שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    סופת מטאורים מרהיבה במוצאי יום כיפור
    שערי השמיים ינעלו מחר בערב לשנה שלמה לפחות, אבל משהו לא פחות מסעיר יתרחש במרומים החל מ-9 בלילה: סופת מטאורים מרהיבה עם מאות מטאורים בשעה. יגאל פת-אל מסביר איך המטר נוצר וגם איך כדאי לצפות בו
    במוצאי יום כיפור צפוי להראות בשמי ישראל מטר מטאורים הקרוי דרקונידים (על שם קבוצת דרקון). מטר זה נצפה מדי שנה ובדרך כלל הקצב של המטאורים בו הוא של כמה מטאורים בשעה. השנה לעומת זאת, כך על פי כמה תחזיות, צפויה סערה שעשויה להניב קצב של עד כ-1000 מטאורים לשעה! פרץ המטאורים הצפוי הוא בין השעות 8 בערב ל-11 בלילה, כאשר השיא העיקרי של הסערה צפוי בין השעות 9 בלילה ל-11 בלילה.

     

    מקורו של המטר הוא בשביט המחזורי יעקוביני-צינר (מסומן כ- 21/P, כאשר האות P מציינת את היותו מחזורי) שמשלים הקפה סביב השמש אחת ל-6.6 שנים. השביט מצוי כעת במרחק של כ-300 מיליון ק"מ מהשמש וכ-350 מיליון ק"מ מכדור הארץ.

     

    סופות מטאורים (צילום: נאס"א) (צילום: נאס
    סופות מטאורים(צילום: נאס"א)
     

    הפעם האחרונה שבה השביט חלף ליד השמש היתה בשנת 2006 והוא צפוי להגיע לקרבה מרבית אליה בפברואר 2012, אז יהיה מרחקו ממנה 150 מיליון ק"מ – מרחק הזהה למרחקו של כדור הארץ ממנה. השביט נע סביב השמש במסלול מוארך יחסית, כשמסלולו נטוי בזווית של כ-30 מעלות ביחס למישור שבו סובב כדור הארץ את השמש.

     

    מדי הקפה, כשהשביט מתקרב אל השמש, חומה מנדף את הקרח שהוא המרכיב העיקרי של השביט, אז הגזים והאבק הכלואים בקרח משתחררים ויוצרים הילה סביב גרעין השביט.

     

    לחץ הקרינה של השמש וחלקיקים הנורים ממנה דוחפים את חלקיקי האבק הלאה מהשביט. כך נוצר הזנב המרהיב שלו. חלקיקי האבק שהשתחררו מהשביט ממשיכים להקיף את השמש במסלול הדומה למסלול השביט ומדי שנה, כאשר כדור הארץ חוצה את מסלול חלקיקי האבק, נוצר מטר מטאורים.

     

    בדרך כלל, המטאורים המשויכים למטר הדרקונידים חיוורים יחסית ואיטיים מאוד – הם נכנסים לאטמוספירה במהירות של 20 ק"מ לשנייה "בלבד" - אך דווקא מהירותם האיטית הופכת אותם למטאורים מרהיבים הנעים על פני כיפת השמים.

     

    קצב שחרור האבק מהשביט אינו אחיד תמיד ולעתים הוא גבוה במיוחד. לכן ריכוז חלקיקי האבק לאורך מסלולם סביב השמש אינו אחיד ויש מקומות בהם

    יש ריכוז גדול מהממוצע. כאשר כדור הארץ חוצה את אחד מריכוזי האבק הצפופים, צפוי קצב גבוה של מטאורים.

     

    כך, בשנים 1933 ו-1946, התרגשו שתי סופות מטאורים שהניבו קצב של אלפי מטאורים לשעה, ואילו בשנים 1985, 1988 ו-2005 היו קצבים עשירים אך בסדר גודל של בין כמה עשרות לכמה מאות. הצפי למטר עשיר השנה מתבסס על אנליזות של הקצבים השונים בעבר של סופות המטאורים של מטר הדרקונידים.

     

    כיצד צופים במטר?

    למרות הקצב הנהדר של המטר, ישנו גורם שצפוי להשבית את השמחה: בעת השיא, הירח כמעט מלא והוא שוקע לאחר חצות. כלומר, בשיא הסערה אורו של הירח יפריע לתצפית ועשוי להפחית בעשרות אחוזים את מספר המטאורים שיראו. כמו כן, דרקונידים מטבעם הם מטאורים חיוורים ולכן הם מושפעים במיוחד מאור הירח. מי שיצפה בהם מעיר מוארת יסבול מאורות העיר ואף הוא יפסיד כ-80% מהמטאורים ויראה רק את הבהירים שבהם.

     

    מי שבכל זאת מבקש לצפות במטר ייטיב להתרחק מאורות העיר ככל האפשר. לקראת שיא הסערה, בשעה 22:30 בלילה, הירח יהיה בגובה של 50 מעלות מעל האופק המערבי. הכיוון הכללי של נקודת המוצא של המטאורים, הרדיאנט, הוא בקבוצת דרקון, שמתפתלת בין שתי הדובות – הגדולה והקטנה, כך שהכיוון הכללי של מוצא המטאורים הוא בכיוון צפון, מעל האופק הצפוני (למציאת קבוצת דרקון בשמים לפי תאריך ושעה אפשר להיעזר במפת הכוכבים המסתובבת), אם כי המטאורים עשויים להיראות בכל נקודה בשמים כאשר הם יוצאים מהרדיאנט.

     

    הדרך הפשוטה ביותר לצפות במטאורים היא לשכב על הגב ולצפות צפונית מהזניט (זניט – הנקודה מעל הראש).כדאי לצפות במטאורים בעין, ללא עזרת טלסקופ או משקפת. מטאורים, גם האיטיים שבהם, חוצים את השמים במהירות, ולכן אין כל אפשרות לכוון אליהם טלסקופ או משקפת. שדה הראייה של מכשירים אלו הוא צר, קטן ומכיל רק שבריר ממסלול המטאור על כיפת השמים.

     

    חשוב לא לבוא עם ציפיות מוגזמות: הקצב של 1,000 מטאורים לשעה הוא קצב תיאורטי, המבוסס על הידע שנאסף מתצפיות עבר. יחד עם זאת, בשנים האחרונות החיזויים הפכו מדויקים יחסית וגם אם לא ייראו מאות מטאורים, עדיין מדובר במטר מטאורים נאה מאוד, בעיקר תודות למטאורים המאוד איטיים שלו. אם אכן תהיה התפרצות, זה יהיה אירוע מרהיב.

     

    מפת כוכבים מסתובבת להורדה ומידע נוסף על התצפית בירח ובכוכבי הלכת ואירועים אסטרונומיים נוספים לשנת 2011 אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי לשמי ישראל.

     

    ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים, יו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים ומנהל פורום אסטרונומיה ב-ynet.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: ארז ארליכמן
    יגאל פת-אל - קוסמוס טלסקופים
     האגדוה הישראלית לאסטרונומיה
    קוסמוס
    מומלצים