זה דווקא די סבבה להיות רוס מ"חברים"
עברו כבר כמה שנים בתל אביב, עברת את גיל 30 ופרחת מאוחר, פתאום אתה מבין את השפה ובמשחק השחמט הזה מצליח לעתים להפיל את מלכת הכיתה. הפכת להיות "גבר משוכלל", כמו שאחת מהן אמרה לך. ואז באה רייצ'ל
תמיד ידעתי למה אני מחפש את הפרקים הישנים והשחוקים של "חברים" בטלוויזיה. אולי זה השחקן שבתוכי שמייחל לעבוד בעבודה כזו - גם להרוויח הרבה כסף אבל בעיקר ליהנות מהחברה הכיפית ומהדמויות ההזויות שכל אחד מהם שיחק. אבל הסיבה האמיתית היא שידעתי שהם פשוט מצליחים לגעת בי.
תמיד הזמנתי אנשים לחשוב לרגע מיהם מבין כל הדמויות, כי הרי כל אחת מהן מייצגת כמה קווים מאוד ברורים. מי אתם?
אני רוס.
למען האמת, באסה לא להיות ג'ואי לפעמים, אבל היום אני מבין שזה דווקא די סבבה להיות רוס.
מי אתם בחברים? בואו לדבר על זה גם בפייסבוק שלנו
אף אחד לא אמר לי שלהיות רוס, החנון, זה שלעולם לא יהיה cool, זאת בעיה. להפך, אמא שלי תמיד היתה גאה בבן החנון שלה. זה שכל הציונים שלו פלס סביב ה-90, זה שעוזר בבית, זה שאף פעם לא מתווכח ובטח ובטח לא סולק מהכיתה כי הרביץ לאיזה ילד סתם כי התחשק לו.ואז אתה קצת מתבגר ומבין שאמא טעתה, ושהחיים שלך כאילו תקועים בהילוך שני. הבחורות לא זורמות כמו מים, ואתה נופל כל פעם מחדש למשבצת הידיד.
ואז אתה עובר לתל אביב ולא מבין את השפה. נכנס לפאב ובעיקר צופה מהצד, וזה מרגיש לך בדיוק כאילו נחתת כרגע במנהטן כשהאנגלית שלך טובה, המבטא לא רע, אבל לא ממש מצליח לך לתקשר עם הסביבה. אז אתה ממשיך להיאחז במצויינות הזו, כי היא עצם קיומך, כי היא מהות החיים שלך, כי היא אזור הנוחות שלך. מבלה שעות בעבודה, מצהיר הצהרות שאתה לא מחפש חברים אלא באת להצליח, בכל מחיר!
ובינתיים אתה יוצא עם איזו אחת, קצת פשרה אבל היא לפחות רוצה אותך. ואתה מאושר! באמת! לשלושה חודשים. זה נגמר כי אין שם באמת תשוקה, הלב שלך נמצא במקום אחר. הלב שלך רוצה יותר, הוא רוצה את מה שאמא הבטיחה לך, את מה שהחיים הבטיחו לך. אתה רוצה את הטוב ביותר עבורך, כי אמא דאגה שתדע שאתה הטוב ביותר ולא מגיע לך פחות מזה. אז אתה מחפש את הטובה ביותר ולא מצליח ליישם את מה שילדים בני 19 היום עושים, כאילו אמא שלהם אמרה להם את הוראות ההפעלה תוך כדי יניקה.
עברו כבר כמה שנים בתל אביב, עברת את גיל 30 ופרחת מאוחר, פתאום אתה מבין את השפה (הגיע הזמן באמת!) ובמשחק השחמט הזה מצליח לעתים להפיל את מלכת הכיתה. הפכת להיות "גבר משוכלל", כמו שאחת מהן אמרה לך.
ואז באה רייצ'ל.
את רייצ'ל קשה להשיג, כי היא עוד לא עברה את המסלול שאתה עברת. גם היא צריכה להתבגר, למצוא את מקומה בעולם, לחפש את הספורטאי שמתאים לתדמית המעודדת שלה כדי שתסמן וי. שתרגיש שהיא השיגה את הטוב ביותר עבורה. רק אחרי שתתאכזב ממנו, כי הוא בעצם מתעניין רק בעצמו, היא תתחיל לחשוב אחרת.
אז אתה שוב יוצא עם איזו אחת, לא פשרה! דווקא אחלה, אבל רייצ'ל היא האובססיה, אז עכשיו אתה לא רגוע מסיבות אחרות. הפעם גם אמא לא רגועה. היא אומרת לך שאתה צריך ללמוד להתפשר, שאמנם מגיע לך הטוב ביותר אבל יאללה, אי אפשר לשבת על הגדר כל הזמן. (אמא רוצה נכד!).
זאת שאתה יוצא איתה קצת דומה למוניקה
רייצ'ל כרגע יוצאת עם מישהו ואתה יוצא עם מישהי, כדי להעביר את הזמן או אולי כדי להתגבר עליה אחת ולתמיד. זאת שאתה יוצא איתה קצת דומה למוניקה, דומה לך מדי, עסוקה בקריירה, רוצה להצליח, קצת אובססיבית וחולת שליטה. מקסימה, אבל מוניקה מרגיש מדי כמו אחות.
ורייצ'ל? היא כל הזמן שם, בדלת ממול או בבניין ממול, אבל אף פעם לא רחוק מספיק כדי להתנתק. כדי להפסיק להשוות אליה כל אחת.
אמא חולה, הזמן הולך ואוזל ואתה מבין שאסור לך! אסור לך! לחכות כי הזמן אוזל (ואמא רוצה נכד).
אז על מיטתה אתה כותב לרייצ'ל סמס. אחד נואש כזה אחרי 1,000 נשיקות שפספסת כי עדיין שמרת על כמה דפוסי התנהגות של רוס.
והיא אומרת שהיא חושבת על זה גם אבל לא עכשיו, כי היא יוצאת עם מישהו, והיא לא יכולה להגיד לך חד משמעית שהיא רוצה אותך אבל גם לא יכולה להגיד שלא... ואם זה צריך לקרות זה ייקרה.
לפנייה לכתב/ת 
חברים. מי אתם?
צילום: רויטרס
אובססיה לרייצ'ל, מוניקה לא עוזרת
צילום: רויטרס
באסה לא להיות ג'ואי
צילום: איי פי
מומלצים
