הָיִיתִי פַּעַם יְהוּדִי-עֲרְבִי: שירים מאת מתי שמואלוף
יִשְׂרָאֵל בָּגַדְתִּי בָּך עִם הַמִּזְרָח וְגַם עִם הַתִּיכוֹן/ יִשְׂרָאֵל אֲנִי אוֹהֵב לִהִיוֹת זָקִיף בְּחוֹמת הַמִּין שֶׁלָךְ/ יִשְׂרָאֵל, כַּמָה תַּעֲשִׂיוֹת וְכַמָה צָבָא, אוּלַי בְּכֹל זֹאת/ תִּתְנִי לִי עֲבוֹדָה בְּשִׁירָה". שירים מאת מתי שמואלוף
ארור
אַחֲרֵי שֶׁיָּרַדְתִּי לְךְ עִם עֲלִיָּת הַשַּׁחַר הָאָרוּר וְנִפְרַדתִּי מֵהַפְּרֵדָה כְּשֶׁהָעֵינַיִּם הִתְגַּמְדּוּ לְהַחְמָצָה, לֹא רָאִיתְּ אוֹתִי גּוֹנֵב חָרוּזִים מֵהַשָׂפָה הָאָרוּרָה שֶׁלָנוּ
כֶּלֶא מַסְרִיחַ שֶׁל מֶטָפוֹרָה עֲלוּקָה
הוֹרֵס אֶת כָּל הַמֻפְלָא בְּעָבָרֵנוּ
לְלֹא רַחֲמִים שֶׁל הוֹמְלֶס, חֶמְלָה שֶׁל בַּיִּת אוֹ הִתְחַשְׁבוּת בַּשְׁכוּנָה שֶׁל קִלְלַת שְׁנֵינוּ.
לֹא שָׂמַעתְּ אוֹתִי מִתְעוֹרֵר לְלֹא
לֵפְּטוֹפּ וּמִשְׁקָפֵי קְרִיאָה וְלוּבְּלִיַאנָה רֵיקָה וְזַאגְרֶאב עָיֵפָה
לִקְרַאת הַיְצִיאָה וְהַחֲזָרָה לַיְּרִידָה.
*
ישראל
יִשְׂרָאֵל, מָתַי אֲנִי אֲכִּיר אוֹתָךְ?
אֲנִי יוֹשֵׁב, מְחַכֶּה וְרוֹאֶה סְרָטִים עַל מוּסִיקָה מַהֲפֵּכָנִית.
יִשְׂרָאֵל מָתַי תַּפְסִיקִי עִם הַמִּלְחָמוֹת שֶׁלָךְ?
עָזַבְתִּי אֶת הַצָּבָא וְאֲנִלֹ'א בָּחוּר עָשִׁיר.
יִשְׂרָאֵל אֲנִי מְחַפֵּשׂ עֲבוֹדָה, דִּירָה וְאַהֲבָה
וּמָוֶת שֶׁיָּבוֹא מִבְּלִי שֶׁאֶגְסוֹס.
יִשְׂרָאֵל, לִפְעָמִים אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁאֶפְשָׁר לֶאֱהוֹב אוֹתָךְ
רַק מֵרָחוֹק.
יִשְׂרָאֵל, אֵיךְ זֶה שֶׁאֵין לָךְ הוּמוֹר? וְאיפֹה הֵחְבֵּאתְּ
אֶת הַלֵּיצָנִיּוֹת שֶׁלָךְ?
יִשְׂרָאֵל בָּגַדְתִּי בָּך עִם הַמִּזְרָח וְגַם עִם הַתִּיכוֹן,
יִשְׂרָאֵל אֲנִי אוֹהֵב לִהִיוֹת זָקִיף בְּחוֹמת הַמִּין שֶׁלָךְ.
יִשְׂרָאֵל, כַּמָה תַּעֲשִׂיוֹת וְכַמָה צָבָא, אוּלַי בְּכֹל זֹאת
תִּתְנִי לִי עֲבוֹדָה בְּשִׁירָה.
יִשְׂרָאֵל אֲנִי בְּעִנְיָּן שֶׁל עֲרְבִיוּת וּמִזְרָחְיוּת,
אֲבָל חוֹלֵם רַק עַלַיִּךְ.
יִשְׂרָאֵל גָּנְבוּ לִי שׁוּב אֶת הָאָרְנָק וְאֵין לִי
פְּצָצָה גַּרְעִינִית,
יֵשׁ לִי קְצָת חָשִׁישׁ, וְכַמָּה שְׁקָלִים לְאוֹטוֹבּוּס לְבַקֵר אֶת נַחוּם
שֶׁבַּחֲיִים לֹא נָסַע מִיְּרוּשלַיִם לְתֵל אָבִיב.
יִשְׂרָאֵל, אַתְּ זְקוּפָה מִדַּי, בּוֹאִי תָּנוּחִי, עִזְבִי
רֶגָע אֶת הָאֲדָמָה, בּוֹאִי אֲנִי מְחַכֶּה בִּשְׁמֵי בָּקָה אֶל גַּרְבִּיָּה.
יִשְׂרָאֵל, אֲנִי לְלֹא פֶּנְסְיָה, כּוֹתֵב שִׁירִים עַל פֶּנְסְיָה.
יִשְׂרָאֵל, מָתַי נְיַצֵא חֲדָשׁוֹת שְׂמֵחוֹת?
יִשְׂרָאֵל מָתַי תַּפְסִיקִי לִשְׂנוֹא אֶת הַפְּעָרִים
בֵּינֵךְ לְבֵינִי?
יִשְׂרָאֵל, אֲנִי לֹא מוּכָן לְהִתְחֲתֵן אִתָּךְ.
יִשְׂרָאֵל, הָיִיתִי פַּעַם יְהוּדִי-עֲרְבִי, וְעַכְשָׁו
נִשְׁאַר לִי רַק שָׂפָם לֹא מְסֻדָר.
יִשְׂרָאֵל, אֲנִי יוֹדֵעַ אֵיךְ אִבַּדְתִּי עִנְיָּן
בָּעִנְיָּן שֶׁלָךְ, יִשְׂרָאֵל מָתַי תַּבִּיעִי עִנְיָּן
בְּעִנְיָנִי?
יִשְׂרָאֵל, אֲנִי רְצִינִי בְּאִי הָרְצִינוּת שֶׁלִי,
יִשְׂרָאֵל, תְּנִי עוֹד ג'וֹיְנְט וּבוֹאִי נִשְׁתּוֹק יַחַד.
יִשְׂרָאֵל מַה יִקְרֶה אִם תַּחְטְפִי הֵתְקֵף
וְאֶשָׁאֵר לְבַד, הַתִּתְנִי לִי לִשְׁרוֹף אֶת גּוּפָתֵךְ?
יִשְׂרָאֵל, אַתְּ לֹא יְכוֹלָה כָּל הַזְּמַן לְהִתְגּוֹנֵן,
בּוֹאִי קְצָת אֵלַי, בַּלְּבָנָה הַמִּתְמַלֵאת שֶׁל פִּיוּט לַיְלָה אַלְמוֹנִי
נִתְפַּלֵל בְּרִקוּד אֶל הַשְּׁקִיעָה שֶׁל הַיָּרֵחַ הַזּוֹרֵחַ פְּלוֹנִי
וּנְבָרֵךְ בִּצְנִיעוּת גּוֹאָה, אֶת כָּל
הָאַשְׁמוֹרוֹת הַלֹּא מוּכָּרוֹת בְּבוֹר הַצִּפִּיוֹת הַמִּתְגַּשְׁמוֹת.
לשחק בחיילת מתה
אֲנִי הַחַיָּל הַמֵּת
יְלָדִים עִזְרוּ לִי לְהוֹלִיד עוֹד ארוֹנוֹת
וְכָּךְ אֲגִיעַ הַבַּיְתָּה
בַּחֲתוּנָה.
דַּי יְלָדִים, הַפְסִיקוּ חוּפּוֹת
עָזַרְתֶּם לִי יוֹתֵר מִדַּי
אֲנִי חָנוּק בְּטַבַּעוֹת שֶׁל דַּרְגּוֹת
וְכַמָּה אֶפְשָׁר לִדְרוֹךְ עוֹד עַל זְכוּכִית שְׁבוּרָה?!
מתי שמואלוף הינו משורר ועורך. הוציא עד כה שלושה ספרי שירה והאחרון בהם
"למה אני לא כותב שירי אהבה ישראלים" (הוצאת נהר ספרים, 2010). השירים הם מתוך ספר בכתובים שייצא גם הוא בהוצאת נהר ספרים לקראת 2012. בימים אלו שמואלוף הוא הוא חלק מצוות העריכה של שירון מיוחד של מהפכת האוהלים שייקרא "שירת האוהלים" (שם זמני). האסופה תצא לאור בשיתוף בין כתב העת דקה, מעין, אתגר, ערב-רב, גרילה תרבות וגופים אחרים שיצטרפו. ניקוד: שי אריה מזרחי.
לפנייה לכתב/ת 
