בדיקה: עד כמה באמת יעיל החיסון נגד שפעת?
חברות התרופות לוחצות ורשויות הבריאות ממליצות, אבל מחקרים חדשים מראים שיעילות החיסון נגד שפעת נמוכה ממה שהעריכו קודם. משרד הבריאות ל"זמנים בריאים" ב"ידיעות אחרונות": "זו הדרך הטובה ביותר למנוע את המחלה"
עונת השפעת בפתח, ומבצע החיסונים של הקופות נגד המחלה כבר בעיצומו. על פי נתוני קופות החולים, כ600- אלף ישראלים כבר התחסנו בשבועות האחרונים, ומאות אלפי מנות נוספות ממתינות בסניפי הקופות למי שמעוניין להימנע מהמחלה העונתית המטרידה.
בדומה להנחיות האמריקאיות, הנחיות משרד הבריאות ממליצות לחסן את כל אוכלוסיית המדינה מעל גיל חצי שנה. הסיבה: מניעת הדבקה והפחתת הנזק הכלכלי למשק בעקבות היעדרות מאסיבית מהעבודה של חולים בימי השיא של המחלה, באמצע החורף.
חיסון נגד שפעת - כתבות אחרונות:
- טירוף השפעת: יותר מ-600 אלף מיהרו להתחסן
היענות חלק מהציבור הישראלי לקבלת החיסון עוד לפני שנרשם חולה אחד העונה היא הוכחה להצלחת מסע ההסברה העקשני לטובת החיסון. בשנים האחרונות לא מיהרו החולים הפוטנציאליים להיענות להמלצה להתחסן: נתוני משרד הבריאות מהשנה שעברה מגלים כי רק כמחצית מהאוכלוסייה חוסנה במהלך עונת השפעת הקודמת.
עובדי מערכת הבריאות, לעומת זאת, שמוגדרים כקבוצת סיכון להידבקות במחלה ולהעברתה לאחרים ומומלץ להם להתחסן ראשונים, בדרך כלל אינם ממהרים לקבל את הזריקה. בשנה שעברה רק אחד מכל חמישה נענה להמלצה הזו.
ויש להם, כנראה, סיבה טובה: מחקרים חדשים, שפורסמו בימים האחרונים, מגלים כי יעילות החיסון נגד שפעת במניעת המחלה מוטלת בספק, וכי החיסון יעיל עוד פחות בקרב קבוצות אוכלוסייה שונות, כמו בעלי משקל עודף למשל.
קיים מחסור במחקרים
קבוצה של חוקרים מאוניברסיטת מינסוטה בדקה 31 מחקרים קודמים, שניסו לברר את יעילות החיסונים באנשים שחלו בשפעת מוכחת מעבדתית. הממצא: יעילות החיסון בינונית בלבד. על פי המחקר הזה, שפורסם במהדורת המחלות הזיהומיות של המגזין 'לנסט,' החיסון יעיל במניעת המחלה אצל 59 אחוז מהמתחסנים הבריאים בלבד, ולא בקרב 90-70 אחוז כפי שסברו קודם.
החוקרים טוענים כי הייתה הגזמה בהערכת יעילות החיסון, וכי יש גם מחסור במחקרים על יעילותו בקרב בני 65 ומעלה, שמהווים את אחת מקבוצות הסיכון העיקריות המועדות לפתח את סיבוכי המחלה (ולכן רשויות הבריאות בעולם, וגם בישראל, מעודדות אותם להיות הראשונים שיקבלו את החיסון.(
החוקרים טוענים במאמרם כי ישנם פערים משמעותיים בהוכחות ליעילות החיסון נגד שפעת בקבוצות אוכלוסייה שונות. לדבריהם, לא נמצאו מאמרים על מחקרים מבוקרים ביעילות החיסון בילדים ובנוער בני שנתיים עד ,17 או במבוגרים בני 65 ומעלה, וכן לא נמצאו מחקרים כאלה על יעילות החיסון החי, הניתן באמצעות תרסיס לאף בבני שמונה עד 59 (בישראל הוא מאושר לשימוש בבני שנתיים עד 49 בלבד.(
החוקרים קובעים כי יש צורך בפיתוח חיסונים יעילים יותר נגד המחלה, וקוראים לשיתוף פעולה בין הממשלה האמריקאית לתעשייה בתחום המחקר, ולסילוק מכשולים רגולטוריים על מנת להביא אל השוק חיסונים שכבר נמצאים בתהליך פיתוח.
"העול הבריאותי המתמשך הנגרם על ידי השפעת והשפעתה הפוטנציאלית של מגפת שפעת עולמית מצביע על הצורך הגלובלי הדחוף בפיתוח חיסונים מדור חדש, טובים יותר, יעילים כנגד סוגים שונים של הנגיף, וכאלה שיכולים להיות מיוצרים במהירות," הם כותבים, ומסכמים: "עד אז, יש להמשיך לתמוך בחיסונים הקיימים, שהם המניעה הטובה ביותר הקיימת נגד שפעת עונתית".
פחות יעיל בשמנים
נקודה מעניינת אחרת שראויה לתשומת לב בדיון העולמי סביב החיסון היא יעילותו בקרב אנשים שמנים מאוד. על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי, עשרה אחוזים מאוכלוסיית העולם סובלים מהשמנת יתר משמעותית. מחקרים גילו בעבר כי השמנת יתר מפחיתה את רמת ההשפעה של החיסון נגד הפטיטיס בי במבוגרים, והחיסון נגד טטנוס בילדים.
מגפת שפעת החזירים, שהתפרצה לפני שנתיים, גרמה לסיבוכים קשים יותר בשמנים, שהוגדרו על כן, בסופו של דבר, כקבוצת סיכון. אולם מחקר אחר של חוקרים מאוניברסיטת צפון-קרוליינה, שפורסם לאחרונה ב"ירחון הבינלאומי להשמנה", טוען כי בעוד שמנים מפתחים נוגדנים מהר יותר באופן יחסי מיד לאחר קבלת החיסון, 12 חודשים לאחר מתן החיסון רמת הנוגדנים שלהם נגד הנגיף פחותה משמעותית בהשוואה לאנשים בעלי משקל גוף תקין.
החוקרים גילו כי BMI (מדד מסת הגוף) גבוה יותר קשור בצניחה משמעותית יותר ברמת הנוגדנים כשנה לאחר קבלת החיסון. ככל שההשמנה גדולה יותר, הצניחה ברמת הנוגדנים גדולה יותר. 12 חודשים לאחר החיסון נתגלתה אצל 50 אחוז מהמחוסנים השמנים צניחה של פי ארבעה ברמות הנוגדנים לשני זני החיסון, ובמקביל התגלתה צניחה כזאת אצל פחות מרבע מהמחוסנים בעלי המשקל התקין. זו הפעם הראשונה שקשר כזה נמצא מחקרית.
"הממצאים שלנו מעידים על אפשרות שאנשים בעלי משקל עודף וכאלה הסובלים מהשמנה משמעותית מועדים יותר לפתח את מחלת השפעת בעקבות מגע עם הנגיף שגורם לה," אומרת ד"ר מלינדה בק, החוקרת הראשית במחקר. "הממצאים האלה עשויים להסביר למה אנשים שמנים נטו יותר לפתח את שפעת החזירים בעת התפרצות המחלה לפני שנתיים, בהשוואה לאנשים שמשקלם היה תקין."
מחקר אחר, שפורסם על ידי חוקרים מוויסקונסין, הגיע דווקא לממצאים הפוכים: החוקרים בדקו את רמת הנוגדנים של 50 מבוגרים שחוסנו נגד נגיף השפעת בעונת .2008-2007 "גילינו שבאופן כללי אין הבדל ברמת הנוגדנים או בטיב ההגנה שמעניק החיסון לאנשים במשקלים שונים," טוענת החוקרת הראשית.
איזה חיסון עדיף?
סוגיה נוספת שעומדת השנה על הפרק היא באיזה חיסון להתחסן. בישראל מוצעים כיום שני חיסונים נגד שפעת: תרכיב מומת, הניתן באמצעות זריקה לשריר, ותרכיב חי-מוחלש, הניתן באמצעות תרסיס לאף ורשום לשימוש בילדים ובמבוגרים בני שנתיים עד 49 שנים.
על פי המחקר שפורסם ב'לנסט,' יעילותו של החיסון המוחלש, שהוא חדש יותר, גבוהה בהרבה מזו של הזריקה: היא עומדת על 83 אחוז בילדים עד גיל שבע, ועל 69 אחוז במבוגרים צעירים מגיל .65 גם בסוגיה הזו מורגש מחסור במחקרים מבוקרים, שידגימו איזה מהחיסונים יעיל יותר ובאיזה שיעור.
תופעות הלוואי השכיחות של הזריקה קלות יחסית, וכוללות כאבים, אודם או נפיחות במקום ההזרקה, חום וכאבים. מאחר שהנגיף מומת, לא ניתן לפתח את המחלה כתוצאה מקבלת החיסון.
תופעות הלוואי מהחיסון החי-מוחלש בילדים הן נזלת, כאבי ראש, כאבי שרירים, חום והקאות, ובמבוגרים הן עלולות לכלול גם תופעות מוכרות אחרות של שפעת, בהן כאבי גרון ושיעול.
במשרד הבריאות מבקשים להעמיד את ממצאי המחקרים החדשים בפרופורציה: "קשה מאוד להעריך את היעילות האמיתית של חיסון שפעת, בגלל שיש מחלות רבות שמדמות תסמיני שפעת ולכן לא תמיד ניתן להבדיל מי חולה במה," אומר ראש שירותי בריאות הציבור במשרד, פרופ' איתמר גרוטו. "יש הרבה מחקרים לכאן ולכאן, בהם מחקרים שמראים שהחיסון נגד שפעת החזירים, שפותח במהלך המגפה עולמית, הפחית תחלואה גם בצעירים.
"החיסון חשוב קודם כל משום שהוא מונע מחלה לא נעימה, וגם משום שהוא מונע סיבוכים קשים שלא תמיד יודעים מראש מי עלול לפתח אותם. למרות שלחיסון הנוכחי יש מגבלות, זו עדיין הדרך הטובה ביותר למנוע תחלואה בשפעת.
"זה מכבר ידוע כי יש חיסונים שיעילותם נפגעת באנשים שמשקלם גבוה, וזו עוד סיבה לשמור על משקל גוף תקין".
לפנייה לכתב/ת 
