שתף קטע נבחר

כששרון פגש את ש"ס

אינטרס קר של מועמד מוליך אותנו עוד צעד אחורה, אל הנחשלות התרבותית בחסות ש"ס והבטחותיו של מנהיג הליכוד לדאוג לה ולאנשיה

תמיכתו של הרב עובדיה יוסף בשרון בתמורה לתמיכה ברשת החינוך של ש"ס ולמינוי שר חינוך שלא ינדנד להם עם אבולוציה, ספרות, תיאטרון, בקיצור - עם ציוויליזציה, מעידה על שני הצדדים.
ש"ס מתגלה שוב כמפלגה סקטוריאלית, הדואגת בראש ובראשונה לאנשי שלומה, ולעזאזל פיקוח הנפש הדוחה שטחים. העיקר שהחילונים היצרנים, הכופרים, אובדי הדרך, ימשיכו להזרים כסף לרשת החינוך האנטי-ציונית המחנכת על ברכי משניות מפוארות, כמו זו שכל הערבים הם נחשים. לפני 13 שנה אמר הרב יעקב יוסף, שהתחנך על ברכי הרב עובדיה, את הדברים הבאים על החילונים: "ההלכה מתייחסת לאדם שלא יודע, ונותנת לו את התואר 'תינוק שנשבה בין הגויים'. מתיחסים אליו ברחמנות... אנחנו מרחמים על האדם הזה, מסכן שלא יודע, נמצא מעבר להרי החושך מבחינה רוחנית... אדם שנופל לתוך הג'ורה, אז בסדר, הוא לא יודע, אבל הוא מלוכלך כולו ומסריח. קח אותו לאמבטיה ושטוף אותו מיד. אם הוא לא ידע שיש שם ג'ורה - הוא נקי כבר?" (אמנון לוי, "הולך ופוחת", חדשות, 20.9.88). להיות מעבר להרי החושך מבחינה רוחנית זה לקרוא את קפקא, פרויד, סארטר, אבל גם הוגים יהודים כמו לוינס ורוזנצוייג, בובר ורנ"ק, ואפילו את מחשבתו האריסטוטלית של הרמב"ם ב"מורה נבוכים". לעומת זאת, להיות מרושת נכון על פי ה"רוחניות" של ש"ס זה ללמוד שכל הגויים הם סחי ומיאוס ושהכל כבר ממילא נאמר בתלמוד, אפילו תוספתא לא ממש צריך.
אריק שרון פועל כאן מתוך אינטרס קר, אבל גם על פי הרוח הנושבת בליכוד מאז בגין, זו של "ריצוי המסורתיים", זו של "קצת ערכים יהודיים לא יזיקו". רוח זו הפוכה לרוחו של ז'בוטינסקי, שהיה חילוני גמור, בעל משנה חילונית סדורה. מהלכו של שרון משקף לעומת זאת תערובת טמאה של סנטימנטליות קיטשית הנוהה אחרי ישראל סבא - ולא חשוב איזה תכנים הוא מייצג, כל עוד הוא חובש כיפה ומגבעת - והתבטלות עצמית בפני כל מה שמתחפש ליהודי. רגשות הנחיתות ארוכי השנים של אלה המכונים "מסורתיים" פוגשים כאן את הנסיגה מרצון של הציונות החילונית מכל מה שמריח מיהדות, והשארת שדה החתחתים הזה לאורתודוכסיה, המנצלת אותו לצורכי ספסרות והחזרה בתשובה. אריק שרון סיפר בזמנו על הרושם העמוק שהשאירו עליו "היהודים החמים" שאיתם ניהל את המשא ומתן הקואליציוני. התבטאויות כאלה מחזקות את דברי החזון-איש, שהחילונים הם באמת עגלות ריקות. יוסי שריד הוא דוגמה הפוכה, אבל הוא פעל בתנאים בלתי אפשריים.
האליטה החילונית (לא יותר מ-30% של האוכלוסייה על פי דו"ח גוטמן) הבינה כבר את ההשלכות הרות האסון של החינוך הש"סי, אבל רק כאשר יבינו המסורתיים שהחינוך הזה מאיים גם עליהם ועל אורח חייהם, תיפסק הכניעה הפוליטית ההתאבדותית של הליכוד ושל העבודה. בינתיים אנו מוסיפים לטפח כאן תיבת פנדורה שבתוכה הולך ותופח חורבנה של הנורמליות הציונית, עוד בעתיד הנראה לעין.

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים