קדילאק CTS-קופה - שרירים אופנתיים

מקובל לחשוב שבעלי מכוניות נחלקים לשני סוגים. אלה שנוהגים כדי לנהוג, ואלה שנוהגים כדי להגיע. כמובן שיש גם סוג נוסף, קצת פחות מדובר אבל לא פחות מוכר - אלה שנוהגים כדי להיראות. וקדילאק CTS קופה בה נהגנו, ממחישה טוב למדי עד כמה אותה קטגוריה שלישית מעניינת את יצרניות הרכב. אגב, זו לא כמות המבטים, אלא יותר אופי המבט. מעין הערכה מעורבת בסקרנות וקצת קנאה, תלוי במביט. בעצם, תנו לנו לספר לכם על האוטו.

אהבה ממבט ראשון?

אי אפשר להתעלם מהעובדה שה-CTS של קדילאק שייכת לזן מכוניות המייצרות באופן מיידי תחושת-בטן ה כלשהי. יש משהו בעוצמה הזוויתית-רובוטריקית שקדילאק מאמצת מאז ימי המאטריקס, אשר מצליח לייצר אפקט ויזואלי חזק מאד. זה נראה מעט מוגזם, זה נראה אפילו מעט מופרך, אבל זה חזק מספיק כדי לתקוע את המבט של כל אחד. וכשאנחנו כותבים "כל אחד", זו בדיוק הכוונה.

מעצבי הקופה, על כל חמשת המטרים שלה, הצליחו ללא ספק להעביר את הפואנטה גם בפנים. זה מתחיל עם פתיחת דלת ענקית, האמורה לאפשר גם מעבר נוח יחסית אל שורת המושבים מאחור. זה ממשיך ברביצה על כיסא עור ענקי (ומאד לא נוח לאורך זמן), וזה מסתיים במבט על סביבת נהג מרווחת, שמעניקה מכל טוב - היישר מארץ האפשרויות הבלתי-מוגבלות, עם עץ ודמוי עץ, ועור ודמוי עור, ואיכות הרכבה ללא דופי.

ועוד עניין אחד קטן. מכוניות קופה, בהגדרתן, מחייבות את בעליהן לפשרות. וה-CTS קופה ממחישה זאת היטב. מרווח הראש בשורת המושבים הראשונה גבולי, ובזו השנייה לא ממש קיים. הכניסה לאחור אינה מהנוחות, והישיבה שם לא מהמומלצות. אפילו תא המטען סובל. 300 ליטר בלבד במכונית עצומה כזו, כשפתח ההטענה צר מדי? לא מתקבל על הדעת.

אהבה מלחיצה ראשונה?

אחד השלבים שאינם חדלים מלרגש בניהול מערכת יחסים עם מכונית אמריקנית, שייך לרגע הקסום בו אתה מעיר לחיים מנוע V רב-נפח, צילינדרים ושרירים. כאן מדובר אמנם "בסך הכל" ב-V6 ו-3.6 ליטר, ולא ב-V8 עם 5.7 "אמיתי", אבל זה עדיין בשרני, ועדיין מעסה את עור התוף. לחיצה על הדוושה תשחרר פוטנציאל של 304 כ"ס לתיבה אוטומטית מעט איטית.

כמו לכל מכונית אמריקאית גדולה וחזקה, ל-CTS-קופה יש די והותר לכל מטרה שאינה נהיגה ספורטיבית. וכשאנחנו אומרים די והותר, הכוונה שיש כוח זמין, ויש תגובה טובה לדוושת ימין. נכון, גם על כבישים מפותלים מצליחה הקופה להציג יכולת גבוהה יחסית, אך זה כבר אינו הסיפור הברור של שיוט נינוח או מהירות סבירה בהתאם לתנאי הדרך. מתלי המכונית רכים מדי לנהיגה תובענית, וגורמים למרכב לצאת מדעתו מהר מדי.

החוכמה עם ה-CTS היא שמירה על מרכב מאוזן, ומניעת טלטלות. בלימות חריפות, האצות חזקות, הם אלמנטים שעדיף להשאיר למכוניות אחרות, או במקרה של ה-CTS, כנראה לגרסת ה-V הסופר-ספורטיבית. הוסיפו לכך גם בעיית נוחות מסויימת על כבישים משובשים, והבנתם כנראה את הנקודה.

סיכום. מכה ראשונה?

נדמה כאילו מכוניות בסגנון קדילאק CTS-קופה אינן צריכות להבחן באופן רגיל. בעיקר כי היא כל-כך מוחצנת. שכן מכוניות דוגמתה, פונות לאותו קהל שלא רק מציב את הנושא הוויזואלי גבוה בסדרי העדיפות, הוא גם מציב מראה מאד מיוחד כמועדף. הוסיפו לכך את העובדה שמדובר ברכב בעל מגבלות שימוש לא מעטות, ותקבלו מכונית נישה טהורה, המתאימה לזן מאד מיוחד של רוכשים פטנציאליים.

אנשים שיהיו מוכנים לשלם כ-380 אלף שקלים, לשחרר ליטר של בנזין לכל חמישה ק"מ של נסיעה, ולהסתדר עם רכב ענק שמציע נפח מטען מוגבל וסביבת מחיה סופר-צנועה לשני נוסעים מאחור. ומכיוון שאין לה מעשית מתחרות-מראה, קהל שרוצה להיראות במכונית דוגמת ה-CTS, ויכול לממן זאת.