"הרעיונות הכי טובים עולים במהלך אימון"

אסף שוּר אוהב לכתוב "כשצריך לכתוב". בין ספר לספר, הוא מתרגם, מבקר ספרות, מלמד כתיבה וגם אמנות לחימה מיוחדת, בשם וו-ווי גונג-פו (אמנות רחוב מדעית). איך הוא משלב בין כל תחומי העניין שלו? "דווקא הרעיונות הכי טובים, קורים לי באימון - כשאני מאמן או כשאני מתאמן, או כשאני בנהיגה", הוא מספר. "נהיגה זה דבר שמאוד מעורר השראה. ומוזיקה. לכל ספר יש אלבום שליווה אותו".

עוד במדור חדר עבודה :

• רם אורן
• יוסי יזרעאלי
• סמי מיכאל
• מאיר ויזלטיר
  

את ספרו הרביעי "כה אמר וינסנט, החתול הטיפש" (שראה אור לאחרונה בהוצאת כתר) הוא הקדיש לקרפי, חתול שניסה להציל את חייו במסגרת משפחה אומנת לחיות עזובות, ולא שרד את הפרידה מאמו.

עטיפת "כה אמר וינסנט החתול הטיפש"

שור, חובב חיות מושבע, כותב על חתול שמוצל על ידי אחת הדמויות בסיפור. הוא מתאר את קורותיה של בני משפחה אחת ("כנראה שזה הרומן המשפחתי שכתבתי") את מערכת היחסים ביניהם, ואת גור החתולים שלהם שקם לתחייה. "אנשים זה דבר מאוד מעניין", הוא אומר. "ואינטראקציה בין אנשים היא גם דבר מאוד מעניין". 

הספר מציג תמונה משפחתית שהולכת ומתפרקת תוך כדי העלילה. "כל הדמויות נמצאות בתהליך התבגרות כלשהו", הוא מסביר. הדמויות בסיפור הם אב ואם באמצע החיים שמתרחקים זה מזה ומשני ילדיהם המתבגרים,

המסתגרים איש-איש בחדרו ובעולמו המוזר. אך מתוך אותה בדידות שקיימת בדמויות, שקרובה בעיני שור גם למעשה הכתיבה עצמו, עולה גם תשוקה אינטימית גדולה.

למרות חיבתו לחיות, שור אומר כי באופן עקרוני הוא לא אוהב לשרטט קשר אוטוביוגרפי ישיר בין ספריו לבין חייו, וטוען כי סיפוריו מבוססים בעיקר על אסוציאציות. "חלק גדול מהכתיבה שלי היא כתיבה חוץ ספרותית, לא של בדיון", הוא אומר.

ספריו הקודמים: "עמרם", "מוטי" ו"סיגל" שראו אור בהוצאת בבל. שור, יליד ירושלים 1976, הוא סופר וגם מתרגם ומבקר ספרות. בוגר החוג לתיאטרון ולפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב. למד טיפול התנהגותי בכלבים, מתנדב בעמותת "צער בעלי חיים", וגם מתאמן ומאמן באמנות הלחימה וו-ווי גונג-פו.