שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    אהבה עם סוף ידוע מראש
    "מה עושים אם סופו של הקשר נקבע בכרוניקה ידועה מראש עוד לפני תחילתו? האם הייתם נכנסים למערכת יחסים כזאת?". נועה בנוש הלכה עם הלב שלה ולא ביקשה חוף מבטחים

    פרידה אינה דבר קל כלל ועיקר, ושלא יספרו לכם שקרים. לצד העוזב תמיד קל יותר מהצד הנעזב. עם זאת, קשה להגיד שהצד הנעזב חווה את הפרידה כהפתעה מוחלטת וכרעם ביום בהיר, אלא אם כן מדובר במישהו קשה תפיסה במיוחד. בואי נגיד שאם בן זוגך מתעקש על "ערב גברים", ועושה זאת ארבע פעמים בשבוע, סביר להניח שקשה התפיסה בקשר שלכם הוא את.

     

    פרידות בערוץ יחסים:

     

    הרמזים לפרידה מתקבלים במשך שבועות או חודשים לפניה בצורות שונות, כמו ריבים חוזרים ונשנים, תדירות נמוכה של מין, גב תפוס משינה על הספה, ושנאה עזה כלפי בן הזוג באופן כללי. בסופו של דבר אנו מגיעים לפרידה פחות או יותר מוכנים, בין אם יזמנו אותה ובין אם חרב עלינו כל עולמנו, וכעת הגיע הזמן להתמודד עם הסיום הבלתי נמנע.

     

    לאהוב זה לשלם בכאב

    אבל מה עושים כאשר הקשר נקטע באיבו, עוד בשלבי ההתאהבות והביסוס ולפני שהגיעה השגרה לכרסם כל חלקה טובה? אני לא מדברת על מקרים של אהבה נכזבת, אלא על מקרים בהם הוכרזה אהבה בצורה שווה על ידי כל אחד מהצדדים, אבל בשל גורמים חיצוניים מערכת היחסים הופסקה.

     

    אם לסבך עוד יותר את העניינים - מה עושים אם סופו של הקשר נקבע בכרוניקה ידועה מראש עוד לפני תחילתו. האם הייתם נכנסים למערכת יחסים שכזאת? התשובה עבורי, מסתבר, היא כן.

     

    כך היה המקרה עם א'. היחסים בינינו התחילו בדייטינג קליל שנפרס על פני חודש תמים. קליל מבחינתו, זאת אומרת. אני הייתי 'גודזילה' פסיכוטית כמו כל הבחורות לחוצות הקשר. לא חינני במיוחד, אני מסכימה, אבל אנושי אם את משתייכת למין הנשי.

     

    באותה התקופה הוא הגיש מועמדות ללימודים בחו"ל ולכן לא נכח בתוך הקשר בלב שלם, כך שנאלצתי להעיפו קיבינימט בלב כבד. נכון, אהבה גדולה לא יצאה מזה, אבל יצא לי להכיר בן אדם זהב, ונשארנו ידידים בלב ובנפש, ואף קיימנו מערכת יחסים אפלטונית (לחלוטין. נשבעת!) במשך חצי שנה.

     

    לאט לאט, דווקא מתוך הקשר האפלטוני צמחה אהבה. הלא פעמים רבות אנו מנסים להחיש את האהבה ולכפות פנטזיה על מציאות שאינה עומדת בהלימה לה, ודווקא במקומות בהם איננו מצפים לכך היא צצה וצומחת, לעתים דווקא בשל כך. כל אותם בילויים משותפים, שיחות נפש (מדברים הרבה כשלא עושים מין) והתבדחויות מטופשות, בלי חישובים של מי התקשר למי ומתי (טוב, אולי קצת), הצמיחו קרבה, חברות, הבנה וחיבה, וכל אלה, בתורם, הולידו אהבה.

     

    אהבה. מתפרצת כשלא מצפים לה (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    אהבה. מתפרצת כשלא מצפים לה(צילום: shutterstock)

     

    זה כבר מזמן לא אפלטוני, טמבל

    יש את הרגעים האלה בהם הזמן עוצר מלכת. לשנייה אחת מדויקת משתרר שקט מחריש אוזניים וניתן לשמוע סיכה בנפילתה לרצפה. הרגע הזה קפא במהלך שיחת נפש שקיימנו בלילה קסום על גדות הכנרת, כששני סתומים קלטו באיחור שהרכבת עליה הם נוסעים עזבה מזמן את תחנת הידידות. כך, באבחה אחת חדה נטרפו הקלפים מחדש.

     

    לרגע אחד ראיתי את העולם בבהירות שרק עיוורים יכולים לה, והיה לי ברור שאנחנו עומדים להיכנס למערכת יחסים מחודשת. בכל זאת, בהיותי יצור תבוני ורציונאלי (או לפחות בניסיון להיות אחד כזה), לקחתי מספר ימים להרהר האם כדאי להיכנס לקשר, כאשר ידוע שהוא עוזב ללימודים בחו"ל בעוד חודשיים. על כף המאזניים נטו אושר ואהבה בהווה לעומת שברון לב בעתיד, והיה עלי להכריע לאיזה מהם משקל רב יותר.

     

    מאחר וכולנו יודעים לתת עצות ממש טובות כשזה לא נוגע לחיים של עצמנו, פניתי לעזרת החברים שלי וביקשתי את חוות דעתם. תשובתם לשאלתי האם כדאי להכנס למערכת יחסים עם תאריך תפוגה הייתה מגוונת, ונעה על הסקאלה שבין "לא", "ממש לא" ו"מה, את משוגעת?". הם טענו פה אחד שזה טירוף להיכנס לקשר שעומד להסתיים, מכיוון שאקשר אליו רגשית והפרידה תהיה קשה מנשוא. מעבר לכך, הוא נוסע להתחיל חיים חדשים עמוסים בחוויות, ואילו אני אשאר עם אותם החיים אבל בלעדיו, ואחווה על בשרי את ההיעדר.

     

     

    לאחר ששמעתי עצות חכמות אלה, לא נותרה לי ברירה אלא לעשות את הדבר ההגיוני ביותר עבורי: להתעלם מהן לחלוטין ולעשות בדיוק את ההפך. בניגוד לכל הגיון החלטתי להיכנס למערכת יחסים שאין לה עתיד מלבד כאב. העניין הוא שלפעמים אנחנו כל כך עסוקים במחשבות על העתיד עד שאנחנו שוכחים לחיות את ההווה, וכל כך פוחדים מההשלכות של מעשינו עד שאנחנו נותנים לחיים לחלוף על ידינו בלי למצות אותם עד הסוף.

     

    כואב, אבל פחות

    "אבל יכאב לך", אמרו. אז יכאב. לא אמנע מעצמי אהבה בהווה מתוך חשש לכאב עתידי. "אבל זה בזבוז זמן", אמרו. לא ולא. איך תקופה של אושר יכולה להיתפס כבזבוז? אבל הנימוק העיקרי ביני לבין עצמי היה שבחיים אין ערבויות. גם כשנכנסים לקשר "בטוח", הדבר היחיד הבטוח הוא שדבר אינו בטוח, וניתן לנבא בדיוק של 100 אחוז שאולי הקשר יצליח ואולי לא.

     

    מצאנו את עצמנו בקשר בו ההפסד גלוי וידוע מראש, ולכן אין דבר להפסיד. עד כמה שזה נראה לא הוגן לזכות באהבה בקשר שעתיד להסתיים, באופן אירוני, אולי העובדה שהוא עומד לנסוע היא שאפשרה לקשר הזה להיווצר. דווקא בגלל שידענו שהוא עומד לנסוע קיימנו קשר נטול מגננות ומשחקים, וכשהוא הפך לאהבה – טבענו בתוכה בלי לחפש חוף מבטחים. במובן מסוים אני ברת מזל, מאחר וקשר שמגיע עם תאריך תפוגה לעולם לא יתקלקל, שכן הוא יסתיים לפני שיחמיץ.

     

    -המשך יבוא.

     

     

    חוויתם קשר עם פרידה ידועה מראש? ספרו לנו בפייסבוק החדש של ערוץ יחסים ואולי נפרסם את סיפוריכם

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים