שגרירת שבדיה בטכניון: "כבוד לברך את שכטמן"

שגרירת שבדיה בישראל, אלינור המרשלד, הגיעה הבוקר (יום ה') לטכניון לברך את פרופ' דן שכטמן לרגל זכייתו בפרס נובל לכימיה. "מאז ההכרזה אתמול, התעוררה בשבדיה התעניינות עצומה בעבודתו של פרופ' שכטמן. גם בקרב סטודנטים וגם בקרב הציבור הרחב", היא אמרה. "לי יש את הכבוד לבוא ולברך את הזוכה".

פרס נובל לדן שכטמן - כותרות אחרונות ב-ynet:

• "הזכיות בנובל - בגלל ההשקעה לפני 30 שנה"
• המורה של שכטמן: "היה תלמיד טוב, לא מצוין"
• חזר למעבדה: בלי המיקרוסקופ אין נובל
• נגד הזרם: מה בדיוק גילה שכטמן
  

נשיא הטכניון, פרופ' פרץ לביא, אמר במהלך הפגישה כי השתלשלות מחקרו של פרופ' שכטמן והמאבק להכרה בו, יכול לשמש בסיס לתסריט הוליוודי.

המרשלד, שכטמן ופרץ. "להעמיק את הקשר בין הארצות"(צילום: יואב בכר, דוברות הטכניון)

השגרירה הגישה לפרופ' שכטמן זר פרחים ושי. היא סיפרה כי זו הפעם הראשונה שהיא מברכת זוכה בפרס נובל, אך ידוע לה כי קודמיה בתפקיד בישראל זכו לברך זוכים קודמים, בהם הפרופסורים אברהם הרשקו ואהרון צ'חנובר מהטכניון, ופרופ' ישראל אומן. "זו הפעם הראשונה שאני זוכה בכבוד הזה, להיות שותפה לברכות. זו גם הזדמנות טובה להעמיק את הקשר ואת שיתוף הפעולה האקדמי והמדעי עם הטכניון ושיתוף הפעולה בין המדינות".

הזוכה הטרי בנובל, פרופ' שטכמן, סיפר לשגרירה על השנים הארוכות בהן נאבק על ההכרה במחקרו. הוא ציין כי רק כאשר הגיעו מדענים נוספים ממדינות אחרות, בהן שבדיה, לתוצאות דומות, התקדמה ההכרה הבינלאומית בהישגיו.

הישראלי העשירי

פרופ' דן שכטמן, בן 70, הפך אתמול לישראלי העשירי שזוכה בפרס החשוב מכולם על מחקרו פורץ הדרך בתחום הגבישים. לפני כמעט 30 שנה, בבוקר ה-8 באפריל, 1982 - גילה פרופ' שכטמן כי האטומים בקוואזי-גבישים אינם מסודרים במבנה סימטרי, אלא בדפוס שונה. לאור תגליתו שונתה ההגדרה המדעית של הגביש, והידע שפיתח הביא לידי הבנה חדשה של מבנה החומרים המוצקים.

שנתיים אחרי פרופ' עדה יונת, ושבע שנים אחרי עמיתיו מהטכניון, אברהם הרשקו ואהרון צ'חנובר, יטוס פרופ' שטכמן בחודש דצמבר לשטוקהולם לקבל את הפרס היוקרתי, ולזכות למעשה להכרה בינלאומית במחקרו פורץ הדרך, שאילץ את המדענים לשקול מחדש את תפיסתם לגבי טבעו של החומר.