שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    צרות בצרצרים: הדיסלייק של מפעל הפיס
    האשמות ב"קרטלי לייקים", בעידוד פרופילים מזוייפים ובהתנהלות מגוחכת ובלתי סדירה מלוות את תחרות צרצרפיס השלישית, שהחליפה השנה את מודל השופטים במודל של תחרות לייקים. האם תחרות פופולריות מתגמלת אמנות גרועה ומפלה יצירה טובה שאין לה מערך שיווקי? אתם תחליטו

    תחרות הסיפורים הקצרצרים "צרצרפיס", שהתקיימה בשבועות האחרונים זו השנה השלישית, היא דרכו של מונופול ההימורים מפעל הפיס לקדם את תדמיתו כפטרון אמנות גם בעולם ציוצי הטוויטר וסטטוסי הפייסבוק. אבל התחרות הלכאורה תרבותית-אמנותית הידרדרה לתחרות פופולריות בשיטת הלייקים, שהקשר בינה לבין שיפוט איכותי מקרית כמו הסיכוי לזכות בלוטו.

     

    עוד על לייק בפייסבוק:

     

    המשתתפים בתחרות מפרסמים סיפור קצר, עד 140 תווים, והוא מתחרה בשאר הסיפורים על אחד משלושת המקומות הראשונים. בעוד בשנתיים קודמות הסיפורים נשלחו בסמס ונבחרו על ידי צוות שופטים שבחר מפעל הפיס, השנה עברה התחרות לפייסבוק, והתווסף לה אלמנט "כוכב נולד" – שלב השיפוט הראשוני עבר מידי השופטים (דורית רביניאן, גדי טאוב ושהרה בלאו) לידי הגולשים, שקבעו באמצעות לייקים אילו מהסיפורים יעלו לשלב הגמר.

     

    השינוי הזה פתח פתח להתנהלות בעייתית: הוא נתן למשתתפי התחרות תמריץ לכרות בריתות ביניהם כדי לקדם זה את זה ולחסל מתחרים (מה שזכה לכינוי "קרטל לייקים"); להציף חברים, מכרים וזרים גמורים בקריאות ללייקק את הפרודוקט; ולנקוט באמצעים פסולים כמו הצבעה באמצעות פרופילים פיקטיביים בפייסבוק. כמה מהמשתתפים התלוננו על התחרות הלא-הוגנת, לדעתם, ותדמיתו של צרצרפיס הידרדרה מהר מאוד מתחרות ספרותית לפריימריז במפלגה פוליטית.

     

    הזוכה בתחרות, דותן ידלין (צילום: שמוליק רחמני) (צילום: שמוליק רחמני)
    הזוכה בתחרות, דותן ידלין(צילום: שמוליק רחמני)

     

    קרטל השלושים

    "הכל מכוון לכך שלאו דווקא הכשרוניים יזכו, דווקא הבינוניים ביותר, שהמון אנשים יכולים להזדהות עם מה שכתבו (ראו מי זכו בשנה שעברה)", כתבה דליה אפרת בדף "צריך פיס בתרבות | מפעל הפיס", שבו עדכן מפעל הפיס אודות התחרות. בהמשך הוסיפה: "השיטה שלכם דפוקה. זבאלות שכותבים זבל במיץ ויש להם חמולות של מאה איש אוספים. יותר מ-160 לייקים תוך ימים ספורים". יעל עמרני כתבה: "זה פחות ופחות נראה לי עניין ההצבעות של חברים. (...) ואני עוד השקעתי מחשבה בכל מילה שבחרתי וגם ברעיון שמאחורי המילים...על זיכרון, שיכחה, אנשים נעלמים, באים והולכים וגם בפואטיקה....הייתי שמחה אם השופטים לפחות יחוו דעה".

     

    צפריר בשן, שזכה במקום הראשון בשנה שעברה והשתתף גם השנה, כתב בפוסט בפייסבוק במהלך התחרות: "יש לי 1,300 לייקים. זכיתי בכל אחד ואחד מהם בזיעה. רובם עלו לי גם בזיעה קרה ובלא מעט בושה. מאחורי יש כשלושים מתמודדים, עם 1,000-1,200 לייקים. הם לא מזיעים בכלל. הם בסך הכל מזיזים כוחות. שלושים המתמודדים הללו, שכל קשר בין כשרון בתיבה לבינם קלוש ביותר, ושחלק ניכר מהם מפעילים יותר מפרופיל אחד, פשוט מצביעים זה לזה. יש שלושים איש כאלה, כל אחד מצביע לכל היתר. תעשו את החשבון: עשרים ימים, שלושים איש שלכל אחד מהם יש שני פרופילים בממוצע - 20X30X2=1200. אתם מבינים, הם לא צריכים לבקש לייקים מחוץ למערכת המשומנת שלהם. בסוף יחליטו השופטים מי מבין השלושים הללו הם הזוכים. אבל תחרות אמיתית אין. לא קיימת".

     

    ממפעל הפיס מסרו בתגובה לטענות על קרטלי ההצבעות: "במהלך התחרות התקבלו תגובות גולשים אודות התארגנויות של גולשים המצביעים אחד לשני בכמויות. יצויין כי תלונות הגולשים התאפיינו בחוסר מיקוד (דוגמה: "ישנם אנשים שמצביעים זה לזה בכמויות"). בתגובה, בחנו את הצבעות הגולשים בצורה הבאה: א. הוצאו תדפיסי אקסל מפורטים של הצבעות הגולשים אשר עליהם התקבלו דיווחים (הדיווחים כללו מי הצביע, באיזה שעה וכיוצ"ב). ב. נעשתה השוואה בין כל ההצבעות על מנת לאתר דפוסי הצבעה חשודים. ג. נמצא שיש קבוצות חברתיות המצביעות בשיעור גבוה אחת לשנייה, יחד עם זאת, תמהיל ההצבעות היה רחב ומגוון ולא היה ניתן לפסול על בסיס 'קרטליזציה'".

     

    מצביעים אנונימיים (אילוסטרציה) (צילום: ירון ברנר) (צילום: ירון ברנר)
    מצביעים אנונימיים (אילוסטרציה)(צילום: ירון ברנר)

     

    כל הקולות כשרים

    אחת המהפכות הגדולות שפייסבוק עשתה באינטרנט היא דחיקת רגליהם של הניקים, הכינויים ששימשו את האנשים הפועלים ברשת, לטובת שמות מלאים ואמיתיים. מדיניות הרשת היא לאשר רק פרופילים של אנשים אמיתיים בשמותיהם האמיתיים. אולם באופן מעשי, כל גולש יכול לפתוח פרופיל פייסבוק פיקטיבי, ויש שעושים זאת כדי לגייס חברים ולהציף אותם בפרסומות. כמה ממשתתפי צרצרפיס טענו שמשתתפים אחרים מתקדמים באמצעות הצבעות של פרופילים פיקטיביים כאלו.

     

    "מה שמתרחש בצרצר פיס כל כך מביש שפניתי אליהם להסיר אותי מהתחרות ופונה גם אל השופטים", כתב בפייסבוק אחד המשתתפים, אבנר שטראוס. "הדבר העיקרי שזה עודד היה פתיחת חשבונות פיקטיביים ותחבולות של להשיג לייקים ולצרצר. לחברות אין עיניין משמעותי בהורדת זייפנים שם .לא נראה כעידוד לכתיבה יוצרת". משתתף אחר, רועי קריסטל ליבהבר, כתב לי: "מי שעלה לגמר (לפחות רובם הגדול) עשה זאת בדרכים לא כשרות (פרופילים פיקטיביים, קניית לייקים או סתם "קרצוץ" לחברים). ספק רב אם שופטים חיצוניים היו בוחרים בהם כפיינליסטים.נו, באמת - תקרא את החומרים שלהם..."

     

    למעט בדיקת תעודות זהות בכניסה, למפעל הפיס אין דרך לדעת בוודאות מי מהפרופילים פיקטיבי. אולם לאור הביקורת, הם ניסו בכל זאת: "א. נעשתה פעילות מקיפה לטובת איתור פרופילי פייסבוק אשר להם מאפיינים חריגים: מספר חברים נמוך אל מול מספר הצבעות גבוה, מצטרפים חדשים בפייסבוק, פרופילים שתחומי העניין שלהם הינם צריך פיס בתרבות בלבד, פרופילים אשר קיר הפייסבוק שלהם אינו מכיל שיחות פרט לפוסטים 'automatically generated by אפליקציית צרצרפיס' (כלומר, שהפעילות היחידה שלהם היא הצבעה בתחרות; ע"ק). ב. התבצעה השוואה בין הפרופילים הפיקטיביים לבין הצבעות אשר ניתנו למתמודדי התחרות. ג. התבצעה פנייה לכל אחד מהפרופילים החשודים באמצעות המערכת, בה היוזר התבקש להמציא מסמך מזהה, אחרת יימחקו הצבעותיו. מספר הפרופילים אשר ענו לכל ההגדרות היה נמוך והצבעותיהם יחסית לא משמעותיות".

     

    אבל בשורה התחתונה, לא נפסל אף קול: "החלטת מפעל הפיס שהתקבלה, היא לא למחוק הצבעות פרופילים אלו, שכן לא היה ניתן להוכיח באופן וודאי כי מדובר בפרופילים מזויפים".

     

     (איור: maggie.byroo CC) (איור: maggie.byroo CC)
    (איור: maggie.byroo CC)

     

    סופרי סתם

    "גרמתם לכותבים מוכשרים לחזר על הפתחים, לנדנד בוקר וערב ולהתחנן ללייק. בפעם הבאה אנא שקלו שיטת סינון אחרת", כתבה בדף התחרות העיתונאית אביבה משמרי. בעוד קרטל הלייקים והפייקים פגעו רק במשתתפי התחרות, הספאם פגע גם בעוברי אורח חפים מפשע.

     

    "ספרות ולייקים לא עובדים ביחד - אפילו אם זו ספרות ב-140 תווים. זו בעיה מובנית בתקנון התחרות השנה", אמר צפריר בשן ל-ynet. עם זאת, הוא החליט שאם הוא לא יכול להביס את השיטה, הוא יצטרף אליה, והפציץ את פייסבוק ואת טוויטר בספאם לקידום הצבעות לסיפוריו. בין השאר, פרסם בפייסבוק סדרה בת 14 פוסטים תחת הכותרת "יומנו של ספאמר", ובה סיפר על נסיונותיו להשיג מצביעים. הוא הצליח להרגיז אנשים, גם משתתפים בתחרות וגם קורבנות של הספאם החברתי שלו, ובין השאר חטף ביקורת בפורמטים הייחודיים של אומת האינטרנט – FakeTsoof, פרופיל פיקטיבי בטוויטר; FakeFakeTsoof, פרופיל פיקטיבי לפרופיל הפיקטיבי בטוויטר; וסרטון "היטלר כועס" שהוקדש לתחרות.

     

    במקור, היה מדובר על תחרות סיפורים באורך סמס. אבל זו כנראה טכנולוגיה מיושנת מדי (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    במקור, היה מדובר על תחרות סיפורים באורך סמס. אבל זו כנראה טכנולוגיה מיושנת מדי(צילום: shutterstock)

     

    אלדד כהן, שהעיד על עצמו שלא השתתף בתחרות אך הצביע בה כדי להיכנס להגרלת קורא אלקטרוני, כתב בפוסט בפייסבוק: "צפריר בשן זכה בשנה הקודמת בפרס הראשון בתחרות ובפרס של 15 אלף שקל, וכנראה החליט שהפרס שייך לו גם השנה, ולכן יצא בקמפיין פייסבוק/טוויטר נרחב הכולל מספר מנהלים ובעלי חברות פרסום שנרתמו לעזרתו", כתב כהן. "כשראה מר בשן שהוא לא מוביל את התחרות ולא עומד במטרתו להשיג ואני מצטט: פי שניים לייקים מהמקום השני כדי לנצח בלי השופטים', אז הוא החליט להתבכיין ולתקוף את המתמודדים האחרים, והאשים אותם ללא בושה בהונאה ,זיוף וקניית לייקים (כי הרי צפריר הוא המלך) ומי שעוקף אותו הוא רמאי".

     

    בשן מסר בתגובה: "הספאם שעשיתי הוא לגיטימי ובתוך השיטה. אפשר לראות אותו בעיניים שליליות - הוא מטריד, הוא עלול להביך. מאידך, אפשר גם לאנפרינד או לעשות הייד או לאנפל עד יעבור זעם. רבים וטובים עשו את זה. אני היחיד שבאמת הפעיל את השיטה לטובתו. לא ראיתי שיתר האנשים שהביאו הרבה מאוד לייקים הפעילו קמפיין. הם הפעילו מערכת אחרת לחלוטין".

     

    הכחשה, הודאה, השלמה

    מפעל הפיס נכווה רק לפני שנתיים בפרשת פרס ספיר, כשנאלץ לבטל את זכייתו של אלון חילו בפרס על ספרו "אחוזת דג'אני" בגלל טענות לניגוד עניינים בצוות השופטים. תחרות צרצרפיס חשובה פחות, אולם הפיס נדרש להתייחס ברצינות לטענות שהעלו המשתתפים.

     

    בפיס הגנו בתחילה על שיטת הלייקים החדשה. בדף התחרות נכתב בתגובה לפניות הגולשים כי "צרצר פיס, בגרסא הנוכחית הינה תחרות תרבות חברתית. אנחנו כן נותנים הרבה כוח ומשקל לדברי הגולשים ולהצבעותיהם, מאחר ואנחנו מאמינים כי בכוחו של ציבור הגולשים שלנו לעשות בחירות ראויות".

     

    העמדה הזו לא החזיקה מעמד זמן רב, ומפעל הפיס הודיע על השינוי: "עקב הצעותיכם, אנחנו מגדילים את מספר הצרצורים שיעלו לשלב הגמר מ-30 ל-50 צרצורים.בשלב הגמר, ההחלטה על שלושת הסיפורים הזוכים תלויה לא רק בהצבעות, אלא גם בחות דעתם של צוות השופטים המוערך (...) משקל השופטים הוא 50%, כלומר, השופטים מקבלים את סה"כ כל הלייקים שנצברו (...)והם יחלקו אותם על בסיס איכות. זה אומר בעצם, שתיאורטית המקום האחרון כרגע יכול להיות גם המקום הראשון".

     

    "תחרות הצרצורים של מפעל הפיס התנהלה כארבעה שבועות וכללה מספר שלבים", נמסר לנו בתגובה ממפעל הפיס. "שני השלבים הראשונים של התחרות נוהלו בשיטה של בחירות הגולשים, בעוד שהשלב האחרון של התחרות התחשב הן בבחירות הגולשים והן בהצבעות השופטים. משקל השופטים עמד על 50%, כלומר – השופטים קיבלו סך של כל ההצבעות שהתקבלו בשלב האחרון וחילקו אותם על בסיס איכות בלבד (ללא התחשבות בכמות הלייקים שהצרצורים קיבלו במקור)".

     

    אבנר שטראוס, שביקש לפרוש מהתחרות אך לא נענה, הבטיח לתרום את הפרס לצדקה אם יזכה. הוא הגיע למקום השלישי עם הסיפור: "מה שאני לא זוכר כאילו לא קרה, יש דברים שאני שוכח למפרע, יכול להיות שהם לא יקרו? א"ש". למקום השני הגיע צפריר בשן עם סיפור ארס-פואטי: "פעם, מזמן, זכיתי בתחרות סיפורים ב-140 תווים. סבא שלי קרא ואמר לי: "באמת יפה, צפריר, אבל למה כזה סיפור קצר? אתה יכול הרבה יותר". ובמקום הראשון, הסיפור של דותן ידלין: "כשחזרתי ממאדים, בעסקת חילופי השבויים, הלכתי לבקר את בתו של סרן ג'ון, כמו שהבטחתי לו כשנפרדנו. בבית האבות נודע לי שהיא מתה כבר 150 שנה".

     

    "תסתכל על הזוכים ותראה שהם אנשים רגילים שבאמת כתבו דברים עם ערך, ולא ציידי לייקים שכתבו זבל וקיוו לכופף את את השיטה כמו שהם עושים בתחרויות אחרות", אמר בשן. "אני חושב שזו תחרות יפה".

     

    אתה חושב שהיא תאורגן כך שוב?

    "אני בספק גדול מאוד. לייקים זה יופי כדי לקבל פרסים משניים, אבל לא את הפרסים ה'ספרותיים'".

     

     

    מה דעתכם על הסיפורים הזוכים? הגיבו כאן או עשו לייק לידיעה הזו בפייסבוק  

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים