שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    צילום: jupiter
    הבית נמכר במחיר נמוך משוויו - המתווכת תפצה
    בעלי בית שמכרו את ביתם בקדימה, תבעו את המתווכת בטענה שקיבלו בהמלצתה מחיר נמוך במאות אלפי שקלים מערכו הריאלי של הנכס. המתווכת טענה שכלל לא פעלה כמתווכת ושרק הציגה את הבית לקונים כ"טובה". מה קבע ביהמ"ש?

    בני זוג מבוגרים המתגוררים בתל אביב ובעלי בית ביישוב קדימה, טענו כי פנו למתווכת על מנת למכר את הבית בקדימה, זאת על רקע היכרות קודמת עימה לאחר שתיווכה עבורם בעסקאות שכירות בעבר. לטענתם, המתווכת הודיעה להם שמצאה רוכשים עבור הבית המוכנים לשלם 1.05 מיליון שקל, והדגישה בפניהם כי זהו הסכום הגבוה ביותר שהם יכולים לקבל עבור הבית.

     

    פסקי דין בנושאי תיווך:

     

    משכך, בני הזוג מכרו את הבית תמורת 1.06 מיליון שקל ואף שילמו למתווכת דמי תיווך בסך 10,000 שקל. לימים, משנקלעו לסכסוך עם הרוכשים, ערכו בדיקת שמאות, ואז גילו כי הבית נמכר ב-390 אלף שקל פחות מהמחיר הריאלי שלו, וכי המתווכת כלל לא היתה בעלת רישיון לעסוק בתיווך בעת ביצוע העסקה.

     

    בתביעה שהגישו לבית משפט השלום בראשון לציון, דרשו המוכרים מהמתווכת פיצוי של 400 אלף שקל, הכולל את ההפרש בין מחיר המכירה למחיר הריאלי ודמי התיווך.

     

    המתווכת טענה כי התובעים הם שנקבו בסכום הרצוי להם עבור הבית וכי היא אך סייעה להם על רקע היכרות מהעבר, אך מעולם לטענתה לא העריכה את שווי הבית ואף לא פעלה בעסקה כמתווכת. לטענתה, התשלום שקיבלה היה עבור סיועה לרוכשי הבית בהתנהלות מול הרשויות ומול בעלי המקצוע ששיפצו אותו. בנוסף היא טענה, כי מחיר המכירה של הבית היה מחיר ריאלי לאור מצבו הירוד.

     

    אין לייחס אשם תורם למוכרים

    השופט אורן שוורץ קיבל את התביעה באופן חלקי. הוא דחה את הסבריה אודות התשלום שקיבלה, והעדיף את גרסת התובעים בעניין זה, כמו גם לגבי הטענה כי המתווכת היא שנקבה במחיר הנכס ולא הם. משכך נקבע, כי הנתבעת אכן פעלה כמתווכת.

     

    "גרסת התובעת מתיישבת עם היותם של התובעים זוג מבוגר שמתגורר בעיר תל-אביב ושאינו בקיא במחירי הנדל"ן ביישוב קדימה. בנסיבות אלה סביר בעיני שהתובעים יבקשו לברר עם הנתבעת, שהינה תושבת היישוב קדימה ומי שהעניקה לתובעים שירותי תיווך בעבר, מה המחיר שיוכלו לקבלת בעבור מכירת הבית", כתב השופט.

     

    לעניין מחירו הריאלי של הנכס קבע השופט, כי לאחר ביצוע הפחתה בגין מצבו הירוד של הבניין, עלות הכשרת חריגות בניה והיטל השבחה, המחיר הראוי לבית הינו כ-1.225 מיליון שקל, ומאחר שהבית נמכר במחיר של 1.06 מיליון שקל בלבד, הרי שלמעשה נמכר בהפסד של 165 אלף שקל.

     

    השופט פסק, כי יש לחייב את המתווכת לשלם לתובעים סכום זה, שכן היא זו שנקבה במחיר המוטה משמעותית כלפי מטה, ובכך הפרה את חובת הנאמנות המוטלת עליה ואת חובת הזהירות כמתווכת סבירה. בנוסף הוא דחה את טענת המתווכת לפיה לתובעים אשם תורם, לאחר שקבע כי הם לא היו בקיאים במחירים באזור וסמכו על המתווכת לאור היכרותם הקודמת עימה, ניסיונה והיותה תושבת המקום.

     

    בסיכומו של דבר, חויבה המתווכת לשלם לתובעים את 165 אלף השקל, וכן להשיב להם את הסכום שקיבלה כדמי תיווך שכן בזמן ביצוע העסקה היא כלל לא היתה בעלת רישיון תיווך. בנוסף חויבה המתווכת לשלם לתובעים שכר טרחת עו"ד של 18 אלף שקל.

     

    לעיון בפסק הדין

     

    לאתר המשפט הישראלי פסק דין

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים