שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "המחלה נחתה עלי כמו פצצה"
    "לא ידעתי על כזו כמות גדולה של ילדים החולים בסרטן, עד שלא הגעתי למחלקה אונקולוגית בתל השומר. כל שנה מצטרפים למעגל הזה 450-500 ילדים והמספרים בעליה". לקראת ערב התרמה בהשתתפות אייל גולן , דודו אהרן, עידן יניב ואחרים, מספרת יובל בת ה-18 על ההתמודדות עם המחלה
    אני, יובל טריסקר, בת 18 וחצי , לפני כשנתיים גילו בגופי סרטן בשם הודצ'קין שהתפשט בצוואר ובחלל החזה. הייתי אז נערה בכיתה י', באמצע החיים, המאוד שגרתיים שלי. המחלה נחתה עלי כמו פצצה, לא ציפיתי לזה, לא חשבתי ובטח שלא דמיינתי שבאמצע עוד יום שגרתי של נערה מתבגרת – המחשבות שלי יפליגו כל כך רחוק בכיוון של "אז אני חולת סרטן?".

     

    בגלל המחלה נאלצתי לעזוב את בית הספר, פספסתי את כל כיתה י"א ונאצלתי להשלים את כל החומר הלימודי לבד בעזרת מורים מבית הספר. הצלחתי בסופו של דבר להשלים תעודת בגרות מלאה עם ציונים טובים. עברתי טיפולים כימותרפים קשים, וההתמודדות איתם הייתה לא קלה.

     

    לא ידעתי על כזו כמות גדולה של ילדים החולים בסרטן, עד שלא הגעתי למחלקה אונקולוגית תל השומר שיב"א, כל שנה "מצטרפים" למעגל הזה 450-500 ילדים והמספרים בעליה.

     

    נאלצתי לחוות פרידות מחברים שהכרתי בבית החולים שחלו במחלה כמוני, אך לצערי נפטרו.ידעתי שהשיער ינשור בעקבות הטיפולים, ידעתי שלא ארצה לחבוש פאה, ולכן והחלטנו, החבר שלי ואני ללכת למספרה ביחד עם כל החברים הטובים, כדי ללוות אותי בפעם הראשונה כשאני מורידה את השיער שלי, ומרצוני החופשי.

     

    קרחת לאות הזדהות

    הקדמתי את הנשירה, וכל החברים כאות הזדהות, גילחו גם הם את שערם ועשו קרחות, זה היה אחד הרגעים המרגשים בחיי. החלטתי שאהיה שמחה ואופטימית לאורך כל הדרך. פיתחתי לעצמי הומור ציני ושחור במיוחד עד כדי כך שיכלתי להיכנס לבית החולים ולשאול כמה כימו אקבל היום?

     

    האופטימיות היא זו שגרמה לי לעבור את המחלה בדרך הנכונה והבריאה ביותר. לכל אחד יש את ה"חבילה" שאיתה הוא צריך להתמודד בחיים ותמיד התנחמתי בזה שיש "חבילות" גרועות יותר מה"חבילה" שלי.

     

    הטיפולים היו בלתי נסבלים. אמנם הייתי חיובית כל הזמן, החיוך לא ירד מהפנים ואת הצחוק שלי היו שומעים בכל רחבי בית החולים ואי אפשר היה לפספס אותו, אך המלחמה הקשה ביותר הייתה ההתמודדות עם הטיפולים בבית. התופעות לוואי היו נוראיות, פתאום השתניתי, הפכתי למישהי אחרת, איבדתי שליטה בגוף שלי והרגשתי חסרת אונים מול הכימותרפיה, הרגשתי שהמחלה צוחקת עליי.

     

    המשפחה והחבר שלי תמכו בי ועברו איתי את המחלה כאילו היו חולים בעצמם. תמיד אני אומרת שברגע שילד אחד חולה בבית, כל המשפחה הופכת להיות חולה, וזה קשה. תפקידי האחים בבית השתנו, אחותי הקטנה שאני אמורה להגן עליה ולעזור לה כאחות הבכורה, פתאום עוזרת לי, מלבישה אותי כי הגוף היה כל כך חלש, ומטפלת בי כמו תינוקת.

     

    במקום שאני וחבר שלי נצא לראות סרטים, לטייל לבלות ולעשות דברים שבני נוער עושים, בילינו את הימים ביחד בבית החולים כשאני שוכבת על מיטה, מצד אחד אינפוזיות, והוא מהצד השני מחזיק לי את היד

    ואומר שהכל יהיה בסדר. במהלך השהות בבית החולים נחשפתי לעמותת "להושיט יד", עמותה שנתנה לי את ההרגשה שאני מלכת העולם. אני מכנה את העמותה והפועלים בה: "מגשימי החלומות". לא היה דבר אחד שרציתי ובקשתי ולא קיבלתי, או קיבלתי מבלי שאבקש.

     

    עמותת "להושיט יד" כשמם כן הם, מושיטים יד לכולם יד הם עשו ועושים כל כך הרבה בשבילי ובשביל החולים האחרים. כדי לנצח את הסרטן צריך כח, אמונה והרבה מאוד תמיכה של האנשים מסביב. חוץ מהנתינה האינסופית, העמותה העניקה לי אהבה, כח, אמונה וכמובן חיים טובים יותר בצל המחלה. תקופת המחלה תיזכר כתקופה הכי קשה בחיי, אבל גם הכי מיוחדת בחיי, כי הכרתי בה אנשים מדהימים שעזרו לי לעבור את המחלה בדרך שונה.

     

    • עופר לוי, אייל גולן, דודו אהרן, ליאור נרקיס ועידן יניב יופיעו בערב התרמה מיוחד בהנחיית אליקו. האירוע יתקיים ביום שני ה-5/9/2011 בהאנגר 11 ת"א בשעה 20:00. לרכישת כרטיסים - הדרן 2247* או עמותת "להושיט יד" בטלפון 03-9090882. לתרומות של עשרה שקלים שלחו את המספר 10 ל-1441. כל ההכנסות קודש לילדים חולי סרטן.  

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    תוך כדי המחלה
    צילום: גיא להב
    בהתאוששות
    צילום: גיא להב
    וכיום, עם שיער
    צילום: גיא להב
    רוח טובה
    יד שרה
    כיתבו לנו
    מומלצים