נופשים באילת: נגיד הגומל בבית הכנסת

באילת נמצאים בשיא עונת התיירות וישראלים רבים היו היום (ה') בדרכם לעיר הדרומית, בזמן שחוליית מחבלים רצחה שמונה ישראלים ליד גבול מצרים. בבתי המלון נוצר עומס, עקב סגירת חלק מהכבישים צפונה וחזרתם של ישראלים ששהו בסיני. מעבר הגבול נסגר, ובמטה ללוחמה בטרור הזכירו את קריאתם לישראלים לצאת מיד מחצי האי.

מתקפת הטרור בדרום - עדכונים אחרונים:

• ירי, טילים ומארבים: הפיגוע, דקה אחרי דקה  
• 6 הרוגים בתקיפה ברפיח - בהם מפקד ארגון טרור
• נהג האוטובוס שנפגע: "ידעתי שאסור לעצור"
• דקות לפני הפיגוע: ירדן התריעה על חולייה
• שטח הפקר: מובארק נפל, הטרור כבש את סיני
• הגבול עם מצרים: רק פחות מ-10% מהגדר נבנתה
  

עמרי עזריד הגיע עם שבעה מבני משפחתו לנופש בסיני, אך בעקבות סגירת הגבול הם נותרו באילת. ל-ynet הוא סיפר: "לא מפחיד כאן. אין דאגה. אני חושב שיש לנו משטרה, צבא ושב"כ חזקים, שעושים עבודה נאמנה ולכן לא צריך לפחד. אני אשאר באילת עד יום ראשון", הוא אמר.

"בעקבות הפיגועים אנשים פחות יוצאים מהמלונות, הרחובות יותר ריקים ממה שהם כרגיל", הוא סיפר. "כשוטר לשעבר אני יודע כמה מאמצים משקיעות מערכות הביטחון בסיכול פיגועים וטרור. אבל לא ניתן לעצור את הכל. היינו בדרך לסיני, למלון בשארם, אבל הגבול נסגר וגם ככה אם היה פתוח לא היינו יורדים. לקחנו במקום מלון באילת".

"בטוחים כמו בכל מקום אחר"

קלמי ומאור דוז, אחים מתל-אביב, היו גם הם בדרכם לנופש בסיני. "סגרו את הגבול ולכן החלטתי להישאר באילת. אני ממש לא מפחדת, אני מרגישה כאן בטוחה כמו בכל מקום אחר בארץ", אמרה קלמי. "אני לא מאלו שבורחים. אם הגבול היה פתוח, הייתי ממשיכה דרומה למרות מה שקרה. אני לא שומעת חדשות ולא מעניין אותי מה קורה. מבחינתי הכל בסדר".

אחיה מאור הוסיף: "הגעתי לאילת שעה אחרי הפיגוע, באוטובוס מתל אביב. המחשבה שאם האוטובוס שלי היה עובר שעה קודם, יכול להיות שלא הייתי כאן - מעבירה בי רעד. הרי האוטובוס עושה אותו מסלול ועוצר באותם המקומות. אפילו הנהג לא הפסיק לומר איזה מזל שזה לא אנחנו. בעזרת השם כולנו יחד כל המשפחה. נאמר ברכת הגומל בשבת בבית הכנסת של בית המלון".

מאור הוסיף כי קרובי המשפחה התקשרו לשאול אם הוא ואחותו לא נפגעו.

 "כשהגענו למלון באילת אמרו לנו לא לצאת מהחדר או לחוף הים. העיר מפוצצת", הוא אמר לפנות ערב, "כי הכבישים עדיין סגורים וגם אלו שרוצים לעזוב לא יכולים, כי היציאות סגורות. המצב טיפה מלחיץ".

גיל מרעננה, שמרבה לנפוש בסיני סיפר מדוע דווקא שם הוא מרגיש בטוח מבאילת: "זו אשמתנו שרק מדברים כל הזמן על הצבת הגדר בגבול עם סיני ועד היום לא סגרנו את הגבול. הכתובת היתה על הקיר. אם כל יום נכנסים 500 סודנים לישראל, גם למחבלים נופל האסימון. אם הסודנים נכנסים, כולם יכולים".