שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    פקח יוכל לחפש לנו על הגוף: סכנה או ביטחון?
    היועצת המשפטית של השלטון המקומי מדברת על"התפרקות מנכס לאומי", באגודה לזכויות האזרח מזהירים מניצול לרעה בהיעדר שוטרים. לפחות בנתניה מרוצים מהחוק החדש שינוסה ב-13 רשויות: "מכפיל כוח לביטחון האישי". ומה דעתכם?

    לא רק דו"חות חניה: בשקט בשקט, בצל מחאת האוהלים, אושר בשבוע שעבר בקריאה שנייה ושלישית בכנסת חוק הרחבת סמכויות האכיפה של פקחי העיריות, שהופך אותם למעשה ל"חצי שוטרים". בין היתר מאפשר החוק לפקחים לדרוש מאזרחים להציג תעודת זהות, לערוך חיפוש גופני במקרה של חשש להחזקת נשק, ואף לעכב אזרחים תוך הפעלת כוח ולהחרים חפצים עד לבואה של המשטרה במקרים של חשש לאלימות.

     

    הרחבת סמכויות הפקחים תיושם תחילה בערים אילת, בני ברק, גבעתיים, דימונה, טירה, כרמיאל, לוד, מגדל העמק, נצרת, נתניה, ערד ורמת גן. אם הפיילוט יוכתר בהצלחה כעבור שנתיים, אמורים הפקחים להפוך למערך אכיפה עירוני שיסייע למשטרה במניעת אלימות.

     

    לפחות בנתניה מרוצים. מנכ"ל העירייה, איזי ענבר, אמר ל-ynet כי בעירייה "מברכים על הנושא שיתרום לביטחון האישי של התושבים". לדבריו יש בצעד "מכפיל כוח בהקמתה של יחידה משותפת של פקחים ושוטרים" לשם שיפור הביטחון האישי בעיר.


    "כל ראש עיר יחליט לפי האינטרס"  (צילום: קובי קואנקס)

     

    תושבי העיר עדיין לא ממש יודעים איך לאכול את הפקח בן הכלאיים. "זה קצת מוזר, כי בנתניה לא משנה מה יעשו הפקחים, לא יעריכו אותם. אנשים לא רואים אותם כשומרי סדר, אלא כרעים שנותנים לנו דו"חות", הסביר עידו ענבי, צעיר תושב נתניה.

     לדבריו, כל אזרח במדינה מצייר את השוטר כמי שפועל למען הסדר, ואת הפקח הוא רואה כבעל אינטרס, "כזה שמתוגמל לפי מספר הדוחות שהוא מחלק".

     

    מנגד, ענבי מזכיר שיש צורך בתגבור הכוחות בשטח. "לא מזמן ראיתי אדם מכה את אשתו באמצע הרחוב, וכמו רוב הזמן, כשצריך, אני לא רואה שוטרים בתוך העיר חוץ משוטרי תנועה. יש הרבה פקחים פזורים בגלל עניין החנייה, אולי אם יהיו להם סמכויות אכיפה כמו נגד עבריינים, זה יסייע בשמירת הסדר ותחושת הביטחון".

     

    בשורה התחתונה, אומר ענבי, "הייתי מעדיף שיוסיפו שוטרים שישמרו על הסדר, עם כללים ברורים ולא אדם מטעם העירייה. קשה לי לראות פקח מגן על העיר מפני עבריינות".

     

    "הכשרה של שבועיים"

    באגודה לזכויות האזרח חרדים. באגודה הסבירו כי הם אמנם מכירים בצורך לשפר ולחזק את מערך אכיפת החוק  ולהתמודד ביעילות עם האלימות, אולם "הצעת החוק משקפת דווקא התנערות של המדינה מחובותיה בתחום זה, תוך הרחבה של פוטנציאל הפגיעה בזכויות אדם".

     

    עו"ד אן סוצ'יו האמונה על הנושא באגודה טוענת שלמרות הקושי, "הפתרון לא יכול להיות הכנסת גורמים מחוץ למשטרה לתוך מעגל האכיפה, כי רק למשטרה יש את הכלים, ההכשרה והיכולת לפקח על פעולות השיטור וכל הנלווה אליהן. לעכב אדם, לערוך עליו חיפוש, לעצור אותו בכוח? איך נותנים כוח כזה למנגנון לא מפוקח? לפקחים שיעברו הכשרה של מקסימום שבועיים? איך יכולים להשוות אותם לשוטרים בעלי הכשרה ארוכה הרבה יותר?".

     

    סוצ'יו טוענת כי הסמכויות הרבות שניתנו לפקחים "פוגעניות". היא הזכירה כי אין מנגנונים שבאמצעותם ניתן להתלונן על הפקחים בדומה לשוטרים, והביעה חשש שהסמכויות ינוצלו לרעה בידי בעלי אינטרס ברשויות. "כל ראש עיר יכול על פי אינטרס להחליט על אכיפה משלו".  

     

    לדברי עורכת הדין, הפרשנות לאלימות רחבה מאוד, מה שיכול להוביל לאנרכיה שעה שכל פקח יפרש את הדברים כראות עיניו.

     "זו פגיעה בפרטיות, בכבוד האדם, בזכויות שלך. אם למשטרה יש בעיה - שתתגבר כוחות, לא תעביר סמכויות הרות גורל לגוף לא מוסמך".

     

    עורכת הדין האשימה כי המשטרה זורקת אחריות לרשויות המקומיות, למרות התנגדות המרכז לשלטון מקומי למהלך, בשל מחסור בתקציב. "השר לביטחון פנים הודה בדיונים כי מחסור בתקציב לשוטרים נוספים הביא לצעד", אמרה, וגם העריכה כי החוק יביא לאפליה בין רשויות: "רשויות עשירות יציפו את העיר בפקחים, ודווקא לרשויות החלשות, בהן יש צורך בתגבור, לא יהיה את הכסף לזה, והמשטרה תתנער מהצורך לדאוג להן".

     

    "אין לפקח הגנה"

    גם בשלטון המקומי, כאמור, לא מרוצים מההחלטה, בלשון המעטה. "הרחבת סמכויות פקחים יכלה להיות מבורכת אם הייתה בנושאים בהם השלטון אמור לעסוק, כגון שירותים לרווחת הקהילה והתושבים, אך הצעת החוק הזו היא התפרקות מנכס לאומי", קבעה היועצת המשפטית של הארגון, נועה בן אריה.


    מרגריטה לאוטין, שנרצחה בחוף בבת ים

     

    לדבריה, הסמכות הזו היא אחריות שהרשויות לא יכולות להתמודד איתן. "אם חלילה יקרה אירוע אלימות, ייפגע אזרח תמים או יתפתח עימות? שני הצדדים ילכו בצוותא וייחקרו כאחד האדם. אין לפקח הגנה. מי יממן את עלויות הפוליסות האסטרונומיות שדרושות לכל פקח כזה? מי ישלם על ייצוג משפטי במקרה הצורך, הן של פקח והן בגין תביעה שהעירייה לא מנעה דקירה או אלימות בחוף הים או במועדון, שעה שהיא כלל לא יכולה לעשות זאת?", היא תוהה.

     

    בן אריה תמהה איך רק לפני כמה ימים הועלתה הצעת חוק בוועדה לענייני חקיקה ובה בקשה לשלול מפקחים את הרשות למתן דוחות חנייה בחניית נכים,

     "וכעת רוצים לתת להם נשק וסמכויות שימוש בכוח ועיכוב?! לחניה הם לא מוכשרים אך בחקיקה יעדו אותם לסיוע לשוטרים למניעת רצח מצד העולם התחתון על חוף הים, כמו במקרה של מרגריטה לאוטין".

     

    היועצת המשפטית של השלטון המקומי הביעה בכל זאת תקווה שהפיילוט "יצליח בצורה בלתי רגילה ברשויות שרצו בו, ושאם הוא ייכשל, תשכיל מדינת ישראל לבטל את החוק הזה ותמקד את הפקחים בייעודם – איכות החיים של התושבים".

     

    ומה דעתכם? לחצו להגיב, סמנו תחילה אם אתם בעד או נגד החוק ונמקו.

     

    בהכנת הידיעה השתתפה מורן אזולאי
    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    "תמיד יראו פקחים כאנשים הרעים"
    צילום: דורון גולן
    צילום: יריב כץ
    ואם יתבעו אותו, מי ישלם? (אילוסטרציה)
    צילום: יריב כץ
    מומלצים