האם יכול להיות שהגיעה תורה של ארה"ב לעבור מהפכה חברתית? מחאת Occupy Wall Street אומרת שכן. אחרי האביב הערבי והקיץ הישראלי, נראה שאנו עומדים כעת בעיצומו של סתיו אמריקאי. כבר שלושה שבועות יושבים מפגינים בזקוטי פארק, מספר רחובות צפונית לבורסה. “אנחנו 99% האוכלוסיה שלא מוכנים לסבול יותר את תאוות הבצע והשחיתות של האחוז האחד של האוכלוסיה. אנחנו משתמשים בטקטיקות המהפכניות של האביב הערבי בכדי להשיג את מבוקשינו", מצהיר אתר המחאה. אבל מה בעצם מבוקשם? לזה עוד אין תשובה חד משמעית. "כרגע המימשל נשלט ע"י התאגידים בצורה כזו שאין טעם בכלל לקבוע דרישות ספציפיות לפני שהמחאה תגדל ותהיה בעל השפעה פוליטית רחבה", הסביר נייתן שניידר, אחד הפעילים במחאה ובעל טור הכותב ל"ניו-יורק טיימס", "בוסטון גלוב" ו"האפיגטון פוסט".

מוחים נגד וול סטריט(צילום: רויטרס)

המחאה החלה ב-17 בספטמבר, כשלזוקוטי פארק, שב"ליברטי סקוור", הגיעו כ-1,000 איש למחות נגד וול סטריט. אבל ההתחלה הספונטנית הזו התאפשרה, כמו במחאות המקבילות במזרח התיכון, בזכות המדיה החברתית: הקריאה הראשונה לסתיו האמריקאי נשמעה לראשונה ביולי האחרון באתר Adbusters, המיצג אירגון ללא מטרות רווח, אנטי-צרכני, הדוגל בסביבתנות. דרך טוויטר הרעיון למחאה אמריקאית הופץ למיליוני אנשים, מתוכם השתכנעו ובאו כאלף לאסיפה הכללית הראשונה. בממוצע ניתן למצוא בפארק הקטן כ-700 איש מדי ערב. "האסיפה הכללית היא כרגע הצורה בה נקבע את הדרישות שלנו. זה תהליך מבולגן ומרתק, אבל התוצאות באות לאט", אומר שניידר. למחאה אין דפני ליף או סתיו שפיר שעומדים בראש. הם מתעקשים להיות מחאה ללא מנהיגים המתנהלת לפי מה שהציבור רוצה.

בהתחלה התרכזו המפגינים ביצירת תשתיות בכדי לאפשר לעצמם להישאר בפארק זמן ממושך. ביום הראשון תרם המוזיקאי לופה פיאסקו 50 אוהלים, אבל מהר מאוד התברר שאי אפשר להשתמש בהם, מכיוון שחל איסור מוחלט להקמת אוהלים בפארק. מצד שני, הפארק הזה – פארק פרטי לשירות הציבור – שלא כמו הפארקים הציבוריים האחרים בעיר, מחויב להישאר פתוח 24 שעות ביממה, ולכן למשטרה אין זכות או רשות לפנות את המוחים וכך פרושים על פני הפארק שקי שינה, שמיכות ומזרונים היוצרים מיטה אחת גדולה ומשותפת. פינה אחת מוקדשת למעגל מתופפים, שנותן למחאה את הקצב שלה ולמוחים את השחרור מהכעסים. באמצע ממוקם המטבח, הקולט כמויות ענק של אוכל שנתרם למוחים מכיוונים שונים. פשוט מאוד: אנשי המחאה פנו בטוויטר לכל מי שמתעניין בהם וכתבו כי מי שרוצה למצוא דרך לתמוך מרחוק יכול להזמין פיצה עבור הפעילים מהפיצריה הסמוכה לפארק. תוך 24 שעות דיווחה הפיצריה על הזמנות בסך 10,000$. המסר הבא בטוויטר היה להפסיק לשלוח פיצה. אחרי הפיצה הגיעו ספרים עבור הספריה, ציוד עזרה ראשונה עובר המרפאה, ואף מעסים מתנדבים שהגיעו לפינת העיסוי כדי להפיג את המתח המהפכני בלחיצות ועיסויים.

הפריצה הראשונה של המחאה לתקשורת היתה ב-1 באוקטובר, כש-1,500 מפגינים חסמו את ברוקלין ברידג'. הדבר הוביל למעצרם של כ-700 מפגינים. הדיווחים מהאירוע סיפרו על אלימות מוגזמת מצד השוטרים שתועדה במצלמות וידאו ע"י כמה מהנוכחים במקום. המשטרה טוענת שהיא נתנה אישור למפגינים ללכת על שביל הולכי הרגל של הגשר ולא על הכביש ולכן כשהמפגינים עברו לכביש החלו המעצרים. איתן בן עמי, פסיכולוג מברוקלין, אמר שנראה שהמשטרה החליטה לתת למפיגינים לעבור לכביש. "לא דחפו אותנו אחורה", הוא אמר, "לא היה שוטר אחד שאמר: 'אל תעשו את זה'. חשבנו שהם מלווים אותנו כדי לשמור עלינו מפגיעת מכוניות". ראש העיר הגן על השוטרים בתגובה לביקורת על התנהלותם: "הם עשו בדיוק את מה שהם היו צריכים לעשות".

ראש העיר הגן על השוטרים בתגובה לביקורת(צילום: שירה אברבוך)

הרעש הבא לא איחר לבוא. ב-5 באוקטובר קראו מארגני המחאה לתומכים ולבוא לצעוד מפולי סקוור שצמוד לסיטי הול עד לליברטי סקוור. הפעם הגיעו חברי כ-40 איגודים מקצועיים ותנועות חברתיות כולל Teachers Unite,Human Service Coucil, .comMoveon, ו-Iraqi Ventarens Against the War. כ-20,000 איש הגיעו למחות ביחד. בניגוד ליושבי ליברטי סקוור, שם מרבית היושבים הם צעירים, סטודנטים, אקטיביסטים ואמנים, להפגנה של 5 באוקטובר הגיע קהל מגוון במיוחד, הן מבחינת גילים וצבעים, שהצליחו לשמור על אופי שליו כמעט עד הסוף, שבו החלו עימותים עם המשטרה שהצטלמו לא טוב, כולל תמונות של מפגינים מדממים ושוטרים אלימים. כ-20 איש נעצרו.

ומה הפוליטיקאים חושבים על כל זה? אחרי אירועי השבוע האחרון החלו פוליטיקאים שונים להתבטא בנושא המחאה, כשההתבטאויות נחלקות בצורה צפויה למדי לפי ההשתייכות הפוליטית, כשהדמוקרטים מגלים סימפטיה בעוד הרפובליקאים שולחים את המפגינים למצוא עבודה: הרמן קיין, המתמודד על מועמדות המפלגה הרפובליקאית לנשיאות, אמר: "אל תאשימו את וול סטריט שאין לכם עבודה, אל תאשימו את הבנקים הגדולים. אם אין לכם עבודה ואתם לא עשירים תאשימו את עצמכם!" מיט רוני, המתמודד באותו מירוץ, התבטא בצורה עדינה יותר אבל עדיין כזו שמנסה להפוך את המחאה הממוקדת למשהו כללי ומסוכן: "זה מסוכן, זו מלחמת מעמדות", אמר רומני. בלומברג, פרגמטי כדרכו, לא תומך במאבק נגד וול סטריט, המקום בו עשה את הונו הפרטי, מכיוון שזהו גם המקום ממנו העיריה מקבלת את חלק הארי לתקציבה באמצעות מיסוי פעילות הבורסה והמוסדות הפיננסים המקיפים אותה. "הם מנסים לקחת את בסיס המיסוי שיש לנו", הוא אמר. חברי המפלגה הדמוקרטית הביעו הבנה: "אני לגמרי מבין מאיפה הם באים", אמר ג'ון קרי, הסנאטור ממסצ'וסטס. אפילו אובאמה הושיט יד ואמר: "אני חושב שזה מביע את התסכול שמרגיש העם האמריקאי".

ביום שישי האחרון, ערב יום הכיפורים, הגיעו כ-500 איש לקחת חלק בתפילת "כל נדרי" בתמיכה למחאה. "אין דרך טובה יותר לקדש את יום הכיפורים, מאשר לקיים אותו פה, יחד עם מחאה שפועלת נגד אי צדק כלכלי חברתי", אמר דניאל סירדסקי, מארגן התפילה, שקיבצה אליה משתתפים מזרמים שונים ביהדות. התפילות הידהדו ללא הגברה במעגל אותו הקיפו עשרות שוטרים. חלק מבאי האירוע אף נשארו לישון מעבר לכביש בליברטי סקוור בכדי לא לחלל את יום הכיפור בנסיעה ברכבת התחתית.

האם המחאה תתפתח לסתיו אמריקאי של ממש, שבו גם מזג האוויר הפוליטי-חברתי ישתנה גם הוא? האם החורף הקר שיגיע בעקבות הסתיו יחסל את המחאה? אם תשאלו את המארגנים בזוקטי פארק, הם לא מתכוונים ללכת לשום מקום בזמן הקרוב.