אדמה חסונה: על חקלאות אקולוגית וירקות שמחים

עוד בערוץ האוכל:

לבשל בלי לבשל: בישול נא בשילה

חתונה מהאגדות: תבשילי במיה ועגבניות

שדה בריא באדמה בריאה

פרמקלצ'ר, או בתרגום לעברית "חקלאות בת-קיימא", הוא פיתוח מודרני המבוסס על שיטת גידול עתיקות ומתמקד בטיפוח האדמה במקום הצמח, מתוך תפיסה שהאדמה היא זו שבטווח הארוך שומרת עלינו ומביאה לנו את התוצר. הוא מבוסס על כמה עקרונות: שמירה על האדמה; אי שימוש בדשנים וחומרי הדברה (והחלפתם בקומפוסט מחלקי צמח לא אכילים); יצירת מחזור גידולים מגוון וחקלאות עונתית. כך נוצר שדה שיכול לתמוך בקהילה המקומית, ולספק לה את המזון שהיא זקוקה לו.

עברנו בערוגות של סהר. הן מסודרות ויפות, לא דומות בכלל לשדות מעובדים שאנחנו מכירים ומאחורי כל ערוגה ושילוב בין צמחים ישנה מחשבה שמטרתה ליצור מערכת אקולוגית שתומכת בסביבה, באדם ובאדמה. סער נמצא בתחילת דרכו, הוא מתנסה בשיטה לומד ולעיתים נכשל, אבל הוא לא מוותר.

האיזון נמצא בשפע

אזורנו הוא מהראשונים בהם התפתחה חקלאות בעולם. בשלב זה של התפתחותה, סוג החקלאות החד גידולית (מונוקולטורה) השריר בארץ כולל שדות ענק, רבבות דונמים של גידול יחיד לכל תא שטח.

חקלאות במיטבה(צילום: אסף רונן)

חקלאות כזו יוצרת בעיות סביבתיות. כל צמח נותן ולוקח חומרים אחרים מהקרקע ואם מגדלים אותו צמח שוב ושוב על המון שטח, שוחקים את הקרקע וממצים את החומרים המזינים בקרקע. זה מביא לשימוש נרחב יותר בחומרי דישון להעשרת האדמה הדלה לבסוף גם למידבור הקרקעות.

למרות שהמונוקולטרה פותחה באזורנו, החקלאות החד-גידולית היא לא הדרך היחידה לגדל גידולים. בני האינקה, שחיו באזורים מורכבים מבחינה גיאוגרפית - תלולים, בעלי מזג אויר משתנה - פיתחו חקלאות רב גידולית על-ידי יצירת זנים רבים מאותו הצמח וגידולם במקביל או גידול והחלפה של צמחים שונים על תאי שטח קטנים. כך הקרקע לא נשחקת וגם הגידולים עמידים יותר. לדוגמא: הם גידלו במקביל כ-3000 זנים שונים של תפוחי אדמה. במצב כזה, זנים שונים עמידים יותר בתנאים שונים, וביחד כולם שומרים על איזון באספקת המזון.

שימור זרעים

מעבר לשמירה ולטיפוח האדמה עקרון בסיסי נוסף בפרמקלצ'ר הוא גידול הצמח מזרע ולא משתיל. לכן יש עיסוק נרחב באיסוף ובשמירת זרעים בעיקר זרעי מורשת (בלאדי) וזרעים מקומיים. ניקוי ושמירת זרעים הוא מקצוע הולך ונעלם בעולם החקלאי, ויש חשיבות רבה לשמרו.

אנשים העוסקים בחקלאות מסוג זה שומרים זרעים מגידולים נרחבים, מחליפים ומקבלים זרעים חדשים במפגשי החלפת זרעים הנערכים מידי פעם במקומות שונים בארץ. המפגשים פתוחים לכל כך שוב, תומכת החקלאות בת-הקיימא ביצירת קהילה והעברת ידע על גידול מזון בכל שטח אדמה אפשרי. מפגש החלפת הזרעים הקרוב יערך ביום שישי ה-9/9 בחווה האקולוגית חווה ואדם במודיעין.

מביא לתנובה טובה יותר. שימור זרעים(צילום: אסף רונן)

תחום מתפתח

בסיור שלנו בשדה קטפנו ממיטב התוצרת המקומית, סער סיפר שהחלום שלו, שהולך והופך למציאות, הוא לספק מוצרי מזון טובים לקהילה שמסביבו. הוא רוצה שיתקיימו עוד חוות רבות כמו שלו ושלכל עיירה או אזור יהיו את החקלאים המקומיים שלהם. אני ארחיב את חזונו ואוסיף, בעקבות דבריה של אשתי טלי, שזהו חזון שראוי שיתקיים בכל אגף וענף בחיינו. הגיע זמננו לתמוך בעסקים הקטנים, העצמאיים, המקומיים. במזון כמו בכל פעילות אחרת.

החדשות הטובות הן שהפרמקלצ'ר נמצא בארץ בהתפתחות מתמדת. השלוחה הישראלית של הארגון אף שלחה סטודנט מטעמה כדי להשתלם בנושא בארצות הברית ולהביא עוד ידע חזרה אלינו. הארגון הוא ארגון ללא מטרות רווח וכדי לתמוך בפעילותו הוא הוציא לאחרונה לוח זריעה – פוסטר עמוס אינפורמציה שמראה את מועדי הזריעה ששימושי לכל מי שרוצה ליצור גינת ירק מקומית ביתית, לגדל צמחי מאכל באדניות, לפתח גינה קהילתית וגם למי שרוצה רק לתמוך בארגון.

מהערוגה הביתית אל הצלחת(צילום: אסף רונן)

המסע הזה שלנו, להבין את המזון המקומי ולשמור על היכולת שלנו להפיק מזון עשיר מאדמה מאוזנת, מגיע בשדה של סער ליסודותיו. הקרקע שאנחנו הולכים עליה, האדמה שאנחנו אוכלים ממנה. המעגל נסגר עם האוכל, שמזין את הקהילה ושיירי המזון שמזינים את האדמה, שמצדה מזינה את הגידולים. סגירת המעגל מאזנת את כל המערכת ומבטיחה שכל החלקים בה – האדמה, המזון והקהילה – יישארו יציבים לאורך זמן.

קישואים מוקפצים עם פלפל חריף וחברים

בישול בתנאי שטח הוא אחד התחביבים היקרים לליבי, אז לקחתי את התוצרת שהוצעה לי בחווה והכנו בשטח מנות פשוטות שידגישו את טריות הרכיבים.

מוקפצים באהבה. קישואים(צילום: אסף רונן)

2 כפות שמן זית

1/2 כוס שקדים מקומיים

2 קישואים טריים חתוכים לעיגולים

1 פלפל חריף, פרוס לפרוסות דקות

1 צרור רגלת הגינה (ריג'לה) קצוץ

1 במיה גדולה במיוחד, טרייה ויפה פרוסה לפרוסות

1. קולים את השקדים והפלפל החריף מעט על מחבת חמה עם שמן הזית.
2. מוסיפים את הקישואים, הרגלה והבמיה ומקפיצים כ-5 דקות עד שהם מתרככים מעט. ממליחים ומגישים. 
   

‏ (צילום: אסף רונן)

1

2

3

4

5

6

חביתת ירק מקומית

כשראיתי את הביצים מהלול הקטן ליד השדה של סער לא יכולתי להתאפק והכנתי גם חביתת ירק

חביתת ירק מקומית(צילום: אסף רונן)

המרכיבים (ל-2 מנות):

2 כפות שמן זית

4 ביצים אורגניות טריות

1/2 צרור פטרוזיליה קצוצה

1/2 צרור כוסברה קצוצה

1 ענף עלי אזוב טריים

קורט מלח

1. מערבבים בקערה את כל המרכיבים. מחממים היטב שמן במחבת.
2. שופכים את התערובת לשמן הרותח.
3. הופכים את החביתה לאחר כ-2 דקות ומגישים לצד ירקות טריים חתוכים.