שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    שברולט קרוז במדי מירוץ? זה קורה, וזה מנצח
    ביקור במסלול המירוץ של דונינגטון בבריטניה, העניק לנו הצצה לקבוצה המאד-מצליחה של שברולט. וכן, את שם המכונית שהיא מריצה אתם מכירים. ולא, היא לא דומה לה בשום אופן

    מה תאמרו אם יציעו לכם את המבצע הבא: קנו שברולט קרוז (120 אלף שקל, על הכביש), אבל שלמו פי 10 בדיוק - למתקשים בחשבון, 1.2 מיליון. בעצם, כדאי שתוסיפו לזה עוד 400 אלף, אחרת תקבלו אותה בלי מנוע, וזה מקלקל קצת את הרעיון של מכונית, שאחרי הכל נועדה גם לנסוע ולא רק לעמוד בחניה. ואם זה נשמע לכם קצת יקר, כדאי שתציצו פנימה. כי בקרוז הזו אין מחזיקי כוסות או מזגן, ויש רק מושב אחד - לנהג.

     

    שברולט קרוז - על שניים זה גם הולך ()
    שברולט קרוז - על שניים זה גם הולך

     

    אבל מתברר שמה שהופך את הקרוז הזו לעסקה מפוקפקת כל-כך עבור נהגי ליסינג ומשפחות צעירות, הוא בדיוק מה שעושה אותה למכונית מירוץ ממש טובה.
    למעשה כל-כך טובה, עד שב-2010 היא זכתה באליפות העולם למכוניות סאלון (WTCC). וזה, למי שלא מתמצא, הוא אחד משלושה תארים עולמיים יחידים בהם ניתן כיום לזכות, ביחד עם אליפות הפורמולה 1 ואליפות העולם בראלי (WRC).

     

    ולמה שכל זה יעניין את ישראל ישראלי, אתם ודאי שואלים, אותו שכן חביב בדירה הסמוכה, שידוע בחיבתו למכוניות אוטומטיות וחסרות יומרה ספורטיבית? זה שזיקתו למירוצי מכוניות מסתכמת בניסיון מזדמן להקדים את שכניו למקום החנייה האחרון ברחוב? על השאלה הזו בדיוק ניסינו לענות, במהלך יומיים גשומים וצוננים באנגליה.

     

    לא ממש בסדר, הרעש הזה

    בעידן של קרחונים נמסים והיעלמותן של חיות חמודות עם פרווה רכה, זה לא ממש תקין-פוליטית לדבר על מירוצי מכוניות. וכמו שכבר ודאי הבנתם, זה גם עולה הרבה כסף - וכסף מתקשר היום עם יבואני רכב עשירים וטייקונים, ואותם כידוע אף אחד כבר לא אוהב. ועוד לא דיברנו על הרעש, או על המהירות, או על הבחורות עם המיני שמחזיקות מטריות מעל ראשי הנהגים או סתם להנאת הצופים.

     

     

    בקיצור, ברשימת "100 הדברים שהכי מעצבנים את גרינפיס ו-או נעמ"ת ו-או עמותת אור ירוק", מירוצי מכוניות ניצבים איפשהו בין צפייה בפורנו והשלכת אשפה לא ממוינת. ובכל זאת, אחרי חמש דקות לצד מסלול המירוצים דונינגטון שבטבורה של אנגליה, אי אפשר להישאר אדישים לשדרת המכוניות שחולפת ביעף קולני ומהפנט מול אלפי צופים מאושרים.

     

    הדבר הראשון שיתפוס אתכם הוא הרעש. נהמת מנועי המכוניות, שלעתים חולפות במרחק של פחות מ-20 מטר מהצופים, נכנסת לאוזניים ומגיעה למקומות קדמונים ופראיים. משהו שאי אפשר להסביר אותו, פשוט רוטט שם בפנים ומשחרר כל מיני כימיקלים נעימים. זה כנראה שריד לימים שבהם רדפנו אחרי חיות חמודות עם פרווה, במקום להציל אותן מזיהום האוויר שאנחנו מייצרים.

     

    ויש גם את התחרות. מירוצי מכוניות סאלון הם "ספורט מגע", ולא ריקוד בלט עם חצאיות טו-טו. הנהגים לא חוששים לדחוף ולחסום ולהעיף אחד את האחר, ועקיפות הן לא אירוע חד-פעמי שמזמן צרחות של פרשן משועמם, כמו למשל בפורמולה 1. התוצאה היא מירוץ כמו שמירוץ צריך להיות. מיוזע, מהפנט, ומלהיב.

     

    לא חבר שלך, ולא תתקרב אלי

    שתי דקות של שיחה של איוואן מולר, נהג קבוצת שברולט ופעמיים אלוף העולם ב-WTCC, מבהירות מה דרוש כדי לנצח: חוסר אמפטיה לכל נהג אחר, כולל שני בני-קבוצתו. "לא, אנחנו לא חברים", הוא מסביר אחרי שנשאל על טיב מערכת היחסים בקבוצת שברולט. "אבל גם עם אף אחר מהנהגים האחרים אני לא מיודד. אני לא יוצא איתם לשתות, או לחופשות".

     

    במבט ראשון, מולר הצרפתי הוא לא בדיוק "שגריר" אידיאלי של מותג שברולט. הוא לא ממש נחמד, והוא גם לא מנסה להיות כזה. אחרי שלוש וחצי שאלות, נראה שהוא מעדיף לאכול את הרגל של העיתונאי איתו הוא מדבר, מאשר להמשיך ולנהל עמו שיחה. אבל אחרי שני ניצחונות רצופים בדונינגטון, אפשר לסלוח לו על יכולתו המוגבלת בשיחת חולין. הוא בדיוק מה שאלוף עולם צריך להיות: מהיר, אגרסיבי, ובלתי מתפשר.

     

    כל זה כמובן לא מסביר למה בעצם שברולט צריכה את מולר, או למה היא משקיעה מיליוני יורו בקבוצת המירוצים האנגלית RML, שמנהלת עבורה את הפעילות ב-WTCC. ועוד פחות מזה, לא ברור מה פתאום יבואנית שברולט בישראל החליטה להתעניין במירוצים. אחרי הכל, שוק הרכב המקומי נשלט על-ידי חברות ליסינג, וקידום המכירות היחיד שמעניין אותן הוא הגדלת ההנחה שהן מקבלות מהיבואניות מ-25% ל-26%.

     

    אבל גלית עיני, מנהלת שברולט בישראל, סבורה שבשנים הקרובות יקטן כוחן של חברות הליסינג, ואת אולמות התצוגה יחזרו לפקוד לקוחות פרטיים. ולכן, זה בדיוק הזמן לבנות למותג תדמית שתבדל אותו מיריבים כמו יונדאי, מאזדה וטויוטה. "אנחנו מעריכים ששוק הרכב צועד לקראת שינוי", היא אומרת. "רפורמות של משרד האוצר, ובעיקר בשווי השימוש (המס שמשלם עובד בעל רכב צמוד, ש.ה), מקטינות את הכדאיות של ליסינג".

     

    עם זאת, עיני - כמו רבים בשוק הרכב כיום - חושבת שצמצום כוחן של חברות הליסינג יהיה הדרגתי, וכי גם בסופו הן לא עומדות להיעלם מהנוף המקומי: "השינוי הזה יקרה, אבל צריך לזכור שליסינג מספק קלות ונוחות, ולכן זה יהיה תהליך ארוך".

     

    אתם מחפשים סיפור טוב

    אלא שאחרי שנים רבות של ייצור מכוניות אפורות ובינוניות מאוד - וגם כמה שהיו פשוט גרועות - הקפיצה שמנסה כעת היבואנית לעשות אל עולם המירוצים, נראית כמעט מוגזמת. איך בדיוק אפשר למכור ללקוח הישראלי, שנהג בשברולט ויוואנט (שהייתה המקבילה המוטורית של דג שפמנון), את התדמית החדשה הזו, שלרוב משויכת ליצרניות כמו פרארי, פורשה וב.מ.וו?

     

    "לפני חמש שנים זה היה פחות רלוונטי", מודה עיני בכנות. "אבל היום יש נכונות של הלקוחות לקבל 'סיפור' חדש. לקוחות מחפשים את הסיפור הזה - הם מחפשים משהו שאפשר להתחבר אליו. וזה חלק מתהליך של בניית מותג, שנועד בעצם ליצור עוד ביקוש למכוניות שלנו". וכן, למרות שהיא מודעת לכך שהישראלים לא ממש מתעניינים במירוצים, היא סבורה שזה בדיוק מה ששברולט צריכה.

     

    נושא נוסף שלא ממש מתחבר עם מירוצים, הוא "הטרנד הירוק": לקוחות רבים, בעידוד פרסומי היצרניות, מגלים עניין רב מבעבר בדברים כמו צריכת דלק ואפילו פליטת מזהמים. עיני אמנם לא רואה סתירה בין תדמית המירוצים שהיא מנסה להעניק לשברולט וענייני צריכת דלק וזיהום, אבל אין רבים שחושבים כמותה. בשנים הקרובות צפוי עולם המירוצים לעמוד בתקנים הולכים ומחמירים - ובכלל זאת כנראה גם בנוגע לצריכת דלק וזיהום.

     

    ומתי זה יקרה? רוב האף, נהגה הצעיר של קבוצת שברולט (31) - ומי שנחשב למועמד לזכות באליפות השנה - סבור שזה רק עניין של זמן. "אין ספק שאם זה הכיוון שתעשיית הרכב הולכת אליו, גם אנחנו נגיע לזה", הוא אומר בחיוך, תוך שהוא מפגין יכולת שיחה מרשימה הרבה יותר מבן-קבוצתו הצרפתי. "אני גם חושב שאנחנו צריכים ללכת לכיוון הזה, כי זה התפקיד של ספורט מוטורי, וזה מה שמצפים מאיתנו - להוביל את התעשייה".

     

    והופ, חזרנו לעניין הרעש

    למרות התמיכה שהוא מגלה במירוצי מכוניות "ירוקים", האף האנגלי גם סבור שיש לא מעט בעיות שעדיין דורשות פתרון, לפני שהקרוז שלו תוחלף במכונית חשמלית שקטה ונטולת-זיהום. "יש למשל את הבעיה של טווח נסיעה", הוא מסביר. "כדי להגיע למסלול בדונינגטון, הייתי צריך לנסוע כמעט 200 ק"מ. ונכון להיום, אין אף מכונית חשמלית שיכולה לעשות את זה".

     

    אבל כנראה שבעיית הטווח היא הקלה ביותר מבין אלו שעומדות בפני תעשיית הרכב. סביר להניח שהיצרניות יפתחו בשנים הקרובות סוללות יעילות ועמידות מאלו הקיימות כיום, וממילא יש פתרונות-ביניים כמו מכוניות היברידיות, שמשלבות מנועים חשמליים עם מנועי בנזין או דיזל. בעיה קשה הרבה יותר, כך מנבא האף, תהיה לספק לצופים חוויית צפייה מרגשת ומהנה.

     

    "אחת הסיבות שאנשים אוהבים מירוצים היא הרעש של המכוניות", מסכם האף. "עם מכוניות חשמליות, שלא מייצרות רעש בכלל, זה עלול לשנות לחלוטין את החוויה. למעשה, כבר היום, עם המנועים שיש לנו במכונית המירוץ (1.6 ליטר טורבו-בנזין, ש.ה), יש מי שטוענים שהם שקטים מדי".

     

    הכתב היה אורח חברת שברולט

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    שברולט קרוז - לא מכונית המירוץ שחשבתם
    איוואן מולר - לא השגריר המוצלח ביותר
    ynet רכב בפייסבוק
    לוח winwin
    מומלצים