שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הרווח למדינה מהמלצות טרכטנברג: 7 מיליארד ש'
    אימוץ מלא של מסקנות הוועדה לשינוי חברתי-כלכלי יוסיף לקופת המדינה בין 5 ל-7 מיליארד שקל; כך נודע ל-ynet ממקורות בוועדה. התוספת בהכנסות תתקבל בין היתר מהקפאת ההפחתה המתוכננת של מס החברות ומהטלת מס נוסף על משכורות גבוהות במיוחד. סימן השאלה הגדול הוא איך הכסף יחולק?

    בעוד כשבועיים תגיש ועדת טרכטברג, שמונתה בעקבות המחאה החברתית, את מסקנותיה לראש הממשלה. ל-ynet נודע ממקורות בתוך הוועדה, כי אם יאומצו המסקנות, יתווסף לקופת המדינה סכום של 5-7 מיליארד שקל שמקורו בשינויים במדיניות המיסוי. עוד סכום של כ-2 מיליארד שקל יקוצץ מתקציב משרד הביטחון, לשם מימון הצעדים החברתיים שעליהם יוחלט.

     

    ועדת טרכטנברג - כותרות אחרות:

     

    במסגרת המלצות הוועדה, כלולים מספר שינויים במדיניות המס, שייצרו הכנסות נוספות למדינה: המתווה להפחתת שיעור מס החברות יוקפא, כך ששיעור המס יישאר 24% ולא יירד בהדרגה עד ל-18% ב-2016.

     

    בנוסף, מתוכננת הקפאה של המתווה להפחתת מס ההכנסה על יחידים, שאמור לרדת ב-2% בשנה הבאה עבור מדרגת המס השלישית (14,070-8,661 שקל בחודש) ובאחוז בודד עבור שלוש מדרגות המס הגבוהות.

     

    השר שטייניץ וטרכטנברג. איך יחולק הכסף? (צילום: מוטי קמחי) (צילום: מוטי קמחי)
    השר שטייניץ וטרכטנברג. איך יחולק הכסף?(צילום: מוטי קמחי)

     

    כמו כן, מס רווחי הון המוטל על רווחים מריבית ומהשקעה, יעלה משיעור של 20% לשיעור של 25% וכן מס נוסף יוטל על משכורות גבוהות במיוחד (60-80 אלף שקל בחודש) בשיעור של 48%.

     

    עם זאת, הצעדים הללו יקוזזו בשני שינויים שייגרמו לאובדן הכנסות לקופת המדינה: התכנית להעניק נקודת זיכוי במס לאבות לילדים בגיל הרך, שתקטין את חבות המס של יחידים רבים ותעלה למדינה כמה מאות מיליוני שקלים בשנה, והתכנית לבטל או להפחית מכסים מסוימים, אשר מוטלים על ייבוא של מוצרי מזון.

     

    בחישוב סופי, ההקפאה של הפחתות המס הישיר והעלאת המסים על משכורות גבוהות ורווחי הון, בקיזוז עם נקודת הזיכוי והפחתת המכסים על מזון, יגדילו את רווחי המדינה ממסים בסכום שנתי של 5-7 מיליארד שקל. סכום זה, לצד הקיצוץ בתקציב הביטחון, אמור לממן את החלת חוק חינוך חובה חינם לילדים מגיל 3 ואת החלת יום לימודים ארוך.

     

    הדילמות: האם להעלות מס? האם להוריד מכס?

    הסכום שייכנס לקופת המדינה עדיין לא סופי ועשוי להשתנות בטווח של 2 מיליארד שקל בשל מספר שאלות שעדיין עומדות על הפרק: ראשית, לא ברור אם הוועדה תסתפק בהמלצה על הקפאת מתווה ההפחתה של מס החברות או שמא תדרוש גם העלאה שלו באחוז אחד. אם יעלה שיעור המס – הרי שבעקבות ההחלטה יתווספו כמה מאות מיליוני שקלים בשנה להכנסות המדינה.

     

    כמו כן, טרם הוחלט אם מדרגת המס החדשה של 48% תכלול את מי שמרוויח יותר מ-60 אלף שקל בחודש או שמא יעלו את הרף ל-80 אלף בחודש.

     

    גם כאן וגם כאן מדובר באוכלוסיה מצומצמת של חייבי מס (מאיון עליון), אך יש לזכור כי כ-70% מהכנסות המסים מקורן בעשירון העליון, כך שמדובר בחלק הארי של הכנסת המדינה וכל הכללה או הוצאה של מספר נישומים משמעותה כסף רב.

     

    לבסוף, קיימת גם אי ודאות לגבי המכסים שיבוטלו, על מנת לשפר את התחרות בתחום מוצרי המזון. העלות של הצעדים הללו לקופת המדינה היא זניחה יחסית, אך יש עדיין דיון בנוגע לאילו מכסים יופחתו ועד כמה הם יופחתו. כמה מן המכסים בתחום ייבוא המזון נועדו להגן על היצרנים המקומיים ובוועדה חוששים כי הפחתתם או ביטולם "תהרוג את הענף" ותגרום לפיטורים.

     

    כמו כן, כמה מן המכסים משמשים כקלפי מיקוח בידי המדינה, בבואה לשאת ולתת עם מדינות אחרות על הגמשת תנאי השכר לטובת הייצואנים הישראלים וקיים חשש לפגיעה בהם כתוצאה מביטול המכסים.

     

    הרווח שיושג כתוצאה מרפורמות במס, יחד עם הקיצוץ שמתכוון לדרוש האוצר בתקציב הביטחון, יכול להגיע לסכום של כ-8 מיליארד שקל, שעוד לא ברור כיצד יחולק. בינתיים, ידוע רק על המלצה ליישם את חוק חינוך חובה חינם לילדים מגיל 3, צעד שעלותו אינה גבוהה מ-2 מיליארד שקל בשנה, ועל יישום יום לימודים ארוך, צעד שעלותו לא ברורה שכן הוא ייושם בהדרגה.

     

    על כל פנים, עד כה ידוע בעיקר כיצד מתכוונת המדינה ליצור מקורות הכנסה חדשים – עוד לא ברור כיצד היא תשתמש במקורות ההכנסה הללו לטובת הציבור

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    פרופ' מנואל טרכטנברג
    צילום: אהוד צויגנברג
    מומלצים