מזל טוב! ניגונים בני 250 שנה נולדו מחדש
נדב בכר ואורן צור מוציאים אלבום עם עיבודים חדשים לניגוני הבעל שם-טוב וחסידות חב"ד, שחלקם בני יותר מ-200. לפני שהם עוברים להפצה ברשת בלבד - גם בגלל גניבות שירים בהורדה בלתי-חוקית - קבלו ארבעה ניגונים בבכורה
שנים רבות חיפש נדב בכר אחר רוחניות. כמו רבים לפניו הוא חקר אותה באשרמים בהודו, ביוגה ובוויפאסנה, וכמו לא-מעטים הוא לבסוף מצא אותה בבית, ביהדות. זה לא לקח לו הרבה זמן עד שזה השתקף גם במוזיקה שלו.
עוד בערוץ היהדות - קראו:
- לומדים בסתר: מחתרת הבגרויות החרדית
- בחרו את הסיפור המנצח של "אגדתא 4"
- במאי סרוגים: מקווה שאיני מחלל את השם
ריבוי הכישרונות המוזיקליים החוזרים בתשובה דישן את המוזיקה היהודית, וצבע אותה בגוונים שונים ומעניינים – מרוק יהודי ועד ג'ז חסידי. לאלה מצטרפת היצירה האחרונה של בכר (31), שמשתף פעולה עם אורן צור (37) בחזרה המשותפת לארון הניגונים היהודי. והפעם הם מחדשים את ניגוני חב"ד והבעל שם-טוב, המושרים מפה לאוזן זה כבר מאות בשנים.
הצמד ניגש למלאכה בחרדת קודש מיסטית. "השתדלנו שהניגון יהיה כמה שיותר מדויק", מעיד בכר, "וזה לא פשוט, כי יש המון נוסחאות, וגם הרבה קפֵּידות אם אתה לא מדייק".
למרות המאמץ, לא בטוח שאוזנו של הבעל שם-טוב הייתה מתרגלת לניגונים המעובדים, המתובלים בצליל ישראלי מודרני. אך אם ניגון הוא צינור רוחני, יש להניח ש"קפֵידות" (הקפדות שעלולות להזיק) לא יעברו ב-11 הצינורות הרוחניים שמציע "דלתי תשובה" – אלבומם החדש של בכר וצור.
ניגונים ממוקדי מטרה
השניים נפגשו כבר לפני שנים רבות, בחיים אחרים, נטולי חסידות ורבנים, והקימו את להקת "אור ירוק". ההרכב לא תפס, ובמקביל החל תהליך התחזקות של השניים – איש-איש לעצמו. ההתקרבות ליהדות הרחיקה אותם זה מזה לתקופה ממושכת, עד שהשניים נפגשו שוב – ומאז הם ביחד בשני הרכבים מצליחים: "א-גרויסע מציאה" המקורי (במסגרתו הוציאו כבר 2 אלבומים) ו"פשיטא" הרוחני והרציני יותר, שמשיק עכשיו את "דלתי תשובה", אלבום הניגונים השני.
מרבית הרצועות בדיסק (8 מ-11) אינסטרומנטליות, ומציגות שיתופי פעולה מעניינים
עם הקלרניתן חיליק פרנק, והמוזיקאים ארז לב ארי ומנחם קפלן. אלא שבניגוד לאלבומים קודמים, שהציגו מגוון מוזיקאלי - גם בבחירת קאברים, הפעם בחרו בכר וצור להתמקד.
"לפעמים, דווקא כשמתמקדים - מגיעים עמוק יותר", מסביר בכר, "אני חושב שבסופו של דבר, לאנשים קצת קשה עם אקלקטיות. גם נראה שהעולם הולך לכיוון של קונספט. אנשים רוצים כיוון אחד. אני כשלעצמי אקלקטי. אני אוהב המון סגנונות ושומע מוזיקה בסקאלה רחבה, אך יש משהו באיפוק הזה, כאשר אתה אומר: אני אעשה משהו בצבע מאוד מסוים". כך או כך, בכר וצור לא מתחייבים להיצמד לסגנון הזה גם להבא.
תם עידן האלבומים?
"להבא" הוא מושג אמורפי משהו, במיוחד כשבכר מגלה שייתכן שזהו האלבום האחרון של הצמד בקונספט הנוכחי. בכך מצטרפים השניים לקבוצה גדלה והולכת של אמנים שבוחרים להפיץ את המוזיקה שלהם דרך הרשת, ולחדול מהוצאת דיסקים – בין אם כאקט מחאתי, בין אם כאקט כלכלי – ובין אם (כמו במקרה דנן) כל התשובות נכונות.
"אנחנו נמשיך לעשות מוזיקה, אבל אני לא בטוח שנמשיך להוציא אלבומים", מצהיר בכר. "אני לא יודע אם עוד יש לזה מקום. אני חושב שזה נכחד. בעולם כורתים עצים, צדים לווייתנים והורגים את המוזיקאים. כבר אי-אפשר לחיות בזירה הזו. זה לא עובד כי החומר נגמר. אנשים לא רוצים יותר את החומר. קונספט האלבום דועך. אנשים עושים שירים, מוציאים ל'יו-טיוב', ומוכרים את זה ב'איי-טיונס' ודומיו. לשם זה הולך. לפני עשור לאף אחד לא היה מכשיר נייד. בעוד עשור לא יהיה אחד בלי אייפון, וזה יהיה גם הנגן שלו.
"פעם, כשהייתי בן 15, לפני 15 שנים, הייתי שומע מוזיקה במערכות מיני סטריאו. אנשים היו שומעים מוזיקה בצורה נורמלית. היום לאנשים יש שני רמקולים עלובים, והם מאזינים למוזיקה באיכות ירודה. האייפון לפחות משפר את האיכות. אני לא רוצה לפתוח עין על האלבום שלי, אבל זו כנראה רק שאלה של זמן עד שזה ייגמר".
בכר רק מקווה שבעוד כמה שנים ההורדות יהיו רק חוקיות. הוא מצר על העובדה שגם אנשים שומרי מצוות חושבים שאם הם מסתתרים מאחורי מסך ומקלדת, ההורדה הבלתי חוקית שלהם לא נחשבת כגניבה.
זרמים ביהדות - וזרמים מוזיקליים
הצמד המוזיקלי לא הגיעו לניגוני חב"ד במקרה. הם התקרבו לחסידות, ומצאו בניגונים שלה "משהו מאוד מרגש וחזק". לדברי בכר, עולם הניגון מאוד רחב ו"יש בו משהו שהוא יותר גבוה ממוזיקה, כנראה בגלל האנשים שכתבו אותם".
חבריהם ושותפיהם להרכבים – חוזרים בתשובה כמותם – משויכים לזרמים אחרים, כגון קרליבך וברסלב. "זה יוצר דבר מעניין", בכר מחייך, "יש אינטראקציה סמויה בין זרמים, קצת כמו ילדים שמתחרים ב'אבא שלי יותר חזק מאבא שלך'".
למה מוזיקאים מוצאים את עצמם בחסידות דווקא?
"כאשר אדם נכנס לעולם היהדות, הוא יכול לשאול את עצמו מה הקשר בין הדבר הזה לבין רוחניות. אבל החסידות מזכירה לך כל הזמן שאתה צריך להתחבר – לה', לעצמך. העבודה הרוחנית היא יומיומית. לפעמים אפשר להיכנס לשגרה. החסידות אומרת לך לצאת מהשגרה, לצאת מהגבולות, וזה לא פשוט".
לדייק בניגון
עשור אחרי שהתקרבו ליהדות, ושנים של עשייה מוזיקאלית בתחום, מקדישים בכר וצור את אלבומם לניגוני תשובה. "זה מה שהניגון מעורר בנו. יש שם שלושה ניגוני שמחה - וגם הם קשורים לתשובה. כל דבר באלבום קשור בתשובה גם בסאב קונטקסט שלו".
השניים ערכו תחקיר במטרה לגלות כמה שיותר על המוזיקה העתיקה, ולסיום העבודה נתנו לרב להגיה את האלבום, כדי למנוע טעויות. "אצל החסידים, יש הרבה גרסאות לניגונים", אומר בכר, "ואם פתאום משנים גרסה שלא מקובלת – אז יש מי שמרים גבה. ואל תשכחו שמדובר בניגונים שחוברו לפני כ-250 שנים. אז ניסינו להתקרב כמה שיותר למקור.
"היה ניגון אחד שעשינו עם חיליק פרנק, ואחרי שסיימנו את העבודה, גיליתי פתאום גרסה נוספת, ובה חלק שלם שהיה חסר לנו, אז טיפלנו בזה באמצעות הטכנולוגיה". אתם מוזמנים להאזין לניגון המיוחד לחסידי האדמו"ר "צמח צדק".
אתם לא מגיעים מהעולם הזה, ולא גדלתם על ניגונים. אז איך מחליטים מה ייכנס?
"בחרנו את הניגונים ביחד. רצינו ליצור אלבום שלא דוקר. התוודענו אליהם בעיקר בהתוועדויות, בסיטואציות שיושבים ביחד ומנגנים. יש זמן קבוע בשבוע, אחרי מנחה בשבת, שנקרא 'סדר ניגונים', וזה היה השם המקורי של האלבום. כל מי שנמצא בבית הכנסת, שר ביחד. זה זמן מאוד מיוחד. אומרים שזה הזמן הכי גבוה בשבוע, ומעין יום כיפור. בתקופה בה הייתי בישיבות נחשפתי להמון ניגונים, ופתאום מגלים אוצר מוזיקלי".
לפנייה לכתב/ת 
