שתף קטע נבחר

בדרך למכה הבאה: הכירו את ציידי הירושות

ממטפלת זרה שמעונינת לזכות בכסף קל, דרך ארגוני צדקה שמתלבשים על קשישים ועד עורכי דין חמדנים שרוצים נתח בנכסי לקוחותיהם, נוכלים מסוגים שונים פיתחו שלל שיטות כיצד להתקרב ולרכוש את אמונם וחיבתם של אנשים תמימים, לרוב קשישים או חולים, בדרך להבטיח לעצמם זכויות בנכסים שיותירו אחרי מותם

כל אדם שעבד בחייו וצבר רכוש, מצפה כי בבוא היום יוכל ליהנות מזכותו בסיסית להוריש לאחר מותו את מלוא רכושו  למי שירצה. ואולם הציפייה הזו לא תמיד מתגשמת. נוכלים מסוגים שונים פיתחו מגוון שיטות שבהן הם מצליחים לרכוש את אמונם ואת חיבתם של המורישים העתידים, ובדרך זו גם להבטיח לעצמם זכויות בנכסים שיישארו לאחר מותם של המורישים.

 

 

שלל מקרים מקוממים ומפתיעים, שחלקם הגיעו לבתי המשפט, חושפים שיטות פעולה שאומצו במשך השנים במטרה ליהנות מהירושה הנכספת, וגם מאפשרים הצצה לדרך הפעולה שמאפשרת למנוע מצבים מסוג זה.

 

תרומה לעמותה בדרך חלקלקה

עו"ד רענן בר-און, ממשרד בר-און כהן, מספר על מקרה, שבו הוריש אדם את כל רכושו לגוף ציבורי מסוים במדינת ישראל. רק לאחר מותו נדהמו בני המשפחה לגלות, כי הוריש את כל נכסיו לאגודה הוולונטרית, אליה היה קשור בערוב ימיו. 

 

אף שהכלל הוא שיש לכבד את רצונו של האדם לעשות בנכסיו ככל שירצה, הצליחו עורכי הדין להוכיח כי הופעלה על המוריש השפעה בלתי הוגנת שפגעה ברצונו החופשי. "הרקע להיווצרות ההשפעה הבלתי הוגנת היתה תלותו של המוריש במתנדב הנמרץ של האגודה וניתוקו מאנשים אחרים. המתנדב 'תימרן' את המוריש להוריש את כל נכסיו לגוף אליו השתייך", אומר בר-און. במקרה זה הצוואה בוטלה, והרכוש הרב חולק בין היורשים החוקיים של הנפטר.

 

מסקנה: שימו לב אם קרוב משפחתכם מפתח תלות באדם כלשהו, והאם קשריו המתהדקים עם אדם אחר חורגים מגבול הטעם הטוב ומצרכיו הבסיסיים של האדם, וגורמים לניתוקו מאנשים אחרים בחיי היומיום.

 

ניצל את מחלת האם ונישל את אחיו

מקרי הונאה לא מתרחשים רק מצד אנשים זרים, אלא לעתים גם בתוך המשפחה - אפילו על ידי היורשים החוקיים, למשל אחיו של המוריש.

 

באחד המקרים הורישה אם את כל רכושה רק לאחד מארבעת ילדיה, אומרת עו"ד ורד כהן, ממשרד בר-און כהן. "שלושת הילדים המנודים, שנושלו מהצוואה, ביקשו לפסול את הצוואה, בטענה שאמם הייתה חולת נפש, ואף "סיפקו" שלל דוגמאות על התנהגות האם, שלטענתם הוכיחו את מחלתה.

 

"מדובר במקרה סבוך, בו נעשה ניסיון להוכיח מחלת נפש שלא הוכרה בחייו של האדם, אלא לאחר מותו. פסיכיאטר מומחה הגיע למסקנה כי האם סבלה ממחלת נפש, אף שלא הוכרזה ככזו בעודה בחיים".

 

עורכי הדין הסתמכו על חוות הדעת הפסיכיאטרית שניתנה לבקשתם, וניתחה את המסמכים - ולא על בדיקת האם עצמה. בנוסף, הוגשו לבית המשפט עדויות של אנשים רבים שתיארו התנהגויות שונות של האם, המצביעות על חולי נפשי.

 

לאחר שהובאו ראיות מוצקות לעניין מחלת הנפש של האם, ובטרם הכריע בית המשפט בכשירותה של האם הושגה פשרה בין הצדדים, במסגרתה הסכים האח הזוכה מכוח הצוואה לחלוק את העיזבון עם שלושת אחיו.

 

מסקנה: מאחר שקשה מאוד להוכיח מה היה מצבו של האדם, לאחר שזה הלך לעולמו, עדיף לאבחן את מצבו הרפואי והנפשי בעודו בחיים. בכך יתאפשר מתן טיפול הולם והושטת סיוע ועזרה, לעתים תוך הגנה על החולה מפני מעשיו שלו, למשל בצוואה שהוא מותיר אחריו.

 

המטפלת הזרה הפכה ליורשת

אחת הבעיות הנפוצות ביותר היא מטפלים בקשישים שלוטשים עיניים לנכסי המטופל ומצליחים בדרכים שונות להפוך את עצמם לשותפים או ליורשים של נכסי הקשיש. באחד המקרים טופל קשיש בן 84 על ידי מטפלת זרה בביתו במשך שלוש שנים. היחסים ביניהם התהדקו והיא השפיעה עליו לכתוב צוואה, כשנתיים לפני מותו, שבה הוריש לה את כל רכושו במקום לשני ילדיו.

 

עו"ד רונן דליהו מומחה לענייניי משפחה המשמש גם כיו"ר הוועדה לענייני משפחה של לשכת עורכי הדין במחוז המרכז ותל אביב, אומר כי כשהקשיש נפטר הופתעו ילדיו לגלות את ה"צוואה החדשה" שתוכנה עמד בניגוד מוחלט לזה שערך שנים ספורות קודם לכן. הילדים הגישו התנגדות לביצוע הצוואה בבית משפט לענייני משפחה. בפסק הדין נקבע כי אכן מדובר בהשפעה בלתי הוגנת של המטפלת על הקשיש, שהיה במצב נפשי וגופני רעוע מאוד בעת כתיבת הצוואה, והיא בוטלה.

 

צוואה בעל פה

לצד מקרי הרמייה סביב צוואות כתובות יש בעיה נוספת הנוגעת לצוואות הנעשות בעל פה. באחד המקרים בנה של אישה ששכבה בבית חולים הופתע לגלות כי המטפלת שסעדה את אמו בשנותיה האחרונות, טוענת ל-50% בירושה מכוח צוואה בעל פה.

 

החוק מכיר בקיומה של "צוואת שכיב מרע", הכוונה היא לאדם החושב שהוא על ערש דווי ואומר דבר מה שיכול להתפרש כצוואתו. בלא מעט מקרים אנשים שרוצים להיות קרובים למנוח, מייחסים לו צוואה בעל פה - ועל סמך זה מקצים לעצמם רכוש השייך לעזבון. מסתבר שלטענת המטפלת, המנוחה, אמרה לה בבית החולים שהיא מותירה לה מחצית מרכושה.

 

מסקנה: הקפידו להכין צוואות בכתב בפני עו"ד ולא להשאיר פתח למניפולציות.

 

מקרה זה הוא מקרה מאפיין לתופעה הולכת ומתרחבת של קשישים המפתחים מערכת יחסים עם מטפליהם, לא מדובר רק בקשישים הנמצאים בבתי אבות, אלא גם באלה המעדיפים להמשיך ולהתגורר בביתם עם מטפל או מטפלת צמודים. מטבע הדברים, יחסי התלות בין המטפל לקשיש יוצרים אינטימיות גדולה מאוד, שלעתים משפיעה על שיקול הדעת של הקשיש ויוצרת אצלו מחויבות בלתי מוסברת.

 

"את הסיטואציה הרגישה שבה מצוי הקשיש, מנצלים לעתים אנשים צעירים - בין אם הם מטפלים שהובאו לסייע לקשיש ככוח עזר רפואי וסיעודי, ובין אם הם מסייעים ב"התנדבות" לקשיש או אפילו "ציידי ראשים", המתחברים לקשיש במטרה ליהנות מכספיו בעודו בחיים או לנכס לעצמם את עזבונו לאחר מותו", אומר עו"ד דליהו. "בהרבה ממקרים האלה אותם קשישים נישאו בסופו של דבר למטפלת, וכחלק מאותה התקשרות בסופו של יום אף ציוו בצוואתם למטפלת את הונם".  

 

תוכנית ההשתלטות מקבלת סיוע משפטי

ציידי הירושות לא לבד: מתברר שלעתים הם נעזרים ב"ייעוץ משפטי" כדי לממש את תוכניתם. "באחד המקרים מטפלת של זוג קשישים עריריים בבית אבות, החליטה לעשות יד אחת עם עורך דין - שלגמרי במקרה הוא אחיינו של מנהל בית האבות", מספרת עו"ד נורית פיש, מומחית לדיני משפחה וירושות.

 

לדבריה, השניים החתימו את הקשישה על צוואה המבטלת צוואה קודמת שבה הוריש כל אחד מבני הזוג את מלוא העזבון לנותר בחיים - ושלאחר פטירת שניהם ציוו כי מלוא כספם יחולק בין קרובים ובת של חברים טובים ממחנה הריכוז בו שהו יחדיו, שהיתה להם כבת.

 

על פי הצוואה החדשה, שנערכה לאחר פטירת הבעל, המטפלת היא היורשת היחידה. במשפט התברר גם, כי בשנה שחלפה בין פטירת הבעל לפטירת האישה "תמכה" האלמנה במטפלת בסכומי כסף שהגיעו למיליון שקל.

 

לאחר שהתבררה עובדה זו הסתיים התיק בפשרה והמטפלת חלקה עם הבת של חברי המורישים את הרכוש, מאחר שיתר היורשים לא התנגדו לקיום הצוואה.

 

מסקנה: כדי למנוע מצב שבו מישהו ינצל חולשת דעת של הקשיש - היו ערניים. לא יזיק אם תפגינו תמיכה ואהדה באותו קשיש שמוריש לכם ומדי פע תבקרו אותו. המהלך הזה יאפשר לכם לגלות סימנים מובהקים. לשינויים צפויים בצוואה - למשל לגלול ידיד-נפש חדש שהופיע בחייו של המוריש, מבקר אותו ומטפל בו לפתע במסירות.

 

מוריש שחושש מימים שבהם לא יהיה במיטבו חייב ליצור מנגנון הגנה. מנעו אפשרות לבצע העברות רכוש בלא חתימות ילדיכם, הצטיידו בתעודה רפואית המעידה על כך שאתם במצב שמאפשר לכם להבחין בטיבה של צוואה. בכך אפשר למנוע מצב שהצוואה הבאה שעליה תחתמו לא תשקף את רצונכם האמיתי, שכן ניתן יהיה להוכיח את ההבדל.

  

עורכי הדין גם רוצים נתח בירושה

מקרה חמור יותר הוא כאשר עו"ד מנצלים קשיש, שהוא לקוח שלהם ומנסים לרשת אותו. כך אירע,במקרה בו טיפלה עו"ד פיש, בצוואה שערכה קשישה ערירית, ילידת גרמניה, שהשפה העברית אינה שגורה בפיה, והותירה אחריה עזבון נאה ביותר.

 

בצוואתה המקורית הורתה הקשישה כי לאחר מותה תירש אותה בתה היחידה. ואולם מאחר שבתה היחידה לוקה בנפשה קבעה הקשישה בצוואתה כי עורכי הדין הם אלה שינהלו את עזבונה.

 

עוד הורתה כי מתוך רכושה, תוכל בתה להוריש דירה אחת למי שתחפוץ, וכל יתר העזבון לא יעבור לרשותה של הבת, אלא ישמש לה למחיה בצורה של קצבה חודשית נאה, וזאת מתוך חשש שאם ייפול לידי הבת סכום כסף כה גדול, היא עלולה ליפול קורבן לגורמים שייטלו ממנה את כספה.

 

לאחר עריכת הצוואה הפכו פתאום עורכי הדין לידידים מושבעים של הקשישה והרבו לבקר אותה. 

 

באופן מפתיע, עם פטירתה של המנוחה, צצה תוספת לצוואה, שנכתבה 6 ימים לפני פטירתה של הקשישה, בעת שהיתה מאושפזת בבית חולים במצב גופני קשה. בתוספת שנכתבה בכתב יד שסימני רעידה ניכרים בו ובעברית צחה לא היו כל טעויות ניסוח ואף צוינו הפניות לסעיפים הנקובים במספרים בצוואה שנחתמה כמה חודשים קודם לכן ובתוספת זו לצוואה.

 

התוספת החדשה כללה דרישה להפחית מדמי המחיה החודשיים שהותירה לבתה, וכן להעביר את הדירה, לאחר פטירת הבת, לגמרי במקרה לאותם עורכי דין.

 

בבית המשפט טענו עורכי הדין שהם כלל לא ידעו אודות התוספת לצוואה וכי הופתעו לגלותה לאחר פטירת המנוחה, שכאמור נפטרה 6 ימים לאחר החתימה על התוספת לצוואה.

 

בית המשפט השתכנע שלא ייתכן שאותה קשישה, שהיתה תלויה נפשית באותם עורכי דין, כתבה תוספת לצוואה זו ביוזמתה בעברית ותוך ציון הסעיפים לא בדרך של איזכור תכנם - אלא מספריהם, וקבע כי התוספת לצוואה בטלה ומבוטלת.

  

כך תוכלו למנוע "השתלטות עוינת"

עו"ד דלייהו מציין כמה מהליכם שיאפשרו לכם למנוע השתלטות של גורם זר, למשל מטפל סיעודי, על נכסי ההורים:

 

  • במקרה שחייבים להכניס לביתו של בן המשפחה סיוע סיעודי, ודאו כי המטפל או המטפלת מגיעים מסוכנות מוכרת. הימנעו ממציאת מטפל/ת מזדמנים.

 

  • לפני תחילת עבודתו/ה של המטפל/ת החתימו אותו על הסכם עבודה מפורש שמגדיר את תפקידיו.

 

  • אין לאפשר מגורים של קבע יחד עם בן המשפחה הזקוק לטיפול, לפני שהמטפל או המטפלת הוחתמו על מסמך שמאשר כי אין במגורים יצירת זכויות בנכס.

 

  • פקחו ועקבו אחר מערכת היחסים המתפתחת בין הקשיש לבין המטפלת. אם מתעורר הצורך - התקינו מצלמות מעקב בבית.

 

  • ודאו במשך כל תקופת שהייתו של המטפל/ת בבית כי הרכוש והמטלטלין לא מוצאים מהבית.

 

  • המליצו לקשיש לערוך צוואה בזמן אמת. כדאי גם להסריט את מעמד עריכת הצוואה.

 

  • אם מתפתחת מערכת יחסים קרובה עם המטפל/ת שיכולה להגיע למסגרת של "ידועים בציבור", יש לוודא עריכת הסכם שיעגן את זכויותיו של הקשיש. רצוי גם הסכם שיאושר בבית המשפט.

 

  • כשמסתמנת החמרה במצבו המנטלי ו/או הנפשי ו/או הגופני של הקשיש מנו את אחד מבני המשפחה כאפוטרופוס לרכושו של החסוי.

 

  • הצטרפו לחשבון הבנק של הקשיש בחשבון בנק משותף, כדי שלא ייעשו בחשבונו פעולות כספיות שיסכנו את מצבו הפיננסי.

 

  • ככל שהדבר ניתן, רשמו הערת אזהרה על נכס המקרקעין שבבעלותו של החסוי.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
קשישים. טרף קל
צילום: דודו אזולאי
עו"ד ורד כהן
צילום: צביקה טישלר
עו"ד רענן בר-און
צילום: צביקה טישלר
עו"ד נורית פיש
עו"ד רונן דליהו
צילום: אייל פישר
מומלצים