שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    ט' באב: המקדש כבר לא קיים, ההר עודנו שם
    בית המקדש (הראשון והשני) אומנם חרב בימי ט' באב, אבל הר הבית שעליו הוקם - שריר וקיים. סיור מיוחד סביב הכתלים (ולא רק המערבי) של המקום הכי קדוש בי-ם שעוד קיים בזיכרון

    כשאומרים תשעה באב דבר ראשון שעולה בראש זה חורבן בית המקדש ורחבת הכותל המערבי של ימינו. מהמקדש לא נשאר כלום, מהכותל המערבי נשאר הרבה, אבל מהר הבית עצמו נשאר המון.

     

     

    סיור סובב הר הבית (מחוצה לו) יכול להוות מסלול מרתק, ייחודי ומתאים גם לתשעה באב. תחילתו ברחבת הכותל המערבי, שבה גם נסיים, אבל נתמקד דווקא בחלקים אחרים ושונים סביב ההר ונבין כי אמנם מקדשינו חרָב אבל ההר שרד כמעט בשלמותו.

     

    תשעה באב הוא לא רק תאריך חורבן בית המקדש השני מלפני 1,941 שנים, ושנבנה לראשונה עם שיבת ציון והגיע לשיאו בתקופת הורדוס. זהו גם התאריך המקובל שבו החריב נבוכדנאצר את בית המקדש הראשון, שנבנה על ידי שלמה המלך לפני כמעט 2,600 שנים.

     

    בכותל המערבי כולנו ביקרנו ועליו לא נרחיב. מרחבת הכותל נפנה ונצא לכיוון הרובע המוסלמי דרך נקודת הבידוק הביטחוני שברחוב הגיא, הנמצאת מתחת לקשת אבן מרשימה בקצה הצפוני של רחבת הכותל. קשת זו שימשה לפני כ-20 שנים צעיר קנדי שלקה ב"סינדרום ירושלים" וניסה לדחוף ולהפיל את המבנה בשתי ידיו בטענה כי הוא עצמו שמשון הגיבור.


    המקדש חרב, אבל ההר שרד. רחבת הכותל (צילומים: רון פלד)

     

    שער מוכרי הכותנה

    נמשיך ישר ברחוב הגיא, כשמשני צידנו חנויות השוק. זהו הרחוב שסופו מוביל אל שער שכם ותחילתו בעיר דוד שמחוץ לחומות ועוד נחלוף על פניה בהמשך. ציר התנועה מאובטח לכל אורכו על ידי המשטרה ומצלמות במעגל סגור. כעבור כמאה מטרים נבחין מימין ברחוב צר מקורה, ובסופו שער ירוק ענק - שער מוכרי הכותנה שזכה לשמו על שם השוק המקורה והמרשים, "סוק אל קטאנין".

     

    שוק קטן ומרשים זה נבנה בתקופה ממלוכית, אי שם במאה ה-14, ויושב על הכותל המערבי אל מול כיפת הסלע. כיום יש בו חנויות צעצועים ומזכרות וכן שני חמאמים (בתי מרחץ), שכן המקום שימש כחאן בתקופה הממלוכית ולאחריה.

     

    נמשיך עוד כמה עשרות מטרים ברחוב הגיא ונפנה ימינה בשלט שעליו כתוב בעברית "לכותל הקטן" - רחוב באב אל חדיד (שער הברזל). היכנסו אל הרחוב הצר שבסופו עוד שער להר הבית. בסמוך לשער פנו שמאלה ותגיעו את רחבת הכותל הקטן - חוש שיהאבי.

     

    הכותל כפי שלא הכרנו

    רבים חושבים שמה שנשאר מחורבן המקדש השני הנו אזור רחבת הכותל המערבי, הנמצאת פחות מ-200 מטר דרומית לנו ומוכרת לכולנו, אבל מהווה רק חלק קטן מסך 487 המטרים של הכותל המערבי. אחד החלקים הפחות מוכרים שלו הוא כאן, מעל למנהרת הכותל שנמצאת תחתינו.

     

    אורכו של קטע "הכותל הקטן" החשוף כעשרה מטרים. זקני העיר נהגו בעבר להגיע לכאן ולומר תיקון חצות. שימו לב לפתקים שבין האבנים. המעניין הוא כי בחלקו הדרומי של האתר, מצד ימין אם מתסכלים על הכותל ובעצם לכיוון ממנו באנו, ניתן להבחין בנישה בקיר, מיחראב, לכיוון העיר מֵכָּה מה שמראה כי בעבר שימש המקום גם כמסגד.

     

    נחזור לכיוון שער הברזל ולרחוב הגיא שממנו הגענו, ונפנה ימינה ונמשיך במסלול. רחוב הגיא ברובע המוסלמי שבו אנו נמצאים, היווה מוקד חיים חשוב ליהודים במהלך המאה ה-19. יהודים רבים גרו כאן ברחוב זה גם בשל מצוקת הדיור הקשה ברובע היהודי של אז. בחלק מדלתות הכניסה לבתים אפשר להבחין בצד ימין בחריצים קטנים, המעידים על קיומן של מזוזות בעבר. בשנות ה-20 של המאה שעברה החלה הדרדרות במצבם גם בשל רעידת האדמה הקשה שפקדה את אזורינו בשנת 1927, וגם בשל מאורעות תרפ"ט (1929). מאורעות 1939-1936 ובעקבות המרי הערבי, הביאו להסתלקותם הכמעט מלאה של יהודים מהאזור.


    יהודים רבים גרו בעיר. דגם של מנורת המקדש ברובע היהודי

     

    המרד שמסמל את סופה הרשמי של י-ם

    הליכה של עוד כמה דקות תביא אותנו אל ליבה של דרך הייסורים, ה"וויה דולורוזה", וכן לישיבת עטרת כהנים מימין. נמשיך עוד קצת ישר ונבחין מולינו ומימין במבנה אבן ענק ומרשים - ההוספיס האוסטרי.

     

    לפני שנפנה ימינה ברחוב בוויה דולורוזה ולכיוון הכותל הצפוני של הר הבית, שימו לב לאבנים המובלטות שמתחת לרגלינו אל מול ההוספיס. אלה אבנים רומיות מהמאה ה-2 לספירה. לאחר חורבן המקדש בשנת 70 לספירה, הפכה ירושלים לעיר רומית אלילית בשם "איליה קפיטולינה" ואלה שרידים לריצוף המרשים של העיר. הייתה זו גם התקופה שבה גם פרץ מרד בר כוכבא בשנת 132 לספירה, וישנם שאומרים שמסמל את סופה הרשמי של ירושלים בימי הבית השני.

     

    נמשיך ימינה ברחוב דרך הייסורים כשמימיננו נבחין בפתח מנהרת הכותל לאחר כמאה מטרים, ועוד קצת לפניה נעבור מתחת לקשת "אקה-הומו" - שריד לשער ניצחון שבנה אדריאנוס בימי איליה קפיטולינה. מעל לפתח היציאה של מנהרת הכותל נמצא בית הספר "אל עומריה" ואם הוא פתוח, נעלה במדרגות וניכנס עד שנעמוד על הכותל הצפוני ונצפה על הר הבית מזווית קצת שונה ופחות מוכרת.


    מבט אל כיפת הסלע מביה"ס אל-עומריה

     

    איפה האריות?

    נחזור ונצא אל הרחוב ונפנה ימינה ונמשיך ברחוב הראשי עד לסופו - שער האריות. לפני שנצא החוצה, שימו לב ימינה, לשער נוסף של הר הבית בסמוך לפינה הצפון-מזרחית של הר הבית - שער השבטים (באב אל-אסבאט) - על שם 12 שבטי ישראל.משער זה נכנסו הצנחנים אל הר הבית ב-67, ישר לאחר כניסתם אל שער האריות.

     

    נצא משער האריות ונביט עליו מבחוץ ונגלה עובדה משעשעת וקצת מביכה - אין אריות בשער באריות, אם כי ברדלסים שהיו סמלו של השליט הממלוכי בייברס. כשגבינו אל השער נכנס ימינה בפתח אל בית הקברות המוסלמי בשער הרחמים. על פי ההלכה היהודית אין כל איסור לכניסה לבית קברות זה. בליבו של בית הקברות, מימננו, הכותל הצפוני של הר הבית ובו שרידים רבים מתקפות המקדש השני.

     

    לאחר כמה דקות נגיע אל שער הרחמים - אותו שער שזכה לשיר נפלא של מאיר בנאי. אל מול שער הרחמים ניבט נוף מדהים אל הר הזיתים ובו בית הקברות היהודי העתיק בעולם, כמו גם על הכנסיות המרשימות על מורדות ההר.


    מכאן יש נוף מדהים אל הר הזיתים. שער הרחמים

     

    עומדות היו רגלינו בשעריך הר הבית

    נמשיך עד לסופו של בית הקברות והר הבית. שימו לב לפינה הדרום מזרחית של הר הבית מיד עם יציאתינו משער בית הקברות. זוהי הפינה המרשימה ביותר של הר הבית ומסבירה מה היה כאן לפני 2,000 שנים. פינה זו מכונה "קרן העופל" המוזכרת בתוספתא וכיום הנה חלק מהגן הארכיאולוגי מרכז דוידסון.

     

    נמשיך על המדרכה ונתחיל לטפס ימינה לכיוון שער האשפות ורחבת הכותל שבה התחלנו. מימננו, מתחת למסגד אל-אקצא, שערי חולדה שהיוו את שערי הכניסה והיציאה להר הבית לפני החורבן. על מדרגות האבן שמתחת לשערים חסומים אלה, שכונו המעלות, ישבו עם ישראל וחכמיו בימי המקדש ושיאה של ירושלים לפני 2,000 שנה.


    הפינה הדרום-מזרחית של הר הבית. קרן העופל

     

    משמאלינו הכניסה אל עיר דוד שבה התחילה ירושלים וממנה עלו בני ישראל אל הר הבית ואל מקדשו של שלמה המלך. בעיר דוד ניתן לבקר בשרידים של חורבן העיר מימי המקדש הראשון.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    יהודים חיו בי-ם כמעט בכל תקופה. דגם מנורת המקדש
    צילום: רון פלד
    מומלצים