שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    לידיעת הממהרים: המצלמות החדשות מושבתות
    פרסום ראשון: מערך מצלמות המהירות החדש שהותקן לאחר שנים ארוכות על כבישי ישראל בעלות של מאות מיליוני שקלים, מוכן להפעלה ותיעוד נהגים עבריינים. ובכל זאת, הוא לא יופעל לפחות עד סוף השנה. הסיבה: המדינה בוחנת מחדש את מהימנות המכשור

    מתנת-חג לממהרים: נדחית הפעלת מצלמות המהירות החדשות. המדינה החליטה לדחות את הפעלתן של 37 מצלמות מהירות ורמזור דיגיטליות חדשות, שהותקנו לאחרונה בכבישי ישראל. ל-ynet נודע כי הדחייה המפתיעה, לפחות עד סוף שנה זו או תחילת 2012, נועדה לאפשר בחינה מחודשת של מהימנות מערך האכיפה החדש, וזאת במטרה למנוע מנאשמים שייתפסו נוהגים במהירות מופרזת, מלערער על אמינות הצילומים.

     

    עוד בערוץ הרכב של ynet:

     

     

    מי יאכוף את המהירות? בינתיים, לא המצלמות החדשות (צילום: הלל פוסק) (צילום: הלל פוסק)
    מי יאכוף את המהירות? בינתיים, לא המצלמות החדשות(צילום: הלל פוסק)
     

     

    במשרד לביטחון פנים אמרו היום (ג') ל-ynet בתגובה כי המערכת מוכנה להפעלה, אך "המשרד ביקש מהחברה שתפעיל את המערכת, חוות דעת של מומחים על

    תיקוף התקינה". במשרד מציינים כי המצלמות החדשות קיבלו אישור מטעם מכון התקנים, אך מעריכים כי הן יוכלו להפיק דו"חות לנהגים רק לקראת סוף השנה הנוכחית.

     

    במקביל לבדיקה המחודשת, פנה השר לביטחון פנים, יצחק אהרונוביץ', ליו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ כרמל שאמה, בבקשה לקדם הצעת חוק ממשלתית, הקובעת "חזקת אמינות" למצלמות המהירות. אם תאושר הצעת החוק, לא ניתן יהיה לערער על אמינות המכשיר והממצאים אותם הוא מפיק.

     

    הצעת החוק, אותה מנסים משרדי הממשלה לקדם כבר שנים ארוכות, נועדה גם-היא לקצר את ההליכים המשפטיים, שלעתים מתמשכים שנים ארוכות. עם זאת, נגד ההצעה נמתחת ביקורת משפטית חריפה, בטענה כי תפגע קשות בזכויות הנאשמים ובאמון הציבור במערכת המשפט.

     

    "מדברים על רבעון אחרון של 2007"

    מאז זכתה ב-2009 חברה פרטית במכרז שערך המשרד לביטחון פנים, נדחה מועד ההפעלה המבצעית של המצלמות מספר פעמים. בספטמבר 2010 אמרו במשרד לביטחון פנים כי מצלמות ראשונות יחלו לפעול בינואר 2011, אך באפריל נדחה מועד הפעלתן ליוני, וכעת כאמור מתברר כי הפעלתן נדחית שוב.

     

    ראוי לזכור כי על מערך המצלמות הדיגיטליות מדברים במשרד לביטחון פנים ובמשטרה כבר יותר מעשור. למשל, עוד בנובמבר 2002 הצהיר ראש אגף התנועה דאז, ניצב יעקב רז, כי "אנחנו נכנסים לעידן הדיגיטלי. ישראל תהיה בין המדינות המתקדמות והבודדות שעוסקות בכלל בתחום של אכיפה אלקטרונית דיגיטלית".

     

    ארבע שנים לאחר מכן, בישיבה של ועדת הכלכלה, פירט המשנה למנכ"ל המשרד לביטחון פנים, אליעזר רוזנבאום - המוביל את הפרויקט גם כיום - את לוח הזמנים: "אנו מדברים על רבעון אחרון של ‎2007, תחילת פריסה... השלב הראשון שאנו מדברים עליו הוא בין ‎60 ו-‎70 מצלמות, לאחר מכן מרחיבים ל-‎100, אחר-כך ל-‎200, אחר-כך ל-‎300". חמש שנים אחרי אותה ישיבה, לא הופעלה אפילו מצלמה אחת.

     

    הדחיות והעיכובים הרבים בהתקנת המצלמות והפעלתן, גורמת לבעיה חמורה: התיישנות הטכנולוגיה. מערך האכיפה הדיגיטלית שיופעל בישראל החל ב-2012 מבוסס על טכנולוגיה מיושנת יחסית, שמופעלת במדינות שונות מאז סוף שנות ה-90. למעשה, בחלק מהמדינות - למשל באנגליה - כבר הוחלט לצמצם את מערך המצלמות. זאת לאחר שלא הוכח חד-משמעית כי הן מסייעות להגברת הבטיחות בכבישים.

     

    בין רבע מיליארד ו-900 מיליון שקל

    בשנים האחרונות הוצגו מערכות אכיפה מתקדמות יותר, שיכולות לא רק לאכוף את חוק, אלא גם למנוע תאונות. כבר בשנת 2000 פרסם האיחוד האירופי מחקר בנושא אכיפה אוטומטית, ובו נסקרה מצלמת רמזור שפותחה על-ידי חברה שבדית: כאשר מכונית מתקרבת במהירות גבוהה מדי לרמזור אדום, מאריך מחשב הבקרה של המצלמה את מופע האור האדום לשאר כלי הרכב בצומת.

     

    במדינות אחרות מופעלות כבר כמה שנים מערכות מתוחכמות הרבה יותר מאלו שנראה בקרוב בישראל. למשל, בפורטוגל מותקנות מצלמות מהירות המשולבות במערכת הרמזורים: כאשר מכונית מתקרבת במהירות גבוהה מסף שנקבע מראש, רמזור שמותקן בהמשך הכביש מתחלף לאדום, ומאלץ את הנהג לעצור. המערכת מבוססת על ההבנה כי שיעור הציות לרמזורים גבוה משמעותית מהציות לחוקי המהירות.

     

    וכך נשארת מדינת ישראל עם טכנולוגיה מיושנת יחסית, שלדעת מומחים תוכל בעיקר להגדיל את הכנסות המדינה. בכמה כסף מדובר? רוזנבאום מהמשרד לביטחון פנים העריך ב-2006 כי "אנו מדברים על ‎500 אלף דוחות בשנה, על ‎100 מצלמות, שזה כמות הרבה יותר גדולה מהיום... ‎500 שקל ממוצע לדו"ח, זה מכניס הרבה כסף למדינה". ולמי שמתקשה בחשבון, התוצאה היא הכנסות של רבע מיליארד שקל בשנה.

     

    אלא שלפי הערכות עדכניות, הסכום עלול להיות הרבה יותר גבוה. באוקטובר 2010 העריכו במשרד לביטחון פנים כי עם הפעלת המערך החדש במלואו - 200 מצלמות מהירות ו-100 מצלמות רמזור - יופקו מדי שנה כ-1.8 מיליון דו"חות, שיכניסו כ-925 מיליון שקל. גם אם תתברר הערכת המשרד כמוגזמת, אין כל ספק כי הגבייה מקנסות תעבורה תעשיר את המדינה במאות מיליוני שקלים בשנה.

     

    תגובות לחשיפה? "אין תגובה". בחברת מלם-תים, הזכיינית שמקימה את מערך מצלמות האכיפה, הפנו את ynet לאגף התנועה. מאגף התנועה במשטרה נמסר כי נושא הפעלת מצלמות המהירות נמצא באחריות המשרד לביטחון פנים. ממכון התקנים נמסר כי "המכון לא העניק תו תקן למצלמות מהירות".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "לידיעת הממהרים: המצלמות החדשות מושבתות"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ynet רכב בפייסבוק
    לוח winwin
    מומלצים