שתף קטע נבחר

האם אהבה יכולה לשרוד תחת לחצים כלכליים?

כאשר זוג מתחיל את דרכו, יהיה זה מסוכן ולא אחראי להתעלם מהשאלות הכלכליות ולא לבדוק אם יש ביניהם תיאום של ציפיות והאם הם יכולים לפעול כצוות בתחום המסובך והחשוב של בניית תשתית כלכלית משותפת

שאלה: האם הוא מספיק שאפתן כדי להתקדם בחיים? האם נוכל להתפרנס?

אני בת 27, כארבעה חודשים אני בזוגיות עם גבר בן 38. מהרגע שנפגשנו התאהבתי בו. הוא מעניין אותי, מצחיק אותי, מושך אותי ואוהב אותי מאוד. הזוגיות בינינו מאוד טובה. הבעיה היא שאמי מההתחלה לא אישרה אותו. הבחור די עני, לא משכיל ועובד במקצוע שלא נחשב מאוד יציב כלכלית ו"מכניס". כשפגשתי אותו הוא פתח עסק משלו שלא ממש ממריא. אמא שלי לא מאמינה שהוא יוכל לפרנס אותי ואת המשפחה שנקים. אני די תמימה ומאמינה באהבה הוליוודית, לכן מתקשה להאמין שבגלל הסיבה הזאת עליי להיפרד ממנו, כי אני באמת ובתמים אוהבת אותו! מצד שני, אני מהססת אם להתקדם הלאה. הוא, מצידו, רוצה להתחתן איתי ולהקים משפחה. דברי אמי מזמזמים באוזניי - "האם הוא מספיק שאפתן כדי להתקדם בחיים? האם נוכל להתפרנס?" אני ממש אובדת עצות וזקוקה נואשות לעזרתך.

--א'

 

בואו לדבר על כסף ועל אהבה גם בפייסבוק שלנו

 

שאלה: ההרגשה שלי היא של פראיירית שכל הבית נשען עליה

אנחנו נשואים 25 שנה עם חמישה ילדים. במשך השנים אני פרנסתי באופן קבוע – עבדתי במשרה מסודרת ותמיד שילמתי את כל התשלומים. הוא, לעומת זאת, קפץ מעבודה לעבודה, אי אפשר היה לסמוך על ההכנסות מצידו. תמיד היתה סיבה למה לא מגיע כסף מצידו, או שלא שילמו לו או שחייבים לו. בהתחלה כשעבד בצורה מסודרת המשכורות היו נכנסות לחשבון המשותף, אבל כשהוא ראה שלא חוסכים, הוא היה מפסיק להפקיד את הכסף לחשבון, בזמן שהוא היה מפקיד הוא היה גם מושך הרבה.

 

עכשיו הוא עובד במקום קבוע כחצי שנה. משכורתו זהה לשלי, שוב הפקיד לחשבון חודשיים את המשכורת ואחר כך, כשראה שנשארנו באותו מינוס, החליט לפתוח חשבון לבד. מאז הוא משתתף רק בהוצאות יום שבת – כ-200 שקל בשבוע. בחשבון שלי כל ההוצאות הקבועות – משכנתא, סלולרי, טלוויזיה, מים, ארנונה וכל מיני תשלומים קבועים. כמה פעמים דיברתי שהוא צריך להשתתף חצי-חצי, הוא טוען שהוא רוצה לחדש את הרכב, אחרי כן הוא יעביר שוב לחשבון משותף את המשכורת.

 

המצב מביא למריבות וסכסוכים, ההרגשה שלי היא של פראיירית שכל הבית נשען עליה. מה לעשות? גם הילדים לא מבקשים ממנו דבר, נוצר מצב שכולם נשענים עליי. אני גם רוצה להעניק לעצמי לאחר שנים של נתינה לבית. האם המצב יכול להימשך כך? האם זוהי סיבה לפרק נישואין?

--ב'

 

תשובות:

המכתבים של א' ו-ב' הגיעו אליי באותו יום, ולמרות ההבדל הגדול במידת הסבל והמצוקה של הכותבות, כדאי לראות אותם ולתהות – עד כמה אהבה וזוגיות יכולים להתקיים ולשרוד תחת לחצים כלכליים? עד כמה הברית הכלכלית וההתנהלות הכספית משפיעים על האהבה ועל שביעות הרצון, או שאפשר להיות "עניים ומאושרים", כמו סנדלרים באגדות?

 

אנסה לענות בטור הזה לשתי השאלות, המייצגות ספקטרום רחב של בעיות בהתמודדות המשותפת של בני זוג עם חשבון הבנק התובעני.

 

א' כותבת כבחורה צעירה, מלאת אהבה ואופטימיות, ומזכירה לכולנו משהו חשוב: שלפני שנכנסים למכבש של הקמת משפחה-בית-קריירה-פרנסה, בהתחלה בהתחלה, יש משהו אחר לגמרי. יש רגשות, וגוף, ומגע, וקירבה, שנותנים המון כוח והמון תקווה להאמין שאפשר להתגבר על הכל.

 

ב', אחרי 25 שנות נישואין, כלל לא מזכירה במכתב שלה שום מילה לגבי הקשר, לא אהבה ולא חברות, אין כלום, רק חשבון בנק, והוצאות, וחמישה ילדים שצריך לפרנס ובן זוג חסר אחריות או מפוחד, שלא תורם לחשבון המשותף.

 

האם גברת ב' היא מה שמחכה לגברת א'? האם זה סוף הסיפור הבלתי נמנע של זוגיות תחת לחצים כלכליים? האם גברת ב', לפני 25 שנה, הרגישה כמו גברת א' - שיש לה בחור שהיא מאוד אוהבת אבל הוא לא כל כך חזק בתחום הפרנסה? האם היא הבינה מה ההשלכות של החלטה ללדת חמישה ילדים במציאות כלכלית כה מסובכת?

 

ניסיון להדחיק את העיסוק בשאלות חשובות

הנבואה כידוע, ניתנה לשוטים, ואף אחד לא יכול לדעת לאן דברים יובילו. אבל כאשר זוג מתחיל את דרכו, יהיה זה מסוכן ולא אחראי להתעלם מהשאלות הכלכליות ולא לבדוק אם יש ביניהם תיאום של ציפיות והאם הם יכולים לפעול כצוות בתחום המסובך והחשוב של בניית תשתית כלכלית משותפת. כשהשואלת א' כותבת "אני מאמינה באהבה הוליוודית, אבל אמא שלי אומרת..." אפשר לשמוע בבירור את הניסיון להדחיק את העיסוק בשאלות חשובות.

 

לגבי ב', המתוסכלת, המבוהלת, אענה מה דעתי בסוף הטור, אבל קודם כל, אשתמש בדברים כדי שכולנו, הקוראים, המטפלים, נוכל ללמוד מהם. כיצד חולפות ביעף 25 שנים, של התנהלות לא שוויונית, לא חברית, לא מאוזנת, וכמה מסוכן לתת לדברים להתגלגל בלי לעצור אותם. הייתי שמחה לשבת איתך, ב', ולשאול – איפה היית כל השנים? מה עשית כשנולדו הילדים ובעלך לא תרם לפרנסת המשפחה? כמה קשה היה לך? מדוע המשכת? האם קיוית שזה יסתדר מעצמו? האם היו זמנים טובים יותר בהם הייתם חברים וסחבתם את הקשיים ביחד, בחברות ותמיכה? הלוואי שזה כך.

 

המכתב שלך מציג תמונה מאד עגומה. את שואלת אם להתגרש, כאשר כל מה שיש במכתבך הוא תיאור של חוסר השותפות הכספי. אם זה כל מה שיש, אם אין קשר כלשהו ביניכם, פעילות משפחתית, חברות, אם אתם מעולם לא יושבים לתכנן את התקציב, ומשתפים זה את זו בתוכניות לעתיד, הכלכליות והאחרות, אז בעצם, אולי כבר התגרשתם? מבחינה רגשית, נראה שהזוגיות שלכם בסוף דרכה, אבל, מבחינה כלכלית אתם עדיין מחזיקים בית ביחד, את משלמת משכנתא והוא מחזיק בזכויות על הבית. את משלמת הוצאות והוא כנראה אוגר את כספו בצד ומכין לעצמו ביטחון לעתיד. לכן, המצב שלך מחייב קודם כל תשובות מאנשי מקצוע אחרים, לא פסיכולוגים – מהיועץ בבנק, מעורכת דין, ממגשר. עלייך לבדוק בדחיפות את מצבך ואת האפשרויות שלך לעצור קצת את ההוצאות שלך, לחסוך לעצמך, להעביר אחריות לילדים הבוגרים אולי. לעשות סדר, ומהר.

 

כיצד הוא רואה את העתיד שלכם? מה את יכולה לתרום?

ואת, א' המודאגת, שהמילים של אמא מהדהדות באוזנייך ומנקרות: הדאגה שלך מוצדקת, חשובה, וראויה למחשבה ולפעולה. השאלה, לדעתי, איננה אם לעזוב את בן זוגך, יש שאלות שכדאי לשאול קודם: כיצד הוא רואה את העתיד שלכם? מה את יכולה לתרום? האם לך יש מקצוע מכניס? שימי לב שכתבת " אמא שלי לא מאמינה שהוא יוכל לפרנס אותי ואת המשפחה שנקים". ומה איתך? גם את חושבת שזו אחריות שלו? אם כן, אז אולי מוטב למצוא לך בעל מפרנס יותר. אבל, אולי זו אחריות של שניכם?

  

שתי הנשים כותבות כמי שרואות את הגבר בתור המפרנס העיקרי, למרות שיכול מאוד להיות שזה לא ככה. סוד ההצלחה טמון ביכולת לעבוד בתור צוות, ולא לראות אחד מבני הזוג בתור "המבוגר האחראי" שצריך גם לפרנס וגם לפקח על ההוצאות של המשפחה.

 

לכן, תשובתי ל-א' הצעירה – אם אתם מאוד אוהבים, לכו עכשיו, לפני שהדברים מסתבכים, ליעוץ של איש מקצוע שמבין בכספים. חישבו על הדברים לעומק, חפשו ביחד פתרונות, הסתכלו על המציאות בעיניים פקוחות. אם את בטוחה שתהיי מוכנה לוותר על דברים כמו בית, נוחיות, ללדת פחות ילדים ממה שתכננת וכדומה – ויתורים והקרבות שנדרשים כשההכנסה קטנה – לכי על זה. אבל תבדקי טוב טוב, שבן זוגך מבין את המגבלות שלו, שהוא מבין שאם לא יצליח כעצמאי, יחזור להיות שכיר. נסי לבדוק מה יכולת ההשתכרות שלך. בקיצור – עם אהבה לא קונים במכולת. אם את יודעת שיש לכם מקורות הכנסה מספיקים, ושתוכלו להצטמצם, אני מאחלת לך ולבן זוגך הרבה אהבה ואושר, בתוך מציאות צנועה ואחראית. משכורת קטנה בוודאי שאיננה עילה לפרידה, אבל היא כן דורשת הבנה עמוקה של הויתורים שיידרשו משניכם לאורך הדרך, לא רק במישור החומרי. ויתורים על חופשות, ועל כיף, ועל ביטחון, ועל גאווה. אם את מוכנה לשלם את המחיר, תוכלי לחיות באהבה וחברות.


סוד ההצלחה טמון ביכולת לעבוד בתור צוות (צילום: Shutterstock)

 

ואת, ב', מוצאת עצמך במצב עגום, שבו יש שתי אפשרויות – להישאר או להתגרש - ושתיהן קשות. האפשרות השלישית שאני מציעה לך היא לעשות שיעורי בית וללמוד את המצב מכל הבחינות. האם יש ביניכם קשר כלשהו, או רק התחשבנות כספית? אם אכן זה כך, ואין ביניכם שום דבר משותף, אז נשמע שבאמת הנישואין מתקרבים לקיצם. כדי להחליט אם להתגרש, חשוב לבחון את התמונה הרחבה של המחירים שכולכם תשלמו, ולא רק את ההיבט שבו אתם מסוכסכים. נסי לבדוק אם בן זוגך מפגין אנוכיות בכל התחומים. אולי יש תחומים בהם הוא כן מעניק משהו? האם את והילדים מקבלים ממנו חום, חיבה, בילוי משותף, התעניינות וכדומה? האם יש לכם גם רגעים נחמדים ביחד? את רואה אתכם מזדקנים ביחד? אם נביט רק על המישור הכספי, ברור שאין ביניכם אמון ואין הגינות, יש חלוקה מאוד לא מאוזנת ומקוממת. אבל יכול להיות שהמצב הזה התפתח בגלל גורמים שאפשר ללבן אותם ולתקן אותם?

 

לפני שמתגרשים, חשוב מאוד לעצור ולהבין מה השתבש, מה החלק של כל אחד במצב, ומה עוד ניתן לעשות לפני שמפרקים את החבילה. זיכרי, שאם השיקול שלך הוא כספי, הרי שגירושין בדרך כלל מחמירים את המצב הכספי של כל חברי המשפחה.

  

הכסף מעלה שאלות של אמון, של תלות

לסיכום, הנושא של כסף בתוך זוגיות הוא אחד קשה, כואב, ומייצר הרבה מאוד ריב ותיסכול גם אצל מי שיש לו, קל וחומר במקרים בהם הפרוטה אינה מצויה בשפע. הכסף מעלה שאלות של אמון, של תלות, הכסף דורש לרדת מהעננים הוורודים של האהבה ולהתעסק במציאות המפחידה, המסובכת. העיסוק בכסף מציף שאלות של ערך עצמי, ביטחון, אי-צדק וקינאה במי שקל לו יותר. לכן, עם כניסה לקשר רציני, חשוב מאוד שיהיה תמיד ערוץ פתוח לבחון את ההתנהלות הכספית שלכם, ללבן גם שאלות כמו "מה קונים" ו"איך חוסכים" וגם שאלות רגשיות בנוגע לכסף: האם מישהו מרגיש מנוצל? האם אחד מכם מרגיש שהוא תורם יותר? האם יש פערים גדולים בנטיות שלכם לבזבז או לחסוך?

 

יכול להיות שאילו ב' היתה שואלת שאלות אלו לפני 20, היא היתה מקבלת החלטות טובות יותר לגבי חייה כאשה עובדת שרוצה להבטיח את עתידה ולא רק לכסות על הפסדיו של בן זוגה.

 

בזוגיות טובה, אפשר להתנהל במקביל. בצד אחד, שוברים את הראש איך לסגור את המינוס ומתעמתים ביחד עם שאלות של הוצאות והכנסות. ומצד שני, שומרים וזוכרים שיש לכם גם פינה שהיא לא כלכלית, פינה שבה נותנים בלבד, בלי חשבונות, ועל הפינה הזו, הרגשית, החמה, חשוב לשמור מכל משמר ולהרחיק אותה מפנקס החשבונות.

 

בהצלחה!

 

  • עירית קליינר-פז היא פסיכולוגית קלינית , מטפלת אישית וזוגית, מרצה ומדריכה. ניתן לשלוח באימייל שאלות, ותשובות נבחרות יתפרסמו בטשטוש הפרטים המזהים. לצערנו, אין אפשרות להשיב אישית על הפניות.

 

 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: index open
האם נוכל להתפרנס?
צילום: index open
הכרויות
כתבו לנו
מומלצים