משקמים את הריסות מגרון: "זה לא צדק חברתי"
ביום שאחרי הריסת המבנים, במאחז שבבנימין כועסים, אך לא מיואשים. "הורסים את המדינה", אמרו כמה מהתושבים, שגם מתחו ביקורת על פקחי המנהל וצה"ל: "באו כמו גנבים בלילה"
"המטרה היחידה שלהם הייתה להשפיל אותנו, להרוס ולהשפיל". לאחר הריסת שלושת המבנים בליל אמש (יום ב') שכללה דרמה משפטית וגם עימות, במאחז מגרון שבגזרת בנימין אוספים את השברים וגם את ההריסות וכמו תמיד, גם הפעם הם מבטיחים לבנות מחדש.
מאחז במחלוקת - כותרות ב-ynet:
מאות שוטרים, כולל אנשי יחידת הסיור המיוחדת (יס"מ), ואנשי המנהל האזרחי הגיעו בליל אמש במפתיע למאחז מגרון כדי להרוס שלושה בתי קבע כפי שהתחייבה המדינה, אך דרמת משפט לילית האריכה את הפעולות מעבר לצפוי. בסופו של דבר, מטרתם הושלמה: הבתים שנבנו בניגוד לחוק - נהרסו, בהתנגדות מינורית יחסית.
אורי גוטמן שביתו נהרס הביע זעם רב על בית המשפט שביטל את צו הביניים והורה לבצע את ההריסות ועל אנשי יחידת הסיור המיוחדת ואנשי המנהל האזרחי שהגיעו לבצע את העבודה. "נתנו לי הבטחות שיודיעו לי אם יוחלט להרוס, שיתנו לי התרעה, אבל באו כמו גנבים בלילה", אמר גוטמן.
עוד בערוץ החדשות:
- עשרות ישראלים שנחתו בטורקיה נחקרו: "השפלה"
- בכירים נגד האלוף אייזנברג: "מחמם את הגזרה"
- ליצמן למתמחים: אסייע, אך לא ניתן לפתוח ההסכם
הוא הוסיף בתסכול: "אנחנו אנשים שומרי חוק, כולם פה משרתים בצבא. הפעם הראשונה שנכנס לכאן הצבא היה במלחמת לבנון, כש-80 אחוז מהגברים נקראו למילואים בצו 8 ולא היה מי שיאבטח את המקום. אז למה מגיע לנו יחס כזה?".
גוטמן המשיך בביקורת החריפה על בית המשפט: "לצערי, עולם המשפט נכנס לכל מקום, למקומות שהוא לא צריך להיכנס והורסים לנו את המדינה. אבל אנחנו לא נוותר ונמשיך לבנות - אני שומע את זה מיותר ויותר אנשים, אנחנו נמשיך בבנייה".
גם חיימי טיטלבוים, שביתו נהרס נשמע כועס ומאוכזב מיחסה של המדינה. "אנחנו לא רואים עצמנו אנשים שמנסים להתריס נגד המדינה, ההיפך הוא הנכון. המדינה יכולה הייתה למצוא את הדרך להסדרה משפטית של אישורי הבנייה במקום".
לדבריו, "לתומנו חשבנו שזה לא יקרה ושלא ייהרס. אנחנו משרתים בצבא ותורמים למדינה ולא מגיע לנו שהמדינה תחזיר לנו במטבע הזה. הילדים שלי בהלם, אבל הם יודעים שיש אנשים מבולבלים בעם ישראל שלא מכירים בזכותו של עם ישראל על ארץ ישראל. בעזרת השם יהיה פה יישוב פורח בקרוב מאוד ואת ביתי הבא אבנה גם פה".
"רצון להוסיף לביבי כוח"
לטענת תושב המאחז, איתי חמו, המערכת המשפטית הפכה לכלי של ארגוני השמאל. "הרכבת הזו דוהרת ורומסת זכויות", האשים, "איפה הצדק בלהרוס בתים, בלהוציא ילדים קטנים באמצע הלילה? להרוס בית כשעתירה מתנהלת במקביל זה לא צדק. שום דבר לא מידתי".
לעומתו, יונת אליאסיאן סבורה שהרס המבנים הגיע בעקבות ההפגנות החברתיות הגדולות שאירעו ברחבי הארץ במוצאי שבת. "ביבי כנראה היה צריך לשאוב חוזק מהפינוי על רקע המחאה הציבורית, אז הוא חשב שאם יהרוס משהו במגרון הוא יקבל את החוזק הזה", הסבירה, "יש אולי מחלוקת פוליטית כאן, אבל לא היתה שום סיבה שמה שקרה יקרה. הסיבה היחידה היא רצון להוסיף לביבי כוח".
המאחז מגרון הוקם ב-1999 על-ידי קבוצת רווקים אידיאולוגיים תחילה כאתר ארכיאולוגי. כיום אוכלוסיית המקום מורכבת מעובדים סוציאליים, מורים, מנכ"לים של חברות פרטיות ובעלי עסקים. כמו כן, 90 אחוזים מהתושבים משרתים ביחידות קרביות בצה"ל ורבים מהם קצינים.
"האבסורד הוא שהמדינה הקימה את היישוב", ציין זעם חמו, עובד סוציאלי במקצועו ודובר המאחז, "ניתן לראות כאן תשתיות של חשמל, מים וביוב שלא אנחנו בנינו. משרד השיכון הביא לכאן את הקרוונים הראשונים והוכנה תב"ע של 500 יחידות דיור".
"לא ניגרר למלחמות יהודים"
חמו גם פירט כיצד לדבריו נוצר המצב שבו נאלצה המדינה להרוס שלושה מבנים. "ב-2005 הוגשה עתירה לבג"ץ על-ידי עמותת 'יש דין' שטענה שהיישוב כולו יושב על אדמות פלסטיניות פרטיות. המדינה בתשובתה קיבלה את הטענה. ב-2008 הוגשה עתירה בשם הפלסטינים על-ידי אותה עמותה על אובדן הכנסה מגידול מטעי פירות במקום משום שמדובר באדמות פרטיות. המדינה ענתה באותה עתירה ממש שלא הוכחה בעלותם על הקרקע ולכן דינה להידחות על הסף. במקביל, עתרנו לבית משפט השלום בירושלים על מנת להתחיל תהליך של בירור בעלי הקרקע. בית משפט השלום סירב לדון בכך משום שהעניין נידון בבג"ץ ואילו בג"ץ אמר שהוא לא דן בסכסוכי קרקעות. כך נפלנו בין הכיסאות".
במאחז הוסיפו והסבירו כי זו גם הסיבה שהריסות המבנים עברו כמעט ללא התנגדות. "גם ההתנגדות שהייתה, לא הייתה של בני המקום", אמרו חלק מהתושבים, "אנו ניאבק על זכותנו לחיות כאן באופן משפטי, אך לא נתנגד באופן אקטיבי ופיזי לפינוי וניגרר למלחמות יהודים - אלו לא האנשים שנמצאים כאן".
"הצבא שיקר כדי ליצור הונאה"
בנוסף, זועמים המתנחלים על צה"ל שלטענתם, היתל בהם וגרם להאמין שהכוחות באזור מתאמנים לקראת אפשרות של פריצת מהומות על רקע הבקשה הפלסטינית להכרה במדינה שתוגש בהמשך החודש לעצרת הכללית של האו"ם. "בחצות קיבלנו היערכות ראשונה של כוחות", סיפרו, "קצין האגמ"ר של החטיבה וקצין האגמ"ר של האוגדה של חטיבת בנימין אמרו שמדובר בתרגיל היערכות לאירועי ספטמבר. רק כשראינו שמסתובבים פקחים של האזור שלנו ירד לנו האסימון", אמרו כמה מהתושבים.
איתי הראל, שנמנה על מקימי המאחז, הוסיף בזעם: "גורמי הצבא שיקרו באופן מודע וגלוי לראשי ההתיישבות כדי ליצור הונאה טקטית שהצליחה לצערי מאוד ולכן לא קראנו לאנשים לבוא. מדובר בדבר חמור מאוד. הוציאו פקודת מבצע שלמה שמבוססת על הונאה".
הוא המשיך וטען כי "במסגרת ההונאה, מפכ"ל המשטרה יזם פגישה עם ראשי מועצת יש"ע בעניין מגרון, פגישה שנקבעה להיום. סדרי הכוחות האדירים לא הגיעו כדי ללחום באויבי ישראל, אלא כדי להרוס שלושה בתים, בהם התגוררו משפחות".
בדובר צה"ל דחו את טענות המתנחלים לגבי פעולת הונאה ומסרו בתגובה: "אתמול התקיים תרגיל צה"לי אשר הסתיים בשעות הערב המאוחרות, בנוסף היו כוחות צבאיים, אשר לקחו חלק בסיוע אבטחתי במהלך פעילות פינוי בנייה בלתי חוקית על-ידי המנהל האזרחי ומשטרת ישראל".
מהמשטרה נמסר בתגובה לדברי המתנחלים כי "מועד הפינוי נקבע סופית על-ידי צה"ל, הריבון בשטח, במהלך סוף השבוע. אין כל קשר בין עיתוי הפגישה שנקבעה מבעוד מועד ובכפוף ללו"ז מפכ"ל, לעיתוי הפינוי. הפגישה עדיין עומדת בעינה".
לפנייה לכתב/ת 
