שתף קטע נבחר

 

פעם שלישית גילדה: סיכום היום השלישי

ובכן, גילדת האופנה הישראלית לא נחה לרגע בשבוע האופנה תל אביב וביום השלישי לתצוגות השמחה רבה לפחות כמו התשישות. סקירת הקולקציות שהוצגו על ידי מעצבות ותיקות לצד פרחי מעצבים משנקר ושמות צעירים ומבטיחים

ביום השלישי והאחרון של שבוע האופנה תל-אביב, עייפות ניכרה על פניהם של עיתונאי האופנה מהארץ ומהעולם שהגיעו לסקר את התצוגות; "אנחנו מעדיפות לצאת להסתובב קצת בעיר", הסבירו לי מספר עיתונאיות צרפתיות על הבוקר. בהחלט התחברתי לתחושה שלהן, ובמיוחד לרצון להתרשם מבוטיקים ומהסצינה האופנתית בעיר הגדולה, במיוחד לאור העובדה שזו אחת המטרות של שבוע שכזה.

 

 

ולמרות כל זאת, עדיין אפשר היה להרגיש את ההתרגשות באוויר. במיוחד אחרי שגדעון וקארן אוברזון וכמובן דורית בר-אור נתנו בראש על המסלול אתמול, ושמרו על רף הציפיות הגבוה מהתצוגות. 

 

מירה צבילינגר

הבוקר עצמו נפתח בהרבה גלאם כשהמעצבת הוותיקה (והלוהטת) מירה צבילינגר הציגה את קולקצית אביב-קיץ 2012 תחת הכותרת Reflections, בהשראת עבודותיו של ואסלב סיגלר, אמן צ'כי המפסל בזכוכית. ההשראה מעולם הזכוכית באה לידי ביטוי ברוב הדגמים שהציגה צבילינגר, בשמלות קוקטייל, שמלות ערב ובחליפות שני חלקים.

 

אחת היכולות המרשימות של צבילינגר היא בשיבוצים העשירים של אבני סברובסקי בחגורת השמלה ובחלקים שונים של הפריטים, ולהעניק להם מראה יוקרתי. מה שהיה מעניין הוא השינוי בצלליות של השמלות - מקצרות לארוכות יותר ומשמלות קלילות לשמלות ערב עם תחרות, גזירי בד וחריזה.

 


קוקלציה יוקרתית, מעניינת ומפתיעה. מירה צבילינגר (צילום: אבי ולדמן)

 

מעבר לחליפות שני החלקים, אהבתי במיוחד את הג'קטים מעור בהשראת עולם רוכבי האופנוע, בשילוב רוכסנים גסים מה שאיזן את הגלאם והנשיות שמאפיינת את רוב הקולקציה של צבילינגר.

 

אם נשים בצד מספר דגמים מצועצעים שפחות התחברתי אליהם (כמו שמלת סטרפלס עם גזירים), צבילינגר סיפקה את הסחורה, והציגה קולקציה יוקרתית, מעניינת ואפילו מפתיעה. 

  

נתנאל זיקרי

אחד הדברים המרגשים בכל שבוע אופנה, הם מעצבים צעירים שמספקים את הסחורה ומוכיחים על המסלול שיש עתיד לעיצוב ישראלי מקורי. עוד לא הספקנו להירגע מאבני הסברוסקי של מירה צבילינגר, וכבר קרע את המסלול נתנאל זיקרי עם הקולקציה השנייה בקריירה שלו. ממש כמו אלון ליבנה שחתם את היום האחרון לשבוע האופנה, גם זיקרי השתתף בתכנית הריאליטי "פרויקט מסלול", אלא שבמקרה שלו הודח באופן תמוה אחרי הפרק הראשון.

 


שקיפות מבטיחה: קולקציה נוטפת שיק של המעצב נתנאל זיקרי (צילום: אבי ולדמן)

 

כשהדוגמנית הראשונה עלתה על המסלול בשמלה שקופה לגמרי, היה ברור שיש פה עסק עם מעצב מבטיח, שניחן בהרבה כישרון ובטעם היסטרי. הגזרות של זיקרי מתוחכמות ומורכבות, תוך שימוש נדיב בבד בחצאיות ובשמלות המקסי; כמות הבד הולכת וגדלה ככל ש"יורדים" לתחתית הבגד מה שיוצר מראה דרמטי, צללית ארוכות ובעיקר הרבה שיק.

 

אהבתי במיוחד את חצאיות הקומות, שמלות המעיל, השמלה האדומה השקופה לגמרי עם אלמנטים של התחרה ואת השימוש הרב בנוצות, גדילים, חרוזים, חלקי מתכת ועורות,בצורה מוקפדת ונקיה.,

 

על מלאכת הסטיילינג המדויקת ניצחה הילה חזן, ולמרות שלא אהבתי את הצמות שהודבקו לראשי הדוגמניות (בהנחייתו של מעצב השיער אבי פדידה), זיקרי הציג קולקציה שיקית, מדויקת שתעשה לנשים רבות נעים בקיץ הקרוב. ההנאה מובטחת. עליי.  

 

עידו רקנאטי, מאוריסיו, אישתר

אחרי שתי תצוגות מרשימות, אפשר היה להניח שנמריא על המסלול המהיר לשעות הערב, ולשואו של אלון ליבנה, אך למרבה הצער המציאות האופנתית כחול-לבן היכתה על פנינו (ופניהם של העיתונאים הזרים). בדומה לתצוגת הצהריים מהיום השני של שבוע האופנה, גם בצהרי היום השלישי כונסו שלושה מעצבים מקומיים לתצוגה אחת מקומית, שכללה את ההמעצב הוותיק עידו רקנטי, מעצב בגדי הגברים מאוריסיו ותמר פרימק שמעצבת תחת המותג אישתר.

 


מאוריסיו (צילום: אבי ולדמן)

 

בזה אחר זה הציגו כל אחד מהמעצבים מספר דגמים מהקולקציה שלהם, כשלרוב נדמה היה שמקומם יותר בשואו רום (כמו שנהוג בחו"ל) ולא על המסלול. בגזרת רקנטי הפריט הלוהט ביותר היתה חצאית עיפרון באורך מידי עם כיסים בחלקה הקדמי, ואת ההצגה גנבו השרשראות, הצמידים והעגילים של המעצבת שלי דהרי. כשהגיע תורו של מאוריסיו, המסלול נראה כמו מסיבת טבע כושלת מתחילת הניינטיז, עם כל מיני גיא לובלצ'יקים שלבשו מכנסיים קצרים פלוס שלל הדפסים, גופיות שהדירו שינה מעיניי, חותלות (כן, כן!) ועל הראש נוצות כיד המלך.

 

אישתר

נקודת האור של התצוגה המשולשת הזו, היו מספר פריטים מהקולקציה של המותג אישתר. תמר פרימק, מעצבת המותג, בחרה ללכת על השילוב בין הבוהו שיק והטרנד האתני-שבטי בשמלות, טוניקות, מכנסיים וגופיות במשחק שבין לבן לשמנת. מעבר למספר גופיות שאהבתי, פרימק בחרה קונספט והלכה איתו עד הסוף; דוגמניות יחפות, צבע לבן על הרגליים ובכלל אווירה קסומה.

 


אישתר (צילום: אבי ולדמן)

 

 

תלמידי שנקר

רגע לפני שקיעת החמה, הוצגו 30 דגמים נבחרים של תלמידי שנים ב', ג' ו-ד' במגמת עיצוב אופנה בבית הספר הנחשב שנקר. החבר'ה הצעירים הפגיזו בוורסטיליות יצירתית שנתנה מענה לכמה מהטרנדים הבולטים בעולם האופנה לרבות הקולור-בלוק, משחקים בנפח, צבעוניות א-לה שנות ה-70, מראה נשי ורך ומנגד המראה הנגיעות האנדרוגיניות.

 

באופן כללי הייתה הרגשה שלא מדובר בעיצובים בוסריים של סטודנטים, אלא בפריטי לבוש מדויקים ומעניינים שלא היו מביישים אף אחד מהמעצבים שהציגו במהלך הימים האחרונים. אז נכון שלא התעלפתי מכל דגם, אבל התרשמתי במיוחד מהשמלה הסרוגה של שירן עזרא ומהשמלה השחורה והנוצצת של אריאל טולדנו שגם נעלה את התצוגה. השורה התחתונה: יש למה לחכות לתצוגת הגמר של שנקר.  

 


בוגרי שנקר (צילום: אבי ולדמן)

 

אלמביקה

לפני שהספקנו לחמם מנועים לקראת הערב, הגיעה תורה של המעצבת הגר אלמביק, להציג את הקולקציה הקיצית שלה. המעמד אכן מרגש, כן לא בכל יום מותג המיועד לנשים במידות גדולות עולה על המסלול, אבל בשורה אופנתית חדשה לא היתה פה. רוב הפריטים שהוצגו המשיכו את הקו המאפיין של אלמביקה לאורך השנים; גזרות אובר סייז שמיועדות לנשים מלאות, עם מקטעי צבע על הבגדים. אפשר היה לזהות הרבה עבודה של טלאים, אפליקציות ופרחים. היתה הרגשה שאין תקשורת בין הדוגמניות לבגדים, למעט על ריי שגב שמשמשת כדוגמנית הבית של המותג.

 

גדולות על המסלול. אלמביקה (צילום: אבי ולדמן) (צילום: אבי ולדמן)
גדולות על המסלול. אלמביקה(צילום: אבי ולדמן)

 

כדאי לשים לב לגלביית המשי הארוכה, ולטוניקת הפסים ששידרו שיק מסוים והיו חביבות, בניגוד לשכמיות שהיו פחות מחמיאות, כמו גם תיקי השק שמשום מה נתלו על הדוגמניות באלכסון.

כן הרגשתי שהיה שיפור לעומת קולקציות קודמות, ובכל מקרה קהל הנשים שמזמן סימנו וי על מידה 40 ומחפשות את הפריטים המעוצבים ימשיכו לפקוד את החנויות של אלמביקה.

 

אלון ליבנה

לגראנד פינלה של היום, שלא לומר של השבוע כולו, התפנקנו על תצוגת אביב-קיץ 2012 של אחד המעצבים החביבים עליי אלון ליבנה, שפשוט עשה בית ספר לאופנה על המסלול. כשהופיעה על מסך הוידאו תמונה של חלל הכנסיה, והדוגמנית הראשונה עלתה על המסלול בחולצה מכופתרת בסגנון ויקטוריאני, היה ברור שאנחנו עומדים לחוות שואו מלכותי במיוחד.

 

הקולקציה של ליבנה מורכבת מ-40 דגמים שונים בהשראת המלכה ויקטוריה, תוך שימוש בחריזה של פנינים מזהב, תחרות, נוצות וצווארונים שנתנו לה נגיעות תקופתיות וחדשניות באותו הזמן.

 

פרשנות מבריקה בין הרומנטי לקלאסי. אלון ליבנה (צילום: קובי בכר) (צילום: קובי בכר)
פרשנות מבריקה בין הרומנטי לקלאסי. אלון ליבנה(צילום: קובי בכר)

 

לאורך כל התצוגה ניתן היה לזהות (ולהתעלף) את טביעת ידו של ליבנה, שהפתיע עם פרשנות מעניינת לבדים הרכים ולראשונה הציג קולקצית תכשיטים. אהבתי במיוחד את המשחק בין המראה הרומנטי לקלאסי, לרבות בשילוב של מחוכים בשמלות, תכשיטי גוף כאביזרים משלימים, המתח שבין שקוף ואטום ועוד. אחד המוטיבים הבולטים היה שזירה של פניני זהב בשמלות לבנות, אבל אני התחברתי לחריזה ההיסטרית בשמלות בגון נייבי-מטאלי.

 

בין הפריטים שאהבתי היו האוברולים הקצרים והארוכים, עליונית קצרה ושקופה, וקבוצת השמלות ערב או כלה ששילבו חריזה, מחוכים, אפליקציות מזהב באזור החזה למראה דרמטי שהרס לי את הבריאות.

 

בשלב הזה אני מקווה שזה די ברור לכם שאת הברטלייק היומי, שלא לומר השבועי, אני מעניק בהערכה רבה לקולקציה המפתיעה של אלון ליבנה, על גימורים מושלמים, מראה מוקפד והשיעור באופנה שלימד את כולנו.

 

ועל כך נאמר, בעונה הבאה, בתל-אביב הבנויה!









 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
עידו רקנאטי
צילום: אבי ולדמן
אישתר
צילום: אבי ולדמן
לאשה בפייסבוק
מומלצים