שתף קטע נבחר

מוזיאון ליין: מפגשים

כמדי שבוע אנו יוצאים לחרוש את הרשת כדי להביא לכם עבודות אמנות, עיצוב, אנימציה ופרסום שיגרמו לכם לרצות לבקר במוזיאון או לבקר אותנו על מה שאספנו

אנטומיה של אייקון תרבותי

ג'ורג' צ'מון (Chamoun) הוא מעצב וצורף שוודי שיצר קולאז' דיגיטלי בשם "אייקונטומי" (שילוב של אייקון ואנטומיה - Iconatomy) בו הוא משלב בין צילומי פנים של איקונות תרבותיות מהעבר ומן ההווה. כך פוגשים קוויי מתאר פניה של סקרלט ג'והנסון את פניה של מרלין מונרו, נטלי פורטמן מתאחדת עם אודרי הפבורן ואנג'לינה ג'ולי מתחברת לפניה של אליזבת טיילור. מעניין לגלות שהמעצב לא עשה שום שימוש בתוכנות גרפיות כדי לשנות את קווי המתאר של כוכבי הקולנוע, מה שכמובן מעלה שאלות על מודלים והקריטריונים הקבועים בהם עומדים בהצלחה.

לאתר >>

 

עוד במוזיאון ליין:

 

 

 

 

 

וינטג' פייסבוק

משרד פרסום בברזיל יצר סדרת מודעות מגניבות למדי בסגנון וינטג' לטוויטר, פייסבוק, יוטיוב וסקייפ. המודעות עוצבו עבור סמינרים שעורכת חברה מקומית בשם MaxiMidia, והמסר פשוט: הכול מתיישן במהירות. אילו הרשתות החבריות היו קיימות בשנות החמישים והשישים, סביר להניח שכך היו נראות המודעות המפרסמות אותן. מצד שני, אם הן אכן היו קיימות אז, המודעות הללו היו מאופיינות בהרבה פחות צניעות והרבה יותר "אלבום תאילנד". אם יש לכם נפש נוסטלגית, בקטע אירוני, תוכלו להוריד את המודעות כאן

 

 

 

היציאה דרך המסך

רובנו עורכים את הפסקות העבודה שלנו היום מול המחשב. האינטרנט פותח לנו חלונות לעולמות אחרים ומשחרר אותנו מהמחשבה על העבודה שמחכה לנו בסיבוב אחרי הקפה. גם הצעצוע הקטן שבסרטון האנימציה "הכתובת משוערת" (Address Is Approximate), מחפש להתנתק מחשכת המשרד באמצעות מחשב, והוא עושה את זה בדרך היחידה שהוא יכול: מכונית צעצוע ומפות של גוגל.את הסרטון יצר במאי בריטי בשם טום ג'ניקס, בו הוא שילב שילב טכניקת סטופ-מושן עם תמונות מגוגל סטריט וויו.

בעמוד הפייסבוק תוכלו לראות קצת תמונות מאחורי הקלעים >>

 

 

מרפקים מרגיעים

גני זן מיניאטורים המונחים על שולחנות הקפה במשרדיהם של מנהלים גבודים יכולים להיות מסוכנים מאוד. המשחק עם המגרפה הפצפונת בארגז החול הקטנטן כל כך מרגיע, עד שאפשר לשכוח שנכנסתם לשם בשביל לבקש העלאה. גם הגן הביזרי שיצרה קבוצת אמנים אוסטרית בשם "גליטין" (Gelitin) יכול להרגיע, אבל איברי האדם, המחליפים את חלוקי הנחל, יכולים בהחלט להלחיץ. במיצב האמנותי צצים בכל פעם אברים שונים, כמו מרפקים, ישבנים וקצוות של ראשים, כמו שאריות אחרונות בחול טובעני.

 

לצפות בעוד תמונות >>

 

 

אמת או בדיה

כשאנחנו נתקלים בתמונה שמצליחה להדהים אותנו השאלה הראשונה שצצה ומזלזלת היא "האם זה בכלל אמיתי?" בעידן הריטושים והפוטושופ, קשה מאוד לתת אמון בתמונות המציגות מציאות, וקשה אף יותר לתת אמון בתמונות המציגות סוריאליזם. התמונות של סנדי סקוגלנד (Skoglund), אמנית שמאמינה שדווקא חוסר ההגיון גורם לה להרגיש שפויה, הן בדיוק כאלה. בעבודתה, היא בונה סטים סוריאליסטים מורכבים מאוד ואז כמובן מצלמת אותם ללא כל שימוש בתוכנות ריטוש. המאמץ מאחורי היצירה גורם להעריך אותה יותר, למרות שהתוצר הויזואלי היה נותר כמו שהוא אילו היתה האמנית יוצרת אותו באמצעות תוכנות מחשב. אם הייתם יודעים שהתמונות הן עבודת פוטושופ -האם הייתם חושבים שהן מרשימות פחות?

 

לאתר >>

עוד תמונות>>  

 

 

 

 

 

נסיים עם סרטון מגניב של הקרנת תלת מימד מטורפת שנוצרה עבור רשת סאקס לקראת פתיחת מכירות בחגים: 

 

 

 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים