איננו זקוקים לך

באחד הימים היו פרחי הכמורה במנזר עדים לתקרית שבמהלכה אחד הנזירים העליב את חברו. אב המנזר ביקש מן הנזיר שנפגע שיסלח לנזיר שפגע בו.
"בשום פנים ואופן", היתה תשובתו. "הוא עשה את מה שעשה, ויהיה עליו לשלם את המחיר על מעשיו".
ואז נשא אב-המנזר את ידיו לשמים והחל לשאת תפילה:
"אבינו שבשמיים, איננו זקוקים לך עוד! כבר יש ביכולתנו לגרום לכך שעבריינים ישלמו על מעשיהם. כבר יש ביכולתנו לקחת לידינו את חרב הנקמה ולהשגיח על הטוב ועל הרע. היות שכך, אלוהינו, יכול אתה כעת להרחיק עצמך מאיתנו ומצרותינו".
מוכה בושה, הסכים הנזיר הפגוע לסלוח לחברו.