה ברחבי הארץ: "קיבלנו פניות מבית שאן ומאילת להקים מאהלים. אנחנו תומכים במחאה לא אלימה, וגם בעימותים עם השוטרים היו שוטרים רבים שהפגינו הזדהות עם המפגינים ולחשו באוזניהם בסוף העצרת 'בהצלחה'". 

שמולי, מן הסתם, אינו חושב שכניסה לפוליטיקה היא המתווה הנכון של המאבק. "קשה לי מאוד עם המצב שבו אנו מנהלים מאבק וצועקים על בעיית הדיור, ובפועל גורמים בתוך המחאה שמנסים להסיט את המאבק למקום אחר. אנחנו נחושים להישאר בשטח ולהחריף את המחאה, אבל הצלחתה תלויה ביכולת שלנו להיות כנים עם עצמנו ולהכיר בעובדה שהמאבק התחיל על דיור וגם יסתיים בנושא הדיור", אמר יו"ר התאחדות הסטודנטים.

מוביל מחאה שהובילה לשינוי, אם כי נקודתי, הוא איציק אלרוב. האיש מאחורי חרם הקוטג' סבור הזעם החברתי עשוי להביא להקמת להקמת תנועות חדשות. "אם הממשלה לא תספק את הסחורה בעצמה, תקח את דרישות הציבור ברצינות ותעשה החלטות קשות לטובת האזרח הקטן, אם היא לא תוכיח שיש ממשלה אמיתית בירושלים, אני צופה שיקומו תנועת חברתיות-פוליטית מקרב ציבור המחאה עצמו. יהיו גם מפלגות קיימות שיחרטו על דגלן את האג'נדה החברתית כעיקרי", העריך אלרוב.

תושב בני ברק לא מתכוון עם זאת לחצות את הקווים לפוליטיקה, ואמר כי ימשיך להתמקד במאבק אותו החל: "המחשבות היחידות שלי מתמקדות בהוזלת מחירי המזון ב-30% אחוזים. זהו צעד אפשרי, שיכול לתת מענה גם לדיור, ויפנה משאבים לשכר הדירה, לדלק, לחינוך ,לתרבות ועוד".

אלרוב מאמין שהעצרת הגדולה הוכיחה שהציבור יודע כי הכוח נמצא בידיים שלו: "נקעה נפשו של הציבור בעליות מחירים לא מוצדקות בעליל. ההבדל בין מאבק מוצרי המזון לדירות הוא שלצורך הוזלת הדיור יש צורך בצעדי ממשלה, במאבק שלנו יש צורך רק בריסון עצמי - לא קונים, והמחירים יורדים. לכן המשך המומנטום מבחינתנו הינו המשך המגמה במסגרה הציבור הוא שמוריד ומעלה את השאלטר".

להבדיל, מחאת הדלק עדיין לא הובילה לתוצאות - ובקרוב המחירים שוב צפויים לעלות. זאב גראואר, שעומד בראש מאבק הוזלת הדלק ויוקר המחייה, המאבק שפתח את דלת המחאה הנוכחית, אמר כי קיבל הצעות רבות למעבר לפוליטיקה. "אני דחיתי אותן, אבל העם צמא לתנועה פוליטית חדשה. עייפנו מהבטחות הסרק שמבטיחים לנו כל המפלגות הקיימות, עייפנו מעסקנים פוליטיים שמוכרים לנו לוקשים כבר 60 שנה". ביום שישי בבוקר יצעדו הפעילים להורדת מחירי הדלק מרחבת מוזיאון תל אביב לכיוון שדרות רוטשילד בקריאה למנוע את התייקרות הדלק הצפויה.  

גראואר סבור כי איחוד כוחות יוביל את המחאה לשיאים חדשים. "כל ראשי המאבקים וכל התנועות העממיות צריכות לשים את האגו בצד, לשבת בשולחן אחד ולנהל את המאבק ביחד. אם זו מחאת הדלק, אם זו מחאת הקוטג', אם זו מחאת הדיור - כולם זועקים עם כותרת שונה, אך המטרה והתוכן זהה - פשוט רוצים לחיות בכבוד".

בינתיים, על רקע המחאות החברתיות, נמשכת כבר יותר מ-110 ימים שביתת הרופאים, והמתמחים הכריזו על "מרד". לד"ר יונה וייסבוך, יו"ר עמותת מרש"ם המאגדת את המתמחים, ברור כי גם מחאתם משתלבת עם המחאות האחרות: "אלו מאבקים שמתחברים אידיאולוגית, כמו הדרישה למזון, לדיור ולרפואה לכל אדם. זה מעלה לתודעה הציבורית שאנחנו במלחמת הישרדות יומיומית".

לוייסבוך אין כוונה לעבור לפוליטיקה. "אנחנו בנישה שלנו - העיקר הבריאות", אמר והתייחס לצעדי המחאה הצפויים של המתמחים, אם אכן בית הדין לעבודה יוציא צווי מניעה. "גם אם יהיו צווים אנחנו מתכננים הפגנות מחוץ לשעות העבודה. יש אפשרות שנגיע לעבודה, אך נשבות רעב", אמר.