שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    לידיעת נתניהו: הצעה ל"ניו דיל" סביבתי
    התנועה הירוקה מציעה סדר יום חדש לכלכלה. על הפרק: החלפת מדד התמ"ג במק"א, הגדלת המיסוי על מוצרים "רעים", העלאת מס רווחי ההון ומס החברות ומעבר לאנרגיות מתחדשות. יו"ר התנועה: "אנו צאצי חלוצים - בואו נמשיך זאת"

    מחאת האוהלים העלתה לסדר היום הציבורי את הסדר הכלכלי הקיים בארץ. לצד ועדות המומחים הממשלתיות והאזרחיות הדנות בנושא, מתברר שצץ פתרון נוסף מכיוון לא שגרתי: "ניו דיל" סביבתי. מדובר בתוכנית שאפתנית שגובשה במפלגת "התנועה הירוקה", במטרה לעצב תוכנית כלכלית חדשה ו"ירוקה" למדינת ישראל.

     

     

    חברי התנועה השלימו לאחרונה נייר עמדה הנושא את השם "ניו דיל ירוק לישראל". המסמך מאמץ את עיקריו של פרוייקט בשם "צמיחה ירוקה לישראל - כלכלת המחר", המגובש בסיוע מומחים כלכליים, סביבתיים וחברתיים. תוכנית זו שואבת השראה מפרויקטים שנעשו בעולם ומתבססת על תוכנית של האו"ם לנושא, Global Green New Deal, שהושקה במרס 2009.

     

    בנייר העמדה דורשים חברי התנועה לבצע שינוי מקיף במדיניות האנרגיה, כך שתבסס יותר ויותר את הפקת החשמל עלאנרגיות מתחדשות - כמו אנרגיית רוח, מים ושמש. הם דורשים שכל תחנת כוח שתוקם בעתיד, תפיק חשמל רק מאנרגיות מתחדשות ושבטווח הארוך כל החשמל בארץ ייוצר מאנרגיות כאלה, בדומה למצב בנורבגיה.

     

    לטענת פעילי התנועה, המעבר לאנרגיות מתחדשות יכול לייצר 30 אלף מקומות עבודה במחקר ופיתוח, התקנה ותחזוקה של מתקנים, וכן בייצוא טכנולוגי. זאת, נוסף על עשרות אלפי מקומות עבודה שאמורים להתווסף למשק מהגדלת ההשקעה במיחזור, טיהור מים והשידרוג שהם דורשים בתחבורה הציבורית.

     

    התנועה דורשת גם להגדיל את המיסוי על מה שהם מכנים "מוצרים רעים" מבחינה סביבתית, כמו דלק, מכוניות גדולות או ישנות, ובריכות שחייה פרטיות. בנוסף, הם דורשים להוריד מסים על "מוצרים טובים", כמו למשל בריכות ציבוריות, מפעלי מיחזור וקולטנים סולאריים.

     

    בתנועה גם מצטרפים לדרישת פעילי מחאת האוהלים בדרישה לדיור בר השגה וכן בדרישה להעלות את מס רווחי ההון ומס החברות. הכסף, לשיטתם, אמור לשמש לשדרוג התחבורה הציבורית, קידום טכנולוגיות להפקת אנרגיה מתחדשות ושיפור מצב המים. כמו כן, הביעו בתנועה התנגדות לחוק הוו"דלים, ובמקום לזרז את אישורי הבנייה בשטחים פתוחים, דורשים לזרז את בנייתן של 160 אלף יחידות הדיור שכבר קיבלו אישורים וטרם נבנו, באמצעות הקלות בביורוקרטיה העירונית והקמת תשתיות.

     

    "התל"ג פשט את הרגל"

    כדי למדוד את היעדים שהציעו, מציעה התנועה בראש ובראשונה, שהמדינה תשנה את שיטת מדידת הצמיחה ותאמץ את מדד מק"א - "מדד הקידמה האמין" - כלי מדידה שמדינות שונות, כמו בריטניה, משתמשות בו בשנים האחרונות כחלופה למדידת התמ"ג. מק"א, שגובש בסיוע העמותה לכלכלה בת קיימא. מודד את היקף התוצר, אך גם את מידת השוויון ואי-השוויון החברתי, היקף הפשיעה, מצב התחבורה הציבורית, היקף השטחים הירוקים שנותרו במדינה ואופן הטיפול בחומרים מזהמים.

     

    יש לציין כי בשעה שישראל נמצאת במקום גבוה למדי בעולם במדד התוצר לנפש, היא נמצאת במקום בינוני בלבד - כלומר, בין המדינות המתפתחות - במק"א. "התל"ג פשט את הרגל", אומרת בשיחה עם ynet רחלי תדהר-קנר, שעומדת בראש התנועה יחד עם פרופ' אלון טל. " למה הממשלה ממהרת לנופף בצמיחה הכלכלית, אבל אנשים יוצאים לרחובות? כי המספרים מראים שהכל בסדר, אבל העם לא מרגיש את זה".

     

    לדבריה, "בשיטה הכלכלית הנוכחית, אם ילדים המתגוררים בסמיכות למפעלים מזהמים חולים באסטמה, זה טוב לכלכלה, מכיוון שעובר כסף לטפל בהם. העלויות החיצוניות של הפסד ימי העבודה של ההורים לא מובאות בחשבון. כך גם בשימוש ברכב הפרטי - כשאנשים קונים יותר כלי רכב, עומדים יותר בפקקים ומשתמשים ביותר דלק - התל"ג עולה, אבל לא מביאים בחשבון את העלויות של הפסד שעות עבודה, זיהום אויר, תאונות הדרכים וכדומה. המדד החלופי שאנו מציעים, כולל את כל העלויות, גם החיצוניות, ולכן הוא יותר אמין".

     

    חזון חלוצי

    בתנועה סבורים כי התוכנית יכולה לספק מענה לדרישות המוחים. "הצעדים המוצעים בתוכנית מתבססים על החזון הסוציאל-דמוקרטי העולה מדרישות המוחים ממעמד הביניים", אומרת תדהר-קנר. "השיח הציבורי החדש הוא הזדמנות חשובה להסביר לציבור את הקשר בין ראייה כלכלית חברתית לבין ראייה כלכלית סביבתית ולהבהיר שהם היינו הך, ומשתלבים בחזון החברתי של הגופים הירוקים ובחזון הפוליטי של התנועה".

     

    בהתייחס לשאלה מאיפה יבוא הכסף? היא משיבה: "התשובה שלנו היא, שהשקעה נכונה בתשתיות ירוקות למשל, יכולה לספק מקומות עבודה. כך גם באשר למיסוי, יש לשנות את השיטה ולמסות התנהגויות מזהמות ומזיקות בהתאם. כך למשל, מדוע מפעל לא משלם מס על הזיהום שייצר, בעוד שאדם עובד צריך להפריש כמעט מחצית מהמשכורת למס הכנסה?

     

    "גם אדם שבוחר לנסוע בג'יפ ענקי בלב העיר, צריך לשלם מיסוי גבוה יותר, כי הוא מזהם יותר וצריך יותר מקום עבור חנייה. מי שבוחר להשתמש במכשירים מזהמים יותר צריך לשלם יותר, בעוד שמי שרוכש מוצרים חשמליים עם צריכת אנרגיה נמוכה למשל, צריך לקבל הטבות. הדבר נכון גם לשוק הנדל"ן, זוג צעיר שרוכש דירה ראשונה זכאי להטבות, בעוד שמי שרוכש דירה שנייה ושלישית, צריך לשלם מס גבוה יותר".

     

    עם זאת, אנשי התנועה גם מקפידים להדגיש את ההבדלים בינם לבין דרישות מחאת האוהלים. "המוחים חוששים להגדיר את מחאתם כפוליטית", אומרת שגית פורת, יו"ר צוות ההיגוי של פרויקט כלכלת המחר. "אבל המחאה שלהם מופנית נגד מדיניות ממשלתית שכשלה בגלל מחדלי הממשלה והאידיאולוגיה שלה, ולכן הרצון לשנות הוא בהכרח פוליטי. אנחנו מציעים שיטה חלופית שהיא בפירוש פוליטית, שמשלבת סולידריות חברתית וצמצום פערים עם חשיבה סביבתית".

     

    תדהר-קנר מדגישה כי אף שחלק מהעקרונות אותם הם מבקשים ליישם, כבר אומצו על ידי מדינות שונות בעולם, הרי שבתנועה מציעים חזון כולל חדש, שטרם יושם. "אנחנו מציעים חשיבה ארוכת טווח", היא אומרת. "הרי אי אפשר לנהל משאבים של מדינה רק מתוך התבוננות על הקדנציה הקרובה. המשאבים לא תמיד יישארו על כנם וההחלטות הכלכליות צריכות להביא זאת בחשבון".

     

    עוד היא מציינת כי "בשונה ממפלגות אחרות, אין לתנועה מצע. יש לנו חזון רחב, שמציע ניהול מדיניות אחר, ואם ישראל תאמץ אותו, נהיה הראשונים בעולם שמאמצים חזון כזה בכללותו. הרי אנו צאצאי חלוצים, אז בואו נמשיך את זה ונהיה גם הראשונים שמתייחסים לעולם שלנו בצורה הוגנת ומרוויחים ממנו בצורה נכונה, תוך שמירה עליו למען הדורות הבאים".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    היו"ר המשותפת של התנועה, רחלי תדהר קנר
    מומלצים