משפחה גדולה חוזרת לבית הספר

כשהייתי קטנה חשבתי שלהורים שלי יש מגירה ענקית של כסף חבויה בבית, אבל הם משתמשים בכסף רק מתי שצריך לקנות משהו. ולכן, אם אני רוצה שיקנו לי משהו, אני צריכה סיבה מספיק טובה כדי שזה יקרה.

בשלב מאוחר יותר כבר הבנתי שמגירה מלאה בכסף אין להם, וגם שאת הכסף שומרים בחשבון בנק. אך רק כשהקמתי בית הבנתי עד כמה הוצאות משפחתיות הן עסק לכל דבר, ובייחוד במשפחות גדולות כמו בבית הוריי.

כשהייתי קטנה חשבתי שיש להוריי מגירה של כסף חבויה בבית(צילום: shutterstock)

הוצאות החזרה לבית הספר מכבידות על רוב המשפחות. סל ההוצאות הממוצע לילד עבור חזרה לבית הספר מגיע לסכום של כ-1000 ₪. אז ברור שבכל משפחה הסכום הזה מכפיל את עצמו לפי מספר הילדים שחוזרים לבית ספר.

מה קורה במשפחה שבה חוזרים לבית הספר 6-8 ילדים? האם יכולה להיות שליטה על ההוצאה הזו? האם אפשר להתאים אותה ליכולות המשפחה גדולה? בנוסף לשאלות אלו, עולה שאלה נוספת, משמעותית ביותר: האם אנו יכולים להשפיע על חווית הילד גם כאשר איננו יכולים לקנות לו כרצונו?

החזרה לבית הספר אינה בשליטתנו, אם כי בדרך כלל היא לשמחתנו... לכן חייבים לקנות את כל הציוד הנחוץ בשביל הלימודים. מה כן נמצא בהשפעתנו ובשליטתנו? אפשר לדבר על כמה דברים.

נתחיל מהמוחשי ביותר - אנו יכולים לשלוט על סל ההוצאות שלנו, כלומר: קיימות דרכים שיכולות להקל עלינו. יש לזה הרבה פתרונות, אציע כאן כמה, וחשבו עם עצמכם על האחרים.

1. שמירת כסף בצד עבור ההוצאה הזו במשך השנה כולה.
2. לא קונים הכול מהתחלה, לפני הקניה הילד עורך רשימה של מה שיש לו ומה הוא צריך לקנות. קונים מה שצריך בלבד, ממעיטים במותגים וכד'. ילקוטים וקלמרים מחזיקים מעמד למשך כמה שנים, ולכן אין צורך כל שנה מחדש. היתרון הערכי הנוסף של השיטה הזו, שהילד לומד להבדיל בין מה שהוא צריך למה שלא, לומד לתכנן את קניותיו מראש, ומפנים אחריות כלכלית. מניסיון העלות הכוללת לילד היא 80 ₪.
3. ספרי לימוד- קניית ספרים מיד שנייה, שימוש בספרים של האח הגדול יותר, אפשר ליצור גמ''ח ספרי לימוד מספרים של תושבי השכונה/ היישוב. משפחות שעשו את זה מדווחות על עלות של 120 ₪ לילד לכל הספרים שלו. כולל חוברות לימוד חדשות (חוברות שכותבים בהן ולא ניתן לקנות משומשות).
   

ספרי לימוד מומלץ לקנות מיד שנייה(צילום: shutterstock)

כל אלו הם פתרונות כספיים, ופתרונות יש המון, כל אחד והפתרונות שלו. אך כהורים למשפחה גדולה מטריד אותנו עוד דבר, חווית הילד. כולנו רוצים ילד מאושר. ורובנו מפחדים שאם לא נוכל לתת לילד שלנו כל מה שהוא רוצה אז הוא יהיה אומלל. וזה מתעצם כשהילד חוזר לבית הספר, אנחנו רוצים להעניק לו תחושה טובה בתקופה הזו, אנחנו רוצים שהוא יאהב ללמוד, יאהב את הבית ספר. ולכן כאשר איננו יכולים להעניק לו הכול אנחנו מפחדים שנפגע לו באיכות החוויה הלימודית. האם כאשר אנחנו מוגבלים ביכולות הכלכליות שלנו עדיין אנחנו יכולים להשפיע על החוויה שלו?

בואו נבדוק: אם אני יכולה להשקיע 200 ₪ לילד בשביל כל ספרי הלימוד וחומרי הלמידה, ברור שבסכום כזה אני לא יכולה לקנות לו הכול. לא תיק, לא קלמר, וגם מחברות ויומנים אני אקנה מהסוג הפשוט יותר. האם כאן יש לי יכולת השפעה על חווית הילד?

חווית הילד מושפעת מההורים ומהחברה, אנחנו כהורים יכולים להשפיע מעט על תגובות החברה, אבל יכולים להשפיע באופן משמעותי על החוויה שהוא מקבל מאיתנו.

בואו נבדוק איזו חוויה אנו מעוניינים להעניק לו באופן כללי ולקראת החזרה לבית הספר באופן ספציפי. האם אנו רוצים להעניק לו חווית שפע? או שיותר חשוב לנו להעניק לו את מידת האחריות, האיפוק ודחיית הסיפוקים? או גם זה וגם זה? כל בחירה שלנו היא מתאימה והיא בהשפעתנו, גם אם האפשרויות הכלכליות שלנו מצומצמות.

זוכרים את הסיפור בתחילת הכתבה? ההורים שלי העניקו לי בילדותי את חווית השפע יחד עם חווית האחריות על קנייה חכמה שמתאימה לצרכים שלי. כיצד הם עשו זאת? הם הקפידו לא להתייחס למצבם הכלכלי כמשפיע על ההחלטות שלהם אלא הדגישו את השפעת הצורך על הקנייה עצמה. השאלה שהם שאלו אותי הייתה תמיד- צריך או לא צריך.

לעומת זאת ישנה גם דרך אחרת לשתף את הילדים ביכולת הכלכלית: "כרגע, אני לא יכול לקנות את זה, אולי בהמשך" בצורה זו ההורה משפיע על חווית הילד ומעניק לו את תובנת האחריות על ההוצאות בהתאם להכנסות. דבר נוסף שתמיד חשוב לזכור בהקשר הזה שלכל ילד יש את האופי שלו, יש כאלה עם נטייה לדאגנות ולהם חשוב דווקא להדגיש את השפע, יש אחרים שהחברה ודרישותיה מאוד משמעותיים לביטחון העצמי שלהם ואז כדאי להקל עליהם קצת, ולתת להם לבחור משהו אחד שהם מאוד רוצים שירגישו שווים לחבריהם. ויש כאלה שדווקא אם תדגיש להם את השונות שלהם ואת האחריות שלהם על הוצאות הבית זה יעלה להם את הביטחון העצמי ואת תחושת החשיבות.

מה שישפיע על חווית הילד, היא לא היכולת הכלכלית שלי כהורה אלא מה שאני אשדר לו על הכסף, השפע והאחריות. זה באחריותנו וביכולתנו להשפיע על חווית הילד בשלב חשוב שלפני החזרה לבית הספר. וזה לא עולה לנו כסף.