שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    הבונוס החדש: "תלמידים יעדיפו מדעים על סוסים"
    באקדמיה החליטו שבגרויות מוגברות במקצועות כמו מתמטיקה ופיזיקה יזכו את הסטודנטים בציון כניסה גבוה יותר מבמקצועות אחרים. מרצים: "סוף סוף תלמידים יבחרו במדעים במקום מקצועות אזוטריים". המתנגדים: "בן 14 יכול לבחור כיוון לחיים?"

    במערכת ההשכלה הגבוהה מקווים שהחלטת ועד ראשי האוניברסיטאות אתמול (א') להגדיל את הבונוס שיינתן לסטודנטים הלומדים לבגרות באופן מוגבר מקצועות שמוגדרים "מקצועות ליבה", תסייע לחלץ את לימודי המדעים בישראל מהמצוקה שבה הם נמצאים. לפי ההחלטה החדשה, מקצועות הליבה יזכו להעדפה על פני כל מקצוע אחר שעליו ייבחנו תלמידים לבגרות.

     

    "מדובר במהלך נכון מאוד, במיוחד על רקע העובדה שיש יותר מ-100 מקצועות לימוד לבגרות, שעד כה תועדפו כולם באותו האופן", אמרה ל-ynet הפרופ' למתמטיקה זמירה מברך, דיקנית הפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת בר-אילן. "לפי הנתונים הבינלאומיים, אחוז התלמידים בישראל שלומד מקצועות מדעיים הוא נמוך מאוד ביחס למדינות ה-OECD, מה גם שפי הנתונים האלה כ-50% מילדי ישראל לא לומדים כלל לבגרויות".

     

    בבואו של תלמיד להירשם ללימודים אקדמיים, מחושב ציון הכניסה שלו לא רק על סמך הפסיכומטרי, אלא גם - ולעתים רק - על סמך ממוצע ציוני הבגרות שלו. בחישוב ממוצע הבגרות מקבל התלמיד נקודות בונוס בשיעור משתנה, אם למד לבגרות מקצועות מסוימים ברמה מוגברת, קרי של 4 או 5 יחידות לימוד. לפי ההחלטה החדשה של ועד ראשי האוניברסיטאות, מעתה תינתן בחישוב הממוצע ומתן הבונוס עדיפות ללימודים מוגברים במקצועות הליבה, שהם: מתמטיקה, אנגלית, פיזיקה, כימיה, ביולוגיה, היסטוריה, ספרות ותנ"ך.


    פותחים שנה באוניברסיטת בן-גוריון. החוקים משתנים (צילום: צפריר אביוב)

     

    עד כה אוניברסיטאות מסוימות החליטו על דעת עצמן אם להעניק משקל עודף לבגרויות במתמטיקה ובאנגלית, וכעת, בעקבות החלטה הוועד, בכל המוסדות יזכו מקצועות הליבה את התלמידים בבונוס גבוה יותר מאשר מקצועות בחירה אחרים כמו סוציולוגיה או גאוגרפיה למשל. לפי החלטת הוועד, כל אוניברסיטה תוכל להחליט לבדה אם להוסיף מקצועות בודדים לרשימה בסיסית ומוסכמת בהתאם לתחומי הלימוד השונים. כך למשל תוכל הפקולטה למדעי החברה לתת העדפה לתלמידים שלמדו לבגרות באופן מוגבר מקצועות השייכים למדעי החברה.

     

    האוניברסיטה תפסיק לעשות את עבודת התיכון

    שיטת הבונוסים החדשה תיכנס לתוקף רק בעוד שנתיים. לפי השיטה, תלמידים שייבחנו בבגרות ברמה של 5 יחידות באחד ממקצועות הליבה יזכו בבונוס של 25 נקודות, ואלה שילמדו ברמה של 4 יחידות במקצועות אלה יקבלו תוספת של 15 נקודות. תלמידים שייבחנו ברמה של 5 יחידות במקצועות אחרים יקבלו בונוס של 10 נקודות, והנבחנים על מקצועות אלה ברמת 4 יחידות יקבלו רק 5 נקודות בונוס. תוספת הבונוס תינתן רק למי שיקבל ציון 60 ומעלה בבגרות.

     

    לדברי פרופ' מברך, "חשוב מאוד לחזק את לימודי המדעים, וכדי לעשות זאת חייבים לעודד את התלמידים לבחור במקצועות האלה, כי אחרת הם יבחרו במקצועיים ה'כייפיים' והאזוטריים כמו רכיבה על סוסים, ויגיעו לאקדמיה כשהם חסרים ידע. זה יחייב את האוניברסיטאות להשלים את החומר וללמד אותם מדעים במקום התיכון".


    הטכניון. "לא נצטרך לעשות את עבודת התיכונים" (צילום: אלעד גרשגורן)

     

    דוד שויחט, סגן נשיא המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה בכרמיאל ופרופסור למתמטיקה, בטוח שההחלטה המהפכנית תקדם משמעותית את לימודי המדעים בבתי הספר ובאקדמיה, ותעודד מנהלים לשפר את הישגי התלמידים. "מעכשיו, 5 יחידות מתמטיקה או פיזיקה יהיו פרמטר מרכזי לקבלה ללימודים גבוהים. האקדמיה מבזבזת זמן יקר בשנת הלימודים הראשונה על קורסי השלמות, ועכשיו הסטודנטים יגיעו מוכנים יותר ועם רקע מוצק יותר לספסל הלימודים". הוא ציין כי ישראל מדורגת כיום במקום נמוך בעולם בכל הקשור ללימודי המתמטיקה, והביע תקווה שכעת יבוא השינוי.

     

    ילד בן 14 בשל לבחור כיוון לחיים?

    פרופ' נאוה בן צבי, נשיאת מכללת הדסה בירושלים ויו"ר הוועדה למדע וטכנולוגיה בחטיבת הביניים מטעם משרד החינוך, אמרה כי בעיקרון מדובר בצעד מבורך, אך הדגישה גם כי יש להיזהר בדרישות כדי לא לפגוע בעתיד הילדים. "המהלך הגיע מתוך דאגה אמיתית לנוכח המחסור של בתלמידי תיכון מובילים בתחומי המדעים, ובהחלט חשוב לעודד את לימודי המדעים בישראל, במיוחד כשיש מקצועות לימוד אזוטריים רבים שמספקים חוויות, אבל לא יותר מזה", אמרה.

     

    עם זאת, הדגישה, יש מחסור גם באנשי מדעי הרוח והחברה. "לא בטוח שילד בן 14 כבר מוכשר ומיומן מספיק כדי לבחור את התחום שבו ירצה לעסוק כל חייו, וחבל שבגלל החלטה שגויה או לא מתאימה הוא ייאלץ ללמוד תחומים שאינם מתאימים

    לו".

     

    נשיא מכללת אורנים להוראה, יאיר קארו, שהוא גם פרופסור למתמטיקה, משתמש במילים חריפות יותר, ומביע חשש מפני האפשרות שההחלטה תהיה דווקא הרסנית למערכת החינוך. "אין ספק שחשוב ללמוד מקצועות מדעיים, אבל חשוב גם לעודד תלמידים בעלי נטייה טבעית למקצועות ריאליים ללמוד אזרחות, גאוגרפיה, אומנות ושלל מקצועות נוספים, שכעת ירחיקו אותם ממרכז הלימודים. במקום לעודד יצירתיות והגשמה עצמית של תלמידים, יצמצמו באופן לא מבוקר את טווח

    הבחירה, וזה עלול לפגום בהישגי התלמידים".

     

    מורה בכיר בתיכון יוקרתי במרכז הארץ אמר ל-ynet: "זו החלטה דרמטית שתשנה לגמרי את כל הליך בחירת מקצועות הלימוד אצל תלמידי התיכון. כבר בגיל 14 תלמידים יקבלו החלטות לפי 'מה אני אעשה בעתיד', ולא לפי השאלה איך ליהנות מחוויית הלימודים. זה ייצור המון לחץ בבתי הספר, ויגרום לכך שבתי הספר יזניחו את המקצועות היצירתיים".

     

    אותו מורה הוסיף: "זה עלול לגרום לכך שכל המקצועות בעלי תחומי העניין הנוספים כמו קולנוע, תיאטרון, מחול וכו' יהפכו להיות לא רלוונטיים. כמחנכים אנחנו רוצים לראות את בני הנוער מתפתחים לפי התחומים שמעניינים אותם ושבהם הם מוכשרים. אנחנו לא רוצים לכפות עליהם מה ללמוד ובמה לעסוק".


    פורסם לראשונה 31/07/2011 23:54

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לומדים לבגרות, השנה. סדר העדיפויות משתנה
    צילום: צפריר אביוב
    מומלצים