שתף קטע נבחר

עידן חדש: תואר אוניברסיטאי כבר לא משתלם?

עיתון ה"אקונומיסט" מדווח כי אחד האתוסים החשובים ביותר של העולם המערבי עומד בפני ערעור על תוקפו. ברחבי העולם המערבי, אנשים צעירים כבר לא מאמינים כי תואר אוניברסיטאי יבטיח להם חיים נוחים מבחינה כלכלית. למה זה קורה?

צעירים ברחבי העולם מוטרדים לאחרונה, שמא השכלה גבוהה כבר לא מבטיחה חיים נוחים ובטוחים מבחינה כלכלית, כך מדווח ה"אקונומיסט". מיליוני בוגרי תיכון בעולם המערבי עומדים להגיד השנה שלום להוריהם ולהתחיל חיים חדשים באוניברסיטאות. חלקם מגיעים מתוך אהבה טהורה ללימודים. אבל חלקם מאמינים כי 3 או 4 שנים באוניברסיטה - תוך צבירת חובות עצומים תוך כדי – יגבירו את הסיכויים שלהם למצוא עבודה בטוחה ומשתלמת.

 

ההורים שלהם תמיד אמרו להם שההשכלה היא הדרך הטובה ביותר להצליח בעולם הגלובלי. הטיעון הוא שהמשרות של הפועלים ייעלמו או יוחלפו על ידי מכונות אוטומטיות. אנשים שלא סיימו את לימודיהם יגזרו על עצמם חיים חסרי ביטחון וקשים מבחינה כלכלית. לעומתם, בוגרי התארים ישלטו בעולם כולו.

 

קיימות עדויות שתומכות בכך. מחקר שנעשה לאחרונה באוניברסיטת ג'ורג'טאון טוען כי "לימודים על-תיכוניים כמעט תמיד יהיו משתלמים". הרף ההשכלתי כמעט תמיד מסונכרן עם מידת ההכנסות: תושב אמריקני עם תואר מקצועי יכול לצפות לרשום הכנסות של 3.6 מיליון דולר במהלך ימי חייו. אמריקני ללא תואר יכול לצפות ל-1.3 מיליון דולר בלבד.

 

הפער בין המשכילים לבין הלא משכילים גם עשוי להתרחב. מחקר שנעשה ב-2002 גילה כי תואר ראשון מוביל לשכר של 75% יותר במהלך חיי אדם לעומת בוגר לימודים תיכוניים.

 

אך האם העבר הוא סימן גם לעתיד לבוא? או שאנחנו בתחילתו של שלב חדש ביחסים שבין עבודה ללימודים? קיימות מספר סיבות טובות לחשוב שהתבניות הישנות עומדות להשתנות - וכי המיתון וההאטה בביקוש לבוגרי אוניברסיטאות בעולם המערבי יהפוך למשהו מבני בשוק העבודה.

 

ההיצע של בוגרי אוניברסיטה עולה בקצב מהיר. בין 1990 ל-2007 מספר הבוגרים עלה ב-22% בצפון אמריקה, 74% באירופה, 144% באמריקה הלטינית ו-203% באסיה. ב-2007 150 מיליון איש למדו באוניברסיטאות בכל העולם, ביניהם 70 מיליון באסיה. השווקים המתעוררים בונים מוסדות השכלה שיכולים להתחרות במוסדות המובילים של ארצות הברית ואירופה. השווקים הללו גם מצמיחים חברות ענק שמכשירות עובדים מיומנים שמתאימים לעולם הממוחשב של ימינו. המצב שנוצר הוא שהמשכילים והמבריקים של העולם המערבי צריכים להתמודד עם בוגרי תארים ומשכילים מהשווקים המתעוררים, שמוכנים לעבוד תמורת שכר נמוך יותר.

 

במקביל, הביקוש למשרות של בוגרי תואר השתנה בעקבות הטכנולוגיה, בדומה לשינוי בביקוש לעובדים בענף החקלאות במאה ה-19 ולעובדי המפעלים במאה ה-20. המחשבים מבצעים פעולות מהר יותר מבני אדם, אך גם מעצימים חובבנים, נותנים להם כוח לבצע פעולות שבעבר אנשי מקצוע היו חייבים לעשות: למה לשכור רואה חשבון כשאפשר להשתמש בתוכנה ידידותית למשתמש שעולה הרבה פחות?

 

מספר כלכלנים, ביניהם פול קרוגמן, החלו לטעון כי החברות הפוסט-תעשייתיות לא יאופיינו בעלייה מסחררת בביקוש למשכילים, אלא במילוי תפקידי הביניים על ידי מכונות חכמות, ובהאטה בצמיחה של העבודות למשכילים. דייויד אוטור מ-MIT מציין, כי ההשפעה המרכזית של האוטומציה בעידן המחשבים היא לא רק הרס של משרות הצווארון הכחול, אלא של כל עבודה שבנויה על שגרה.

 

אלן בלינדר מאוניברסיטת פרינסטון טוען, כי העבודות שבוגרי המוסדות ביצעו בשנים האחרונות, יכולות לעבור אל עובדים במקומות זולים יותר, הרבה יותר מהעבודה של השרברב המקומי, שלא יכולה לעבור למתכנת בהודו.

 

השכלה אקדמאית היא עדיין רף כניסה לענפים משתלמים ובטוחים כמו רפואה, עריכת דין ועולם האקדמיה. אך גם ענפים אלו מתחילים להזדעזע. העיתונות מפסידה בקרב לבלוגספירה. האוניברסיטאות מחליפות את המרצים בעלי הקביעות במרצים ללא קביעות. משרדי עורכי דין מחליפים עבודות שב"שגרה", כמו חיפוש מסמכים לקראת תביעה, לטובת חברות המתמחות בחיפוש ממוחשב. אפילו הרופאים מרגישים את האיום על רקע הנטייה החדשה של מטופלים למצוא מידע ועצות באינטרנט.

 

תומאס מלון מ-MIT טוען כי השינויים הללו - אוטומציה, גלובליזציה ודה-רגולציה - עשויים להיות חלק משינוי גדול יותר: יישום "עבודת-מוח" בכוח העבודה. כפי שהמפעלים פירקו את קו הייצור להרבה מרכיבים עם פועל לכל חלק מהקו, כך החברות מפרקות את הייצור לחלקים קטנים. כך אפשר להגדיר משימות צרות וקטנות ולמסור אותם לעודי פרילאנס בכל העולם, כפי שחברת ה-IT TopCoder עושה.

 

שינויים אלה ללא ספק ישפרו את הפרודוקטיביות של עובדי ה"מוח". הם יאפשרו לצרכנים להימנע מהצורך בבעלי המקצוע שדורשים כסף רב עבור שירותיהם. הם גם יעצימו עובדי "מוח" רבים שיתמקדו במה שהם הכי טובים בו, ויעבירו הלאה משימות מטרידות. אך השינוי בשוק העבודה יהפוך גם את החיים להרבה פחות נוחים וצפויים לדור הבא של בוגרי האונברסיטאות. 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: ירון ברנר
לומדים בשביל עבודה?
צילום: ירון ברנר
מומלצים