שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הלמ"ס: בוחנים השקה של מדד מחירים חברתי
    בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הפנימו את הביקורת כי מדד המחירים המקובל אינו משקף את ההתייקרות עבור כלל האוכלוסייה. הפתרון: מדד חדש שיביא בחשבון לא רק את התפתחות המחירים של מוצרים שונים, אלא גם את הרכב סל המוצרים וייתן העדפה לסל המוצרים של השכבות החלשות

    בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) שמעו הרבה פעמים בשנה האחרונה כי אנשים חושבים שמדד המחירים לצרכן לא משקף את ההתייקרויות האמיתיות במשק הישראלי. הביקורת על המדד התרכזה בעיקר סביב שאלת הרכב סל המוצרים והמשקל השונה שניתן לכל מוצר במסגרתו.

     

    הבוקר (ב'), בעת השקת השנתון הסטטיסטי החדש, נחשף כי בשנה האחרונה, החליטו בלמ"ס להיענות לאתגר ולבחון את האפשרות לפרסם מדד מחירים חדש, שיביא בחשבון לא רק את התפתחות המחירים של מוצרים שונים, אלא גם את הרכב סל המוצרים וייתן העדפה לסל המוצרים של השכבות החלשות.

     

    המדד החברתי החדש, אם יוכן, לא יחליף את מדד המחירים לצרכן שמפורסם כיום. מדד זה ימשיך להתפרסם וישמש ככלי המשקף את השינוי בערך השקל. בלמ"ס ציינו כי אמנם יש בעיות במדד המקובל, כמו בעיית העונתיות, אך הוא עדיין כלי יעיל להצמדת הלוואות או להסכמים בין גופים המבקשים לשמור על ההכנסה הריאלית.

     

    המדד המתוכנן יענה על צורך אחר - על הצורך לשמור על ערכן של קצבאות ועל הצורך בהענקת תוספות יוקר לשכר במסגרת הסכמים ממשלתיים. עבור מצבים כאלה, שבהם מבקשים לשקף את ההתייקרויות עבור שכבות מסוימות באוכלוסיה - ישנה הסכמה בלמ"ס כי מדד המחירים המקובל אינו מועיל.

     

    הסיבה המרכזית לכך שמדד המחירים לצרכן אינו משקף את ההתייקרות עבור כלל האוכלוסייה היא העובדה שהמשקל השונה שניתן לכל רכיב נקבע בהתאם לכמות הכסף שמוציאים על אותו רכיב, ולא בהתאם לכמות האנשים שצורכים אותו.

     

    בשיטה זו, ככל שמוצר נצרך יותר על ידי משקי בית שיש להם יותר כסף לבזבז, עולה משקלו במדד והוא משפיע יותר על הנתון הסופי. "סל הצריכה שמהווה בסיס למדד המחירים לצרכן מוטה לעבר העשירים יותר", אמר היום יואל פינקל, המשנה לסטטיסטיקן הממשלתי. "המדד מגלם בתוכו תפיסה של בעל המאה הוא בעל הדעה".

     

    לדברי פינקל, המדד הקיים משקף את התפתחות המחירים בסל הצריכה של עשירון השכר ה-7. כמו כן, בלמ"ס הבחינו באחרונה במגמה לפיה כאשר האינפלציה גבוהה, הנזק שנגרם לשכבות החלשות (קשישים, עשירוני שכר נמוכים) גדול יותר מהנזק שנגרם לשכבות המבוססות.

     

    בהתאם למדד המקובל למדידית אי-שוויון

    בלמ"ס סבורים כי הגורם לכך הוא העובדה שאינפלציה חזקה מגיע לרוב לאחר תקופה של התאוששות ממשבר, אשר מלווה לא פעם בקיצוץ בהוצאות החברתיות של הממשלה, אשר פוגעות בכוח הקנייה של החלשים. בלמ"ס מציינים כי קיימות שתי חלופות למדד הקיים: מדד דמוקרטי, שבו מחשבים את העלייה בתצרוכת של משקי בית בכלל האוכלוסייה ואז עורכים ממוצע משוקלל של ההתייקרות בכל משק בית. אפשרות נוספת למדד דמוקרטי היא מדד שמבוסס על הרגלי הצריכה של בעלי ההכנסה החציונית.

     

    חלופה שנייה, היא מדד חברתי. מדד זה משתמש במדדים המקובלים לאי שוויון בהכנסה כדי לתת משקל יתר לאותם משקי בית שהכנסתם נמוכה. בלמ"ס רוצים לבחור בחלופה השנייה ולפרסם מדד שמבוסס על הפער בהכנסות בחברה הישראלית בהתאם למדד ג'יני, המדד המקובל למדידת אי-שוויון.

     

    "אנחנו רוצים לבנות מדד שיתבסס יותר על אי השוויון בחלוקת ההכנסות", אומר פינקל. "אם במדד רגיל המשקלות מייצגות את העשירון הרביעי, ובמדד הדמוקרטי את החציון אנחנו נכין מדד שישקף את סל הצריכה של החמישון השני".

     

    לדברי פינקל, השינויים בין המדד המפורסם כיום לבין המדד המתוכנן לא יהיו דרמטיים אבל מכיוון שהוא ישמש להצמדת קצבאות ולחישוב תוספות יוקר אז מדובר בפער משמעותי. מהלמ"ס נמסר כי העדכון הבא של המדדים ייערך בינואר 2013 ואז יוחלט האם להוציא לאור את המדד החברתי.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    הפגנת הענק בכיכר המדינה
    צילום: באדיבות היחידה האווירית, משטרת ישראל
    סופרמרקט, המדד מחובר לשטח?
    צילום: אוהד צויגנברג
    מומלצים