שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    קציר המלח: שטייניץ ויו"ר החב' לישראל נפגשו

    בעקבות הסכסוך סביב השאלה מי יממן את קציר המלח ועל רקע המלצת המשנה ליועץ המשפטי להעלות את התמלוגים למדינה, נפגש שר האוצר עם יו"ר החברה לישראל, אמיר אלשטיין. השניים סיכמו להאיץ את המו"מ סביב קציר המלח

    שר האוצר ד"ר יובל שטייניץ נפגש אתמול בלילה עם אמיר אלשטיין, יו"ר החברה לישראל, כשברקע גוברות ההערכות כי תקום ועדה בנוסח ועדת ששינסקי - שתבחן את האפשרות להעלות את גובה התמלוגים שמשלמים מפעלי ים המלח, הנמצאים בשליטתה של החברה לישראל, למדינה.

     

    שר האוצר ואלשטיין סיכמו בפגישתם על זירוז המגעים בין משרד האוצר לבין מפעלי ים המלח בסוגיית קציר המלח ומימונו, במטרה להגיע לסיכום מהיר, ככל האפשר, בנושא. ההחלטה על זירוז המגעים חשובה בשל הנזק הסביבתי המצטבר שנגרם לים המלח מכל עיכוב בעבודות.

     

    בשנים האחרונות, הפקת המינרלים ממי ים המלח גורמת לשקיעת מלח הקרקעית הים ועקב כך לעלייה של מפלס הים באזור בריכה 5, שבאגן הדרומי. לחוף

    אותה בריכה, מצויים מספר מלונות והעלייה במפלס גורמת להצפה של החוף ולפגיעה בהכנסותיהם מתיירות.

     

    באחרונה, הודיע ראש הממשלה כי הפתרון הרצוי לבעיה זו הוא קציר מלח בעלות של 3.7 מיליארד שקל, אשר יצמצם את כמות המלח בקרקעית הים וימנע עלייה נוספת של המפלס בעתיד. בעקבות החלטתו החלו מגעים בין המדינה לבין מפעלי ים המלח סביב השאלה מי יממן את התהליך היקר. במפעלי ים המלח רוצים שהמדינה, שהעניקה למפעלים זיכיון עד שנת 2030 לפעול בבריכה, תשתתף באופן מלא במימון, שכן מדובר במשאב שלה. במשרד האוצר מתנגדים ודורשים כי רוב העלות תמומן מרווחי החברה.

     

    היועמ"ש: צריך גם להעלות את התמלוגים

    בשבוע שעבר הגיש המשנה ליועץ המשפטי, עו"ד אבי ליכט, את חוות דעתו למשרד האוצר. ליכט קבע כי יש למדינה בסיס חוקי מוצק לדרוש ממפעלי ים המלח כי יממנו את קציר המלח ובאותה הזדמנות הוסיף שמן למדורה וטען, כי גובה התמלוגים שמשלמת חברת כימיקלים לישראל עבור השימוש באוצרות הטבע של ים המלח הוא נמוך מדי ביחס לרווחים שהיא גורפת מהם.

     

    עוד באותו ערב הודיע השר שטייניץ כי משרדו יבחן את האפשרות כי כיל ישלמו היטל מיוחד על רווחים מים המלח. גובה התמלוגים שמשלמים מפעלי ים המלח למדינה עומד על 5%, כפי שנקבע בשטר הזיכיון שחובר ב-1961, כאשר המפעלים עדיין היו שייכים למדינה.

     

    ב-1995, במהלך הפרטת כי"ל, נחתם הסכם בין שרי האוצר והתעשייה דאז לבין החברה לישראל, בעלת גרעין השליטה בחברה, שבו התחייבה המדינה כי שיעור התמלוגים לא יעלה במהלך תקופת הזיכיון על שיעור של 10% עד היקף ייצור מסוים ובתנאים מגבילים.

     

    עם זאת, השמנה ליועץ המשפטי טוען כי המדינה יכולה וצריכה להעלות את סכום הכסף שזורם לקופת המדינה כתוצאה מהפקת אוצרות הטבע בים המלח על ידי הטלת היטל מיוחד על הרווחים של כיל. לטענתו, רווחי מפעלי ים המלח זינקו מאז ההפרטה וכמות הכסף שמגיעה לקופה הציבורית משימוש באוצרות טבע פוגעת בצדק החלוקתי.

     

    כמו כן, המדינה מקיימת מזה מספר חודשים תהליך בוררות מול מפעלי ים המלח, בטענה שהמדינה לא קיבלה את מלוא התמלוגים המגיעים לה משנים קודמות.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים