שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    צילום: ירון ברנר

    מנהל תיכון אצל טרכטנברג: "אין חזון חינוכי"

    חברי "צוות רוטשילד" התכנסו גם הבוקר כדי לשמוע הצעות לפתרונות המצוקה החברתית. מנהל תיכון מתח ביקורת על מערכת החינוך: "נגררת לדפוסים לא רלוונטיים. אין פלא שמרבית ההורים רוצים חינוך פרטי"

    לציבור יש הרבה מה להגיד וחברי "צוות רוטשילד" מקשיבים: גם הבוקר (יום ד') התכנסו חברי הפורום הכלכלי-חברתי במכון ון ליר בירושלים, כדי להיפגש עם נציגים שונים מהציבור שביקשו להשמיע הצעות ורעיונות לפתרונות למצוקה החברתית.

     

    מחאת האוהלים - סיקור נרחב ב-ynet 

     

    ראש הצוות, פרופסור מנואל טרכטנברג, לא נכח במפגש, במקומו ניהל את הדיון מנכ"ל משרד התמ"ת, שרון קדמי. דובר הוועדה מסר כי הוא משתתף בדיונים של הצוותים המקצועיים שמתכנסים במקביל.

     

    ראשון לדבר היה אברהם פרנק, מנהל בית ספר תיכון ואיש חינוך, שדיבר על הבעיות במערכת החינוך. "יש הרבה אי נחת ממערכת החינוך הישראלית", אמר וציין שלא מדובר בבעיה כספית: "הסיבה הראשונה שהיא בעוכרי המערכת – למדינת ישראל אין חזון חינוכי כולל".

     

    הפגנה נגד יוקר המחייה. "מצפים לראייה רחבה" (צילום: חגי אהרון ) (צילום: חגי אהרון )
    הפגנה נגד יוקר המחייה. "מצפים לראייה רחבה"(צילום: חגי אהרון )
     

    הוא הוסיף: "המרכיב השני של השינויים שנכנסו באופן אגרסיבי, הנושא של תחרות על הישגים. יש אוריינטציה חזקה על תחרות והישגים. זה מתבטא בשליטה מערכתית על מערכת שהיא די מתרופפת באמצעות הסטנדרטיזציה - בגרויות רבות מאוד. המונח 'הישגים' הפך להיות מאוד חד מימדי. זה השיח. זה שיח שנהפך להיות מאוד מעוות. המונח הישגים צריך לקבל שינוי מרחיק לכת".

     

    עוד בערוץ החדשות:

     

    פרנק הדגיש: "המערכת נגררת לדפוסים בלתי רלוונטיים גם למורים וגם לתלמידים. היום מרבית ההורים רוצים חינוך פרטי - אין פלא. אם מה שהתלמידים עושים בבית הספר זה לעבוד מבחינה לבחינה, וזאת החוויה שלהם בבית הספר וזה לא משהו משמעותי, אזי אין מנוס שזאת תהיה התוצאה".

     

    בנוסף, מנהל בית הספר מתח ביקורת על הפרויקט שהחל משרד החינוך לפני כשנה ומטרתו להכין את התלמידים למאה ה-21. "זאת תוכנית שאין לה רציונאל, שופכים על זה מאות מיליונים. במקום ראש הממשלה, הייתי עוצר את הפרוייקט הזה כדי לדעת לאן כל זה הולך".

     

    הוא הציע: "צריך לשנות את כל סדרי העדיפויות. שר החינוך ומנכ"לו לוטשים עיניים לתוצאות הבגרויות והדירוג הבינלאומי. זה רק הדברים שמעניינים, זה הכל פוליטי, ולכן צריך להקים גוף חיצוני שיתכנן את המערכת, את החזון החינוכי של מדינת ישראל".

     

    "בוקר טוב לילד עולה 1,000 שקל" 

    יניב אפרים, סטודנט מירושלים וממנהיגי מאבק האוהלים בבירה, מתח ביקורת על אופן ההידברות. "דיון של שעתיים, הצגה של עשר דקות של הרעיון שלנו בהתרעה של 24 שעות, זו לא הידברות", אמר, "אנחנו מצפים לתהליך יותר משמעותי ועמוק".

     

    לדבריו, "אנחנו מצפים מהוועדה מעבר להחלטות אופרטיביות, גם ראייה רחבה, שיניים ליישם החלטות, מצפים שתשפיע במידה רבה על השיח הציבורי הפוליטי, שיח ערכי שיעמוד בבסיס כל הדיונים של הוועדה. אנחנו מצפים לשינויים בסדרי

    העדיפויות".

     

    גם טל שוורץ ממושב קלחים שבדרום, אם לפעוטה בת שנתיים ועובדת במחלקה לחינוך בלתי פורמלי בנגב לקחה חלק בדיון. שוורץ סיפרה לחברי הוועדה על שגרת יומה ועל הקשיים הכרוכים בגידול ילדים. "אני רוצה מאוד להמשיך לעבודה במשרה מלאה ולא חלקית. רוצה מערכת שתאפשר לי לתת מעטפת חינוכית טובה, שלא תדרוש ממני לכבות שריפות. היום המעטפת החינוכית כמו שאני חווה אותה, מלאה בחורים שההורים צריכים למלא ולסגור אותם".

     

    היא הוסיפה: "שבוע העבודה נע בין 45-40 שעות, אני טסה מהעבודה לגן ובמקרה זה קרוב. יש הרבה אימהות ששעות העבודה לא מאפשרות להן והן צריכות לשלוח מישהו לקחת את הילד מהגן ועוד משלמות על זה. ה'בוקר טוב' שלנו לילד הוא 1,000 שקל לילד וזו מלכודת. הורים לא רוצים לשלם לצהרון. מישהו צריך לקחת את הילדים בגיל הרך ולהתאים את שעות העבודה של ההורים או להכיר בשעות העבודה באיזושהי צורה".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    אברהם פרנק. "יש הרבה אי נחת"
    צילום: באדיבות ועדת טרכטנברג
    מומלצים