פרשת שבוע כלכלית: רכושנות זה בטבע שלנו
עונש המבול, המתואר בפרשת נח, נגזר על בני האדם בגין עבירות שונות, ובראשן שחיתות וגזל. הפרשן חזקוני טען: איסור הגזל ושמירה על הרכוש הם בין הכללים הטבעיים והאוניברסליים שאנו חייבים לשמור עליהם
בפרשת השבוע נח, מסופר על עונש המבול שנגזר על בני האדם בגין עבירות שונות, ובראשן גזל. הסיפור על החטא והעונש של אנשי דור המבול מדגים את היישום של "המשפט הטבעי" או "החוק הטבעי" - מערכת נורמטיבית, נצחית ורציונלית. אחד המרכיבים המרכזיים במשפט הטבעי הוא "זכות הקניין", אשר משמעה הזכות לצבור רכוש, להחזיק ולעשות בו שימוש מבלי שהרכוש ייפגע או יילקח על ידי אנשים אחרים.
- תמלוגי הגז: מה עמדת התנ"ך?
- כך תשמרו על הקניין הרוחני שלכם. מדריך
- הראש היהודי: ישראל תוכר כמרכז עולמי לפטנטים
המשפט הטבעי
בפרשה מסופר כי השחיתות והגזל הפכו לנורמות מקובלות באותה העת. נאמר: "ותשחת הארץ לפני האלוהים ותמלא הארץ חמס" (בראשית ו', י"א). בתגובה, אלוהים מחליט להעניש את החוטאים באמצעות מבול.
פרשן המקרא הקלאסי חזקיה בן מנוח, המכונה "חזקוני" (המאה ה-13), שואל: כיצד נענשו דור המבול, הרי אין מענישים על בסיס חוק רטרואקטיבי? הציווי המקראי בעניין הגזל מופיע בספר ויקרא, שם נאמר: "לא תעשוק את רעך ולא תגזול" (ויקרא יט, יג).
על כך משיב חזקוני שיש כמה כללים "שחייבים בני האדם לשומרן מכוח סברת הדעת", וכוונתו, בין היתר, לאיסור פגיעה בזכות הקניין. בטור על פרשת האזינו, הסברתי כי בהתאם לתורת המשפט הטבעי, ישנם עקרונות צדק ומוסר אוניברסליים, טבעיים ונצחיים, הניתנים להכרה באמצעות התבונה האנושית. כפי שאסביר בהמשך, זכות הקניין היא זכות טבעית ומרכיב מרכזי במשפט הטבעי.
באמצעות הרציונל הזה, חזקוני מצדיק גם את העונש של קין על רצח הבל, למרות שלא היה קיים איסור על רצח. לדעת חזקוני איסור הרצח, כמו איסור הגזל, מתחייב מכללי המשפט הטבעי. במשפט המודרני מדברים על עקרון החוקיות בדיני העונשין לפיו יש להטיל ענישה רק במקום שקיים חוק ידוע מראש.
זכות הקניין
בטור על פרשת האזינו עמדתי על כך שישנם שני כללי יסוד אוניברסליים, נצחיים וטבעיים, שלא נקבעו על ידי אף אחד, המהווים את הבסיס לקפיטליזם. הכלל הראשון קובע כי כל אדם הוא בעל סמכות מוחלטת על גופו ורכושו. הכלל השני קובע כי כל אדם יכול להיות הבעלים של משאבים כלשהם, שלא היו בבעלות אחר. מכך נובע כי לכל אדם יש "זכות קניין" ו"חופש חוזי", שהם זכויות טבעיות ואשר בלעדיהן לא תיתכן כלכלת שוק.
בטור על פרשת משפטים הסברתי כי זכות הקניין היא מרכיב מרכזי במשפט הטבעי. בעניין זה, הפילוסוף האנגלי, ג'ון לוק (1704-1632), מסביר כי הזכות של האדם על קניינו, אינה נובעת מהסכמה חברתית או מחקיקה, אלא מחוק הטבע. מכאן מתבקשת המסקנה כי פגיעה בקניין של אחרים, בין בדרך של גזילה ובין בכל דרך אחרת, היא פעולה נגד חוק הטבע. השאלה היא כיצד מתמודדים עם פגיעות בקניין פרטי?
לוק מסביר כי התפקיד היחיד של המדינה או השלטון הוא לאכוף את הפרת הזכויות הטבעיות, ובכלל זה פגיעה בקניין. כך גם סבור הפילוסוף רוברט נוזיק (2002-1938) התומך במדינה מינימליסטית, "מדינת שומר הלילה". מדובר בתפיסת עולם שמרנית הרואה במדינה אמצעי למימוש ושימור זכויות קניין. אלא, שהשקפה זאת בעייתית מסיבות שונות כמפורט להלן.
האם אפשר לסמוך על השלטון?
לוק ונוזיק בוטחים במדינה שתאכוף זכויות קניין, אך מתעלמים מהשאלה היסודית - האם אפשר לסמוך על המדינה ומוסדותיה שיאכפו ביעילות וללא משוא פנים את זכויות הפרט בנכסיו? הבעיה בעמדה של לוק ונוזיק היא שאם סומכים על אנשי השלטון במדינה שיבצעו תפקיד מסוים (אכיפת זכויות קניין), מדוע שלא נסמוך עליהם בביצוע מטלות נוספות? בעיה יסודית יותר עם הגישה שלהם היא שאין שום דרך להבטיח שאנשי השלטון במדינה יבצעו את התפקיד שלהם ביעילות, או שלא יעשו שימוש לרעה בסמכויות.
את הדילמה כאן ניתן לתמצת בשאלת המפתח - מי ישמור על השומרים? אפלטון (427-347 לפנה"ס) היה מודע לקושי הזה, ואת ספרו "המדינה" (הידוע גם בשם הפוליטאה או הרפובליקה) הוא מקדיש לכך. "המדינה" הוא אחד מהדיאלוגים הארוכים והחשובים ביותר של אפלטון ונחשב על ידי רבים כאחד מאבני היסוד של הפילוסופיה המערבית.
אפלטון בספרו המדינה מצביע על הנטייה האנושית להשחתה הנובעת מצבירת כוח בידי השלטון. המפתח העיקרי של אפלטון לטיפול בבעיה הוא להותיר את השלטון בידיהם של שליטים-פילוסופים שהם אמורים להיות חסרי נטייה עצמית ונתונים פחות מכל להשחתה, וכך הם יפעלו לטובת אזרחי המדינה. אלא, שהפתרון של אפלטון אינו יכול להתקיים במציאות, הוא אוטופי.
הפתרון של התנ"ך
התנ"ך מציג גישה ראויה וגם ישימה, לפיה גופי אכיפה כמו משטרה ובתי משפט המתפתחים באופן טבעי וממומנים באופן וולונטרי הם המתאימים ביותר לאכיפת זכויות קניין. מדובר בגישה אנרכו-קפיטליסטית, לפיה השוק של אכיפת זכויות אינו שונה משאר התארגנויות הקיימות ומתפתחות באופן טבעי ללא התערבות ממשלתית.
מוסדות פרטיים יוכלו להעניק מגוון נרחב של שירותי משפט ואכיפה, וגם יתחרו בניהם על הלקוחות. מנגנונים אלה מבצעים פונקציות של פתרון סכסוכים ואכיפת זכויות באופן יעיל וזול יותר מהמערכות הממשלתיות. מערכות כאלה הנוצרות באופן ספונטני במסגרת השוק עדיפות על פני המערכת הממשלתיות המשופעות באינטרסים צרים והכופות עצמן על האזרחים.
כיום, גוברת הנטייה להעביר אחריות בנושאי אכיפת זכויות קניין לגופים פרטיים, כפיצוי על כישלונות המדינה. כך לדוגמא, קיימות היום עשרות מוסדות פרטיים העוסקים בבוררות, וכן מאות חברות אבטחה פרטיות המעסיקות כ-100,000 איש. מדובר במגמה מבורכת המיטיבה עם כולם. ככל שהאחריות על אכיפת זכויות תהיה בידי גופים פרטיים, כך ניתן יהיה לשמור ביעילות רבה יותר על הקניין הפרטי ההכרחי לשגשוג ולצמיחה.
ד"ר אבי נוב הוא עורך דין המייצג לקוחות מישראל ומהעולם בתחום המיסוי, ובעליו של אתר האינטרנט הישראלי לתכנוני מס בינלאומיים הכולל מאמרים וחדשות מיסוי. ניתן לפנות אליו במייל
לפנייה לכתב/ת 
