שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    בפעם הראשונה: נצפתה לידתו של כוכב לכת
    לראשונה אסטרונומים תפסו בעדשת המצלמה תמונה של כוכב לכת ברגע לידתו. אבל מה עושים עם כוכב לכת שהיווצרותו נוגדת את המודלים הקלאסיים ללידת כוכבים?
    גילוי מערכות שמש רחוקות הינן אחד מהנושאים החמים ביותר כיום בתחום האסטרונומיה. עד שנת 1987 היתה ידועה רק מערכת שמש אחת – זו בה אנו מצויים - אולם מאז נתגלו מאות מערכות שמש אחרות מחוץ למערכת השמש שלנו. חלקן מכילות כוכב לכת אחד וחלקן מכילות כמה כוכבי לכת.

     

    רוב מערכות השמש מתגלות בתצפיות עקיפות. כוכבי הלכת המקיפים את השמשות סובבים סביב מרכז כובד משותף ולכן מסיטים את השמשות באופן מחזורי. כמו כן, חלקם מסתירים את השמשות בכל מעבר שלהם בין השמש אותה הם מקיפים לבינינו.

     

    כוכב נולד (אילוסטרציה) (צילום: AP) (צילום: AP)
    כוכב נולד (אילוסטרציה)

     

    מהלכים אלו, "נדנוד" השמש על ידי תנועת כוכבי הלכת והליקויים השונים, הם הדרכים הנפוצות והיעילות ביותר שבעזרתן מתגלים מאות כוכבי לכת רחוקים,

    אולם השבוע התבשרנו על גילוי ישיר של כוכב לכת בעת הולדתו. גילוי זה , מעבר לראשוניותו, יכול ללמדנו רבות על האופן בו נוצרות מערכות שמש בכלל ומערכת השמש שלנו בפרט.

     

    איך כוכב נולד?

    צוות של חוקרים בראשותו של אדם קראוס מהמכון האסטרונומי של הוואי השתמש בטלסקופים הענקיים המוצבים במצפה שבמאונה קיאה בהוואי. הצילומים מראים כוכב (LK Ca 15a) המצוי 450 שנות אור מאיתנו וסביבו דיסקה של אבק וקרח. במרווח שבין הדיסקה לכוכב נמצא מה שנראה ככוכב לכת בהיווצרות.

     

    הכוכב שבמרכז מערכת השמש החדשה צעיר מאוד וגילו מוערך בכ-2 מיליון שנה לכל היותר. הערכת זמן זו חשובה מאוד למודלים של היווצרויות כוכבים, כפי שנראה בהמשך. כוכב הלכת עצמו החל כנראה להתגבש בתקופת זמן המוערכת בין 50 ל-100 אלף שנים מהיום, מה שהופך אותו לכוכב הלכת הצעיר ביותר הידוע לנו.

     

    אסטרונומים העוסקים בהיווצרות מערכת השמש שלנו בפרט ומערכות שמש אחרות בכלל ניצבים בפני כמה בעיות קשות. המודלים ה"קלאסיים" של היווצרות מערכת השמש שלנו שפותחו במחצית המאה הקודמת על ידי ספרונובות ותופעות אסטרונומיות אחרות, אינם תואמים את היווצרות מרבית מערכות השמש שאנו מגלים.

     

    המודלים הקלאסיים אינם מתירים היווצרות של כוכבי לכת ענקיים, העשויים רובם מגז, בתחום שקרוב למרכז מערכת השמש, אלא רק מעבר למרחק מסוים מהכוכב המרכזי שנקרא תחום הקיפאון.

     

    במרבית מערכות השמש שהתגלו, כוכבי לכת גזיים ענקיים סובבים במרחקים קרובים עד מאוד לשמשות שלהם, עובדה שמחייבת חשיבה מחודשת על האופן שבו נוצרים מערכות שמש אחרות. אחד הפתרונות שהוצע הוא "הגירה" ולפיו כוכבי לכת ענקיים נוצרים במקום רחוק ובמשך הזמן הם מהגרים אל מרכז המערכת.

     

    פתרון אחר, שעבדכם הנאמן דוגל בו, טוען שכוכבי לכת ענקיים נוצרים בקריסה עצמאית מקומית בערפילית שבה נוצר הכוכב הראשי (ממש כשם שנוצרות מערכות שבהן שתי שמשות) ובמשך הזמן הם נכנסים למסלול קרוב ואסצנטרי סביב הכוכב הראשי.

     

    קושי נוסף שנותר הוא חלון הזמן שבו נוצרת מערכת השמש. לכוכבי הלכת יש פרק זמן מוגבל בו הם סופחים חומר מהדיסקה בה הם נוצרים, עד שהקרינה של הכוכב שזה עתה נולד מנקה את שרידי הערפילית ומעיפה אותה לחלל. בגילוי הנוכחי נראה שפרק זמן זה הספיק לכוכב הלכת לנקות את האזור של מסלולו מהאבק (וכנראה גם קרח) ולספוח אליו חלק מהחומר אליו.

     

    עד כה נצפו עוד דיסקאות סביב כוכבים אחרים, שהמפורסמות שבהן מצויות סביב הכוכבים הבהירים ווגה שבקבוצת נבל ופומלהו שבקבוצת הדג הדרומי, אך תצפית ישירה בהיווצרות כוכב לכת עשויה לשפוך אור נוסף על האופן שבו נוצרות מערכות שמש אחרות וכן מערכת השמש שלנו.

     

    מפת כוכבים מסתובבת להורדה ומידע נוסף על התצפית בירח ובכוכבי הלכת ואירועים אסטרונומיים נוספים לשנת 2011 אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי לשמי ישראל.

     

    ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים, יו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים ומנהל פורום אסטרונומיה ב-ynet.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: ארז ארליכמן
    יגאל פת-אל - קוסמוס טלסקופים
     האגדוה הישראלית לאסטרונומיה
    קוסמוס
    מומלצים