שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    הארכאולוגים זועקים: לא להפריט גנים לאומיים
    150 חוקרים, סטודנטים ואנשי שטח הגישו לשרים עצומה נגד שינוי חוק גנים לאומיים וחוק רשות העתיקות. "הארכיאולוגיה והמורשת התרבותית של ישראל הן נחלת כל אזרחי המדינה", נכתב. "אל לנו למסור נכסים אלה בידי מעטים, המבקשים להפיק מהם רווח כלכלי ופוליטי"

    כ-150 מחברי הקהילה הארכיאולוגית בארץ חתמו על עצומה הקוראת לעצור את הצעת החוק שתאפשר להפריט את האתרים הלאומיים בארץ . העצומה הוגשה היום (ג') לשר להגנת הסביבה גלעד ארדן ולשרת התרבות והספורט לימור לבנת.

     

     

    הצעת החוק, המאפשרת לשר להגנת הסביבה להעביר את הניהול של אתרים לאומיים לתאגיד פרטי, בתנאי שאינו פועל למטרות רווח, אושרה לפני כחודש בקריאה טרומית. על פי התיקון לחוק, שיזם ח"כ ישראל חסון (קדימה) וקבוצת ח"כים נוספים, תאגידים שעם מטרותיהם נמנות הנצחת ערכים ומקומות בעלי חשיבות היסטורית, ארכיאולוגית, אדריכלית, טבעית או נופית - יוכלו ליטול אחריות על הניהול של גנים לאומיים, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה.

     

    העצומה, שנקראת "לעצור את ההפרטה והפוליטיזציה של הארכיאולוגיה בארץ", קוראת לבטל את הצעת החוק הזו, וכן הצעת חוק נוספת שהגישה השרה לבנת שמבקשת לשנות את הרכב מועצת רשות העתיקות. בעצומה נטען כי הצעות החוק הללו יפגעו בעצמאות המחקר ויחזקו קבוצות סקטוריאליות בחברה.

     

    החוקרים מתריעים כי השינוי בחוק הגנים הלאומיים יאפשר לעמותות פרטיות ואידיאולוגיות לנהל גנים לאומיים. "חוק זה מניח תשתית לניכוס שרידי העבר של הארץ לטובת בעלי עניין המקורבים לשלטון", נכתב בעצומה. באשר לשינוי חוק רשות העתיקות, נטען כי הוא יפתח פתח למינויים פוליטיים.

     

     "חוקים אלה הם חלק ממגמה הרואה בשלטון ובחקיקה מכשירים לביצור כוחם של המקורבים לשררה", נכתב בעצומה. "הארכיאולוגיה והמורשת התרבותית של ישראל הן נחלת כל אזרחי המדינה, ובעלות חשיבות תרבותית עולמית. אל לנו למסור נכסים אלה בידי מעטים המבקשים להפיק מהם רווח כלכלי ופוליטי. אנו קוראים לעצור את החוקים המאפשרים הפרטה של גנים לאומיים ומינויים לא ראויים בגופים המובילים את הטיפול בעתיקות הארץ ובמורשתה".

     

    "אי אפשר להפריט מורשת" 

    על העצומה חתומים פעילים בתחום הארכיאולוגיה, בהם עשרות מאנשי הסגל האקדמי מאוניברסיטאות המחקר, אוצרים, סטודנטים ואנשי שטח מהתחום, כגון אדריכלי שימור ומדריכים באתרים. במכתב שהתלווה לעצומה נכתב כי "ציבור זה מייצג היטב את הקהילה הארכיאולוגית, כאשר אנו סמוכים ובטוחים כי הם מבטאים גם את דעתם של מרבית הארכיאולוגים בשירות הממשלתי, המנועים מחתימה על עצומות.  

     

    "בחתימתם מבטאים הארכיאולוגים לא רק את הסתייגותם מהצעות החוק המונחות כרגע על שולחן הממשלה והכנסת, אלא גם את רצונם כי הארכיאולוגיה לא תשמש כלי משחק פוליטי, ואף לא תוכפף לכללי השוק, במתכונת הפשטנית וההרסנית המאפיינת חלק מההפרטות של השירות הציבורי. עתיקות הארץ הם נכס של כל תושביה, ולא של סיעות בתוכה. כנבחרי ציבור הממונים על נכסי המורשת, אנו מבקשים מכם לפעול ברוח העצומה, על מנת לחזק את העבר למען עתיד כולנו".

     

    יונתן מזרחי, ארכולוג מעמותת עמק שווה שיזמה את העצומה, אמר בשיחה עם ynet כי "הגנים הלאומיים מנוהלים על ידי רשות הטבע הגנים מתוך תפיסה שהם צריכים להיות פתוחים ונגישים לכלל הציבור. משום כך יש חשיבות שגוף ממשלתי, המחויב על פניו לכלל הציבור, ימשיך לשמור ולטפח את הגנים האלה ולמנוע כל הפרטה". 

     

    לדבריו, "אפשר להתווכח אם להפריט בנקים או חברת חשמל, אבל אי אפשר להפריט את המורשת. ברגע שיפריטו אתרי מורשת ויתנו אותם לקבוצות מסוימות, עולה חשש שפיתוח האתר יהיה תלוי בתפיסות של העמותה".

     

    מזרחי, בעל תואר שני בארכאולוגיה ועובד לשעבר ברשות העתיקות, מזכיר כי הדוגמא הבולטת ביותר היא עיר דוד, אשר כבר מופעלת בשטח על ידי עמותת אלע"ד, בעלת האג'נדה הפוליטית השנויה במחלוקת. "לא יתכן שעמותה כמו אלעד, שיש לה אג'נדה פוליטית ברורה, תנהל את עיר דוד", טוען מזרחי. "אתר ארכאולוגי כמו ירושלים הקדומה, שהוא ראשיתה של ירושלים, צריך להיות פתוח לכולם. ירושלים חשובה לכולם ודווקא אזור שכזה חייב להיות נגיש לחוקרים ולכלל הציבור". 

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים