שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    נתניהו מלבה אש ומכבה שריפות
    ראש הממשלה מנסה כעת לכבות את השריפות המדיניות עם מצרים, טורקיה והפלסטינים, אך כמו בשריפה בכרמל - נכשל כישלון חרוץ בהיערכות. הוא מסתכן בהעמקת הבידוד של ישראל

    כמו בשריפה הגדולה בכרמל לפני כשנה, גם במשברים העכשוויים עם מצרים וטורקיה פעל ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, ביעילות במישורים שונים. הוא פיקח מקרוב על המאמצים ליישוב המשברים ושיתוף הפעולה שהוביל עם גורמים בינלאומיים מנעו הידרדרות חמורה יותר. אולם, לצד התפקוד היעיל במצבי חירום, ממשלת נתניהו נכשלה כישלון חרוץ בהיערכותה לקראת מצבים כאלה ועמדותיה תרמו תרומה לא מבוטלת להתפרצותם.

     

    מאז כינונה, סיכלה ממשלת נתניהו-ליברמן כל ניסיון לחידוש התהליך המדיני עם הפלסטינים. ביטוי בוטה לכך ניתן באופן בו הגיבה ישראל למתווה הנשיא אובמה, מבלי להעלות יוזמה חלופית ריאלית לחידוש המשא ומתן עם הרשות הפלסטינית. בנוסף, אימצה ממשלת נתניהו עמדות לאומניות בסוגיות קריטיות ותמכה בחקיקה המרוקנת מתוכן את מחויבות ישראל לערכים דמוקרטיים, ובראשם הגנה על זכויות המיעוט הפלסטיני של אזרחיה.

     

    עוד בערוץ הדעות :  

     

    בשנתיים האחרונות הלכו והידרדרו היחסים בין ישראל וטורקיה. מנהיגי הצדדים הרבו בהצהרות מתלהמות, השגריר הטורקי ננזף פומבית במשכן הכנסת, ותיירים ישראלים הדירו רגליהם מטורקיה. הסלמה חמורה התחוללה בעקבות פרשיית המשט הטורקי לעזה. השתלטות לוחמי שייטת 13 על הספינה מאווי מרמרה נגמרה בהרג תשעה אזרחים טורקים ובפציעתם של מספר לוחמים. סירובה של ישראל להתנצל על הרג האזרחים הטורקים, כמו גם הקו הלוחמני שמוביל ראש ממשלת טורקיה, מציבים את שתי המדינות על סף משבר העלול להתפתח לעימות מזוין.

     

    בחזית אמרת, מתחולל משבר בין ישראל ומצרים: מאז הפלת משטר מובארק מצויה מצרים בשלב מעבר, שמאופיין במאבק איתנים בין כוחות שונים על עיצוב המשטר החדש ומדיניותו. בחודשים הראשונים להתקוממות במצרים הנושא הישראלי זכה להד מועט יחסית, למעט הקריאות לביטול עסקת הגז. מיעוט קולני קרא לביטול הסכם השלום עם ישראל, אך קברניטי המשטר הצהירו שמצרים תכבד את התחייבויותיה הבינלאומיות ובהם ההסכמים עם ישראל.

     

    פיגוע הדמים ליד אילת, שבמהלכו נהרגו שמונה ישראלים וחמישה שוטרי גבול מצרים, התפתח למשבר החמור ביותר מאז נחתם הסכם השלום בין שתי המדינות. במהלך האירוע פעל נתניהו בשיתוף עם עמיתיו בארה"ב ובמצרים ויחד עלה בידם למנוע הידרדרות מאיימת. בשיח הציבורי הישראלי הטילו רבים על מצרים חלק נכבד מהאחריות למתקפה שהגיעה משטחה. ישראל הרשמית הביעה צער על הרג שוטרי הגבול, אך סירבה להתנצל. במצרים התקבלה עמדה זו בזעם ואלפי מפגינים צרו ימים ארוכים סביב שגרירות ישראל, ומאבטחי השגרירות חולצו בפעולה מורכבת של הקומנדו המצרי.

     

    לא להתלהם

    לכל אחד מהמשברים הללו יש את הגורמים והדינמיקה הייחודים לו. הבנה מעמיקה של אלה מחייבת לבחון אותם בהקשר של השינויים הדרמטיים הפוקדים את המזרח התיכון מראשית השנה. "אביב העמים הערבי" נמצא בעיצומו וגם אם לא ניתן בשלב זה לאמוד את מלוא השלכותיו, אין ספק שמדובר בשינוי היסטורי. התקוממות החברה האזרחית מצליחה להפיל משטרים אוטוריטריים ותובעת הכנסת שינויים מהותיים במדיניות. מה שהיה לא יהיה עוד גם בהקשר של העמדות ביחס לישראל.

     

    התמודדות ראויה עם השינויים הדרמטיים במזרח התיכון מחייבת את ישראל לבחון מחדש את עמדותיה בשורה של נושאים מרכזיים. בראש ובראשונה על קברניטיה להפנים שהחברה האזרחית הערבית היא הכוח שמחולל את השינוי. את המדיניות ימשיכו להוביל ממסדים צבאיים ופוליטיים, אך אלה ישקפו במידה חסרת תקדים עמדות רווחות בציבור. המדיניות ביחס לישראל תהא אגרסיבית יותר. בנאומו בקהיר הציג ארדואן את ישראל כבעיה אזורית וקרא לגבש קונצנזוס ערבי-טורקי כלפיה.

     

    בפני ישראל שני אפיקי פעולה אפשריים. הראשון, הסתגרות בעמדות מסורתיות והעדפת המשך הקיפאון במסלול הפלסטיני בטענה שזה סיכון שאין לקחת לנוכח חוסר-היציבות האזורית. מגמה זו תוביל להעמקת בידודה האזורי והבינלאומי של ישראל ותציב לפתחה משברים ואיומים חדשות לבקרים. השני, תמיכה במתווה ריאלי לחידוש המשא ומתן המדיני עם הפלסטינים. המתווה שהציע הנשיא אובמה ואף יוזמת השלום הערבית עדיין מונחים על השולחן ונכונות ישראלית לשאת ולתת על בסיסם תעיד על רצינות כוונותיה ביחס לתהליך המדיני. בנוסף, לנוכח התפקיד הקריטי של דעת הקהל על קברניטי ישראל להימנע מהצהרות מתלהמות.

     

    מרחב התמרון של המדיניות הישראלית הלך והצטמצם תחת ממשלת נתניהו, אך אין זה מאוחר לאמץ מדיניות שתשרת טוב יותר את האינטרסים הלאומיים של ישראל בנסיבות החדשות. כמו בשריפה בכרמל, את השבילים בתחום המדיני יש לפרוץ ולתחזק בטרם פורצים משברים חמורים. בנסיבות העכשוויות אין די בניהול יעיל של משברים.

     

    פרופ' יורם מיטל, יו"ר מרכז חיים הרצוג לחקר המזרח התיכון, אוניברסיטת בן-גוריון. 

     

    גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    תרם להתפרצות האש. נתניהו
    צילום: גיל יוחנן
    סופרטאנקר לא יעזור פה
    צילום: AFP
    מומלצים