ואין זו סתם סוכה: פירות וסוכות בעדה השומרונית

>>> ים המלח - פלא עולמי: בואו להצביע ולהשפיע

העדה השומרונית רואה את עצמה כשארית של ממלכת ישראל העתיקה, מנהלת אורח חיים שדומה להלכה היהודית וייתכן ששפתה וחלק ממנהגיה הם עדות לחיי אבותינו לפני אלפי שנים - הכירו את השומרונים - אחת העדות הקטנות והמיוחדות בישראל ששומרת, לטענתה, על מסורת עם ישראל בדיוק כפי שכתוב בתורה.

צאצאי השבטים שמדברים עברית עתיקה

התהוותה של העדה השומרנית מתחילה עם פילוג הממלכה המאוחדת של ישראל לשתי ממלכות במאה ה-10 לפנה"ס: ממלכת יהודה וממלכת ישראל, כשזו האחרונה, השתרעה מתל דן שבצפון ועד בית אל שבשומרון. ממלכה זו היתה מורכבת מעשרה שבטים, בעוד ממלכת יהודה מנתה רק את השניים הנותרים: יהודה ובנימין.

אולם השומרונים דווקא רואים עצמם כצאצאי השבטים אפרים, לוי ומנשה שלעולם לא עזבו את האזור. שמם - שומרונים - נובע מהיותם שומרים את התורה והלכותיה וגם עקב התיישבותם בשומרון. הם דוברים עברית עתיקה בת אלפי שנים, שומרים שבעה חגים (ביניהם שלושת הרגלים), מונהגים על ידי כהן גדול (האדם המבוגר ביותר בעדה) והמקום הקדוש עבורם הוא הר גריזים, שבו על פי מסורתם, הקים יהושע בן-נון את משכן האלוהים, ולא בשילֹה כפי שמאמינים היהודים.

שומרים את התורה והלכותיה . יפת, כהן שומרוני (צילום: רון פלד)

תן לי 2 קילו תפוחים, אני צריך לבנות סוכה

אחד החגים המיוחדים הנחגגים בעדה השומרונית, פרט לפסח שבו מתקיים זבח הפסח המיוחד, הוא חג הסוכות שבעדה מקבל משמעות צבעונית (תרתי משמע). הסוכות השומרוניות בנויות מעשרות פירות בצבעים שונים ובניגוד לסוכות היהודיות הן נמצאות בתוך הבתים, כשגג הסוכה עשוי מתכת ומחובר לתקרה עם שלשלאות ברזל ועליו נתלים הפירות הצבעוניים בזהירות רבה.

מקור בניית הסוכה בבית השתרש רק במאה ה-16, עת שלטו באזור העות'מנים שלעתים רבות התנכלו לשומרונים (שסבלו רדיפות כבר מקדמת דנא) ופגעו והרסו את סוכותיהם. במהלך החג מארחים השומרונים את אחיהם מחולון, שלרוב באים להר גריזים לתפילה ארוכה ומיוחדת, אך שמחים לארח גם עמים ודתות אחרות.

"בסוכות תשבו שבעת ימים" (ויקרא כ"ג/42) כתוב בתורה, ואכן השומרונים חוגגים את החג שבעה ימים אך בניית הסוכות מתחילה ימים רבים קודם לכן, בניגוד ליהדות שבה בונים את השלב הראשון בסוכה עם צאת כוכב ראשון במוצאי יום כיפור. מספר ימים לפני החג מתכנסים בני המשפחה, ועם פירות שרוכשים וקוטפים מקשטים את גג הסוכה בצורות שונות וצבעוניות. לסוכה עצמה אין קירות או דפנות אלא גג בלבד. עם זאת, קישוט הגג נערך לפעמים ימים ארוכים היות ויש לתלות כל פרי בחוט על מנת ליצור קו שווה ואחיד של פירות.

"ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר, כפֹת תמרים, וענף עץ עָבֹת, וערבי נחל", כתוב באותו פרק בתורה (ויקרא כ"ג/42). היהודים מברכים עליהם, אך השומרונים משתמשים בהם לבניית סוכתם למרות שהם נותנים פירוש שונה לכמה מהם. למשל, "פרי עץ הדר" עבורם הוא לא רק אתרוג, לימון, אשכולית ושאר פירות הדר אלא פירות הדורים, כלומר בעלי הוד ופאר ולכן תמצאו בסוכה השומרונית גם רימונים, תפוחים ועוד. עם תום החג, מפרקים את הפירות מגג הברזל ואלו נתרמים לנזקקים.

הפירות יוצרים פסיפס צבעוני ויפה. סוכה שומרונית (צילום: זיו ריינשטיין)

האזרחות ישראלית, החיים פלסטיניים

השומרונים מונים כיום כ-750 איש בלבד, וחולקים את מקומם בין העיר חולון לקרית לוזה (בית אל על פי תפיסתם) שבהר גריזים באזור שומרון. עד אמצע שנות ה-80 ישבו השומרונים שבשומרון בעיר שכם השוכנת בין הר גריזים להר עיבל, אך עם פרוץ האינתיפדה הראשונה הם עלו למעלה, להר גריזים, וזאת בעידוד צה"ל שעֵקֶב כך קיבל עמדת תצפית החולשת על העיר הפלסטינית.

השומרונים בהר גריזים נושאים תעודות זהות כחולות ואזרחי המדינה לכל דבר, למרות שחייהם מתנהלים בשטחה של הרשות הפלסטינית ובעיקר בעיר שכם שבה הם לומדים, עובדים ומשתלבים בחיי היום-יום. הם נוהגים לבקר בישראל, דוברים עברית וערבית ויחס הממסד אליהם שווה מבחינת זכויות כמו לכל אזרח, והם אפילו זכאים לסל קליטה שמא יחליטו לעזוב את קרית לוזה ולחזור לתחום המדינה.

בקרית לוזה נמצא מוזיאון השומרונים שבו ניתן לבקר ולקבל הרצאה מפי יפת, כהן דת שאביו וסבו היו הכהנים הגדולים של העדה. במוזיאון ספר תורה עתיק הכתוב בשפה השומרונית, דגם של סוכה מפירות (למבקרים שלא בימי החג) ושאר פריטים המלמדים על אורח חייהם המיוחד של האנשים הנחמדים האלה שתמיד ישמחו למבקרים, ולא רק בחגים.

• מכון "יד בן-צבי" מוציא סיורים בעקבות חגים בקורס "יש לי יום יום חג "
  

• תודה לרון פלד שסייע בצילום והכנת הכתבה