שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    פוליאמוריה: אוהב אותה, את ההיא וגם את האחרת

    אילו אנשים נמשכים לפוליאמוריה והאם זה אפשרי בכלל לאהוב מספר אנשים בו זמנית? שרית בראל פגשה בעמוס, 'פוליאמוריסט' מנוסה, וניסתה להבין דרכו איך מנהלים מספר מערכות יחסים במקביל

    כשכותב מנסה לעורר מחשבה הוא בעצם מנסה לאתגר את עצמו, ובעודו עושה זאת לפעמים מתעוררים גם היצרים. משכך, תמיד מצאתי עצמי מהלכת על גשרים חדשים, חלקם בטוחים, חלקם נוטים ליפול, כשלצידי מהלכים אנשים לא מוכרים. חלק מהאנשים מחייכים אלי כאלו מכירים בי ואותי, וחלקם אוטמים עצמם. מהלכת אני שם לרוב לבדי, למול עיניי הצמאות נחשף נוף הדעת על כל תפארתו, שלא היה נחשף לולא הייתי צמאה.

     

    אהבה אחרת בערוץ יחסים:

    זוגיות פתוחה היא הגדרה אחרת לבגידה

    כל המרבה הרי זה משובח?

    אנחנו לא חיים בסרט פורנו. רק חיים קצת אחרת

    מדברים על פוליאמוריה גם בפייסבוק שלנו

     

    הנה מחשבה: כשאדם מנסה לערער סדרי בראשית, לא אלו שהעולם נולד איתם, אלא אלו שהוא גדל איתם, הוא מסתכן בטלטול תפיסת עולמו, ובעיצובו מחדש של הסדר הכול כך הכרחי להמשך קיומו, ובכל זאת, בואו נטלטל תפיסה אחת שגדלנו איתה.

     

    לאהוב יותר מבן זוג אחד

    חשבתם פעם על "פוליאמוריה"? לאלה מכם שחובבים בלשנות, ההגדרה הלשונית היא 'אהבה רבה' (מיוונית פולי = הרבה, ומלטינית אמור = אהבה). פוליאמוריה מתייחסת למערכת יחסים רומנטית בין יותר משני אנשים, בלי תלות במספר או במין שלהם. כלומר, בניגוד לסוגי מערכות יחסים פתוחות, פוליאמוריה מתהדרת באידיאה המכונה "אהבה".

     

    אנשים הנוטלים חלק במערכת יחסים כזו, הם בעלי מסוגלות לאהוב כמו בכל מערכת יחסים אחרת, ובעיקר מסוגלים לאהוב יותר מבן זוג אחד. קיום יחסי מין לא חייב להיות תנאי הכרחי, אבל ברוב המקרים הם מתקיימים ומראש לא נשללים.

     

    לאנשים המקיימים מערכת יחסים שכזו, אין בעלות על הלב והם מעניקים אותו ליותר מבן זוג אחד, ומקבלים אהבה מיותר מבן זוג אחד. שימו לב, פוליאמוריה היא לא מיניות חופשית. אם חשבתם לעצמכם שתמצאו סקס מכל עבר אם תכנסו בשעריה - אתם טועים. פוליאמוריה, היא אהבה המושתתת על יכולת לאהוב יותר מאדם אחד בו זמנית.

     

    נשמע מוזר, נכון? לאחת שכל חייה התנהלה במערכות יחסים מונוגמיות הלב נפתח כשאתה אוהב את בן זוגך, וגם אם תסכים לאפשר לו לקיים יחסי מין עם אחרים עדיין תתנחם בעובדה שליבו נתון רק לך והוא אוהב רק אותך, בזמן שבנות הזוג המזדמנות הן לא יותר מריגוש משני וחולף.

     

    מערכות יחסים מונוגמיות מאפשרות סימון של בת הזוג והגדרת מערכת יחסים זוגית ומאוחר יותר גם ילדים משותפים. הזכר במערכת היחסים, יכול היה להיות בטוח שהילדים המשותפים הם רק שלו, ועל כן לא מרגיש מאוים.

     

    היום, בשנת 2011 , אנו עומדים לפרוץ את משולש הצרכים. הגשמה עצמית הפכה לערך עליון. כיום, כל אחד מחפש לממש ולהגשים את עצמו בתוך מערכת היחסים שלו ומחוץ לה. הנה שיעור המתגרשים שרק עולה משנה לשנה. אנחנו מפסיקים לממש את עצמנו כי אנחנו לא נאמנים יותר אחד לשני. אנחנו משתעממים מהר מדי ולוקחים את השני כמובן מאליו.

     

    "מערכות יחסים מרובות שומרות עלי"

    עמוס חי את רוב שנותיו הבוגרות במערכות יחסים פולי-אמוריות. לדבריו, הנחת היסוד לזה שלוקח חלק במערכת יחסים שכזו, היא העובדה שאין אדם אחד המסוגל למלא את כל צרכי האחר, לא משנה כמה חכם ומעניין הוא.

     

    "תחושת ההתאהבות", אומר עמוס, "אינה חוזרת על עצמה עם אותו בן זוג לעולם, גם אם היא משאת נפשי, וארצה לחוות אותה שוב בחיי, לא ארצה ללכת לעולמי בתחושה שהתאהבתי רק פעם אחת, אז למה שאשלול זאת מעצמי?".

     

    לדבריו, מערכות יחסים מרובות הן סוג של כרית, משענת. האדם חווה פחות כאב לב כאשר מערכת יחסים אחת מסתיימת מאחר ותמיד תשארנה האחרות לפצות על האובדן ולמלא את החסר. עמוס טוען גם שבפוליאמוריה, אתה אף פעם לא ממש לבד. "איך אפשר לאהוב כמה בני זוג בו זמנית?", אני מקשה עליו ומנסה בכל כוחי להבין. "את אוהבת את שתי בנותייך באותה צורה (אהבה הורית), למה שלא תאהבי כמה בני זוג באותה צורה?".

     

    אכן, שאלות נוקבות, ואני מרגישה מרגע לרגע שארגז הכלים שלי מתמלא בכלים שהוא מכיר משחר ילדותו, כלים כמו קנאה ורכושנות. תגידו, נולדנו טובים? לא באמת נענה על זה כאן, אבל ניחוש פרוע אומר שטבע האדם הוא לא טוב מיסודו, ואולי זה מה שמכשיל מערכת יחסים פוליאמורית או מערכות יחסים בכלל.

     

    האם אפשר לאהוב מבלי לקנא? לתת בשביל הנתינה? (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    האם אפשר לאהוב מבלי לקנא? לתת בשביל הנתינה?(צילום: shutterstock)

     

    טבע האדם או השפעה תרבותית?

    נניח שלא הייתה בנו קנאה אלא רק פרגון טהור, מה אז? גם אז היינו מתעוותים לנוכח הידיעה שמשהו אחר יחדור ללב ולגוף של בן זוגנו? ונניח שלא היינו לומדים מגיל אפס, שברבי היא הבובה היחידה עבור קן, ורק הוא יכול להציל אותה, האם גם אז היינו מחפשים את האביר היחיד או הנסיכה היחידה עבורנו? האם אנחנו כובלים את עצמנו לבן זוג אחד מתוך אידיאל? האם אנחנו לא אמורים לכבול את עצמנו רק לעצמנו?

     

    בעודי חושבת על כך, הגשר עליו אני הולכת הופך להיות רעוע מרגע לרגע. האם עמוס באמת מצליח לערער אותי או שאלה רק תהיות? אני הרי כבר מזמן חושבת שלכל סיר אין רק מכסה אחד, ויש מצב שאפשר לכסות סיר אפילו במחבת. גם אז התבשילים יהיו מעולים והניחוחות נפלאים. הרי מדובר בתכולת הסיר, ולא באמת במכסה שלו.

     

    "אם נהיה מוכנים לרענן את מערכת הערכים שלנו כי רובם הם כאלה שנועדו להפוך את הצד השני לרכוש שלנו, ואם נצליח לרדת מההר הזה - אולי נצליח לקיים מערכות יחסים מרובות", אמר לי עמוס, ונחשו מה? גם הוא מודה שמערכות יחסים פוליאמוריות לא שורדות לאורך זמן, בדיוק כמו שמערכות יחסים אחרות לא שורדות בשל הטבע האנושי.

     

    באיזשהו שלב אחד מבני הזוג מקנא, רוצה יותר, מרגיש לבד. על כן אני מאמינה שמערכת יחסים מונגמית היא בסופו של יום, התבנית הכי קלה לביצוע. אנחנו מתמודדים רק אם אדם אחד, וזה אמור להיות פשוט יותר מלהתמודד עם כמה אנשים בו זמנית. תארו את עצמכם מנסים לתחזק כמה מערכות יחסים לאורך זמן. כבד, לא? הרי התאהבות היא לא התחייבות!

     

    לכולנו יש את היכולת להתאהב בכמה אנשים בו זמנית אבל התאהבות היא טרוף זמני, מחלת נפש רגעית, נפלאה ככל שתהיה - היא חולפת כלעומת שבאה. אהבה לעומת זאת, היא כבר סיפור אחר. אכן, הכריכה משתנה מספר לספר, ממערכת יחסים אחת לרעותה, אבל התוכן, אנשים, הוא זה שיגרום לכם לסיים אותו.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    אהבה בלי כבלים. פוליאמוריה
    צילום: shutterstock
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים