קטיושות בצפון: אירוע שולי או אזהרה מחיזבאללה
שיגור הרקטות מלבנון אינו משמעותי מבחינה אסטרטגית, אך אם הוא מתבסס על התרת רסן מכוונת של חיזבאללה, על ישראל להתייחס לאירוע ברצינות. על חבית חומר הנפץ בצפון, בין הנשק הסורי שהובטח לנסראללה והפוטנציאל המסוכן של נפילת אסד
את מה שאירע הלילה בגבול הצפון ניתן להגדיר כאירוע מקומי שהוא לכאורה חסר משמעות מבחינה אסטרטגית. אף על פי כן, בתנאי אי-היציבות הקיצוניים השוררים כעת במזרח התיכון, אירוע כזה עלול להביא להידרדרות גם אם השחקנים הראשיים, ישראל וחיזבאללה, לא רצו בה מלכתחילה.
קטיושות בגבול הצפון - כותרות אחרונות ב-ynet:
עוד בערוץ החדשות :
הזירה הצפונית, השקטה לכאורה, רוויה כעת אדי דלק. אם בגלל מלחמת ההישרדות שמנהל השלטון בסוריה ואשר חיזבאללה ואיראן בעלי בריתו לוקחים בה חלק בעקיפין, אם בגלל המתיחות שגאתה סביב תוכנית הגרעין האיראנית, או בשל העצבים בלבנון מאיומי הפרישה של ראש הממשלה מיקאתי.
חשוב תחילה להבין כי לפי כל הסימנים, לא חיזבאללה שיגר הלילה את הקטיושות לגליל המערבי, אלא ארגון פלסטיני איסלאמי-סוני, קטן וקיצוני, הפועל ממחנה הפליטים שליד צור. ארגון זה, "אנצאר אל-איסלאם" שמו, הוא אחת הקבוצות הפלסטיניות המשתייכות למה שמכונה "הג'יהאד העולמי". מטרתה העיקרית בשנים האחרונות, מאז מלחמת לבנון השנייה, היא להצית מחדש עימות גדול בין ישראל וחיזבאללה. כשהיהודים והשיעים ידממו, הג'יהאדיסטים ירוויחו, לתפיסתם.
מסיבה זו, משגר הארגון מפעם לפעם רקטות לגליל מתוך תקווה שהתגובה הישראלית תחייב סופסוף את חיזבאללה להוציא את טיליו מהמחסנים. יתכן שלירי הלילה הייתה מטרה נוספת: לאזכר את כ"ט בנובמבר; התאריך שבו לפני 64 שנים קיבלה עצרת האו"ם את ההחלטה שמכוחה קמה מדינה יהודית בארץ ישראל. עד כאן מאפיינים "שגרתיים" של אירוע מהסוג שארגון פלסטיני קיקיוני זה או אחר יוזם מפעם לפעם לטובת מטרה הזויה.
בפיקוד צפון ובאגף המודיעין של צה"ל יודעים להבדיל בין "טביעת האצבעות" המבצעית של חיזבאללה לבין זו של מחרחרי המלחמה הפלסטינים ולכן הסתפקו הלילה, כמו במקרים קודמים מסוג זה, בירי תגובה מדוד של מספר פגזי תותח לכיוון מקור הירי (באזור הכפר הלבנוני עייטה א שעב) ובמחאה מדינית שהוגשה ליוניפי"ל ולמרכז האו"ם בניו-יורק.
אף על פי כן, מאפייני הרקע של הירי הלילה אינם לגמרי שגרתיים. ראשית מפני שקבוצות הג'יהאד העולמי הפלסטיניות לא שיגרו כבר שנתיים קטיושות מדרום לבנון לשטח ישראל. אין זה מקרה. חיזבאללה השולט בשטח מנע זאת מהם. הארגון השיעי שותף לממשלת לבנון במלחמת החורמה שהיא מנהלת נגד ארגוני הג'יהאד העולמי בכל שטח לבנון. לכן השאלה המעניינת כעת היא אם הפלסטינים ששיגרו את הקטיושות הלילה הצליחו להערים על חיזבאללה או שעשו זאת מפני שבחיזבאללה החליטו להעלים עין. אם מדובר בהתרת רסן מכוונת מצד חיזבאללה יש בכך משום איתות אזהרה שישראל צריכה לקחת אותו ברצינות ולהבין את משמעותו.
בהקשר זה חשוב לדעת כי הנהגת חיזבאללה הולכת ונעשית מודאגת ממה שקורה בסוריה. נסראללה ואנשיו יודעים כי אם בשאר אסד ייפול הם יאבדו את ספק הנשק והתמיכה הפוליטית הראשי שלהם וינותק הנתיב הלוגיסטי המהיר והחשוב מאיראן דרך דמשק ללבנון.
אך מה שכנראה מדאיג כעת באופן מיידי את נסראללה ואנשיו הוא גורל מערכות הנשק "שובר השוויון" שסוריה כבר מסרה להם אך הן נמצאות עדיין בפועל בסוריה. מדובר, ככל הנראה ועל פי פרסומים, בטילי סקאד וסוללות טילים נגד מטוסים שסוריה החליטה למסור לחיזבאללה אך הארגון החליט שלא להעבירן בינתיים ללבנון מחשש ששם ייקל על ישראל לפגוע בהם.
כעת יש לחיזבאללה אינטרס להעביר מערכות אלה ללבנון חרף הסכנה הנשקפת להם מישראל כיוון שהארגון חושש שהמשטר הנוכחי יאבד את השליטה בהן והן לא יגיעו לידיו. בנוסף לכך, יש מקום לחשש שהמשטר בדמשק, אם יראה שנפילתו קרובה, יעביר לחיזבאללה נשק כימי או ביולוגי שיש בידיו.
ייתכן שחיזבאללה מודאג מהאפשרות שישראל תגיב על העברות נשק שובר שוויון כזה או אחר והוא מנסה כעת להרתיע את ישראל מפני פעולות סיכול - אולי גם באמצעות הירי שהוא מתיר בגבול. ייתכן שלעניין זה צריך להוסיף את המקרה המוזר שלפיו הודיעו אמצעי התקשורת הלבנוניים על מל"ט ישראלי שנעלם בגבול לבנון ועל פיצוץ מסתורי בקרבת הכפר צדיקין.
גורמים מוסמכים בצה"ל מדגישים שלא מוכרים להם מקרים אלה שעליהם דווח בתקשורת הלבנונית. האם מדובר בלוחמה פסיכולוגית שנועדה להרתיע או בלוחמת מודיעין שנועדה לבחון את תגובת הצד האחר? לא ברור.
מה שברור לגמרי הוא שככל שמתקרב קצו של משטר אסד בסוריה, כך הולך ומתגבר הפוטנציאל הנפיץ של תרחישי הידרדרות בגזרה הצפונית. החל משיגור טילים ורקטות מסוריה לעבר ישראל בפקודת בשאר אסד בנוסח "תמות נפשי עם פלישתים" רגע לפני שהוא יורד מהבמה, וכלה בהחלטה סורית להעביר לחיזבאללה בלבנון נשק שובר שוויון ו/או חומרי לחימה לא קונבנציונאליים. בכל מקרה בצה"ל ובעיקר הדרג המדיני בישראל צריכים לשקול היטב, כבר עכשיו, אם ואיך מגיבים על תרחישי ההידרדרות הללו אם וכאשר יתממשו. זאת בידיעה ברורה שקיימת אפשרות שהתלקחות בצפון תגרור גם התלקחות בדרום וגם תביא למתיחות ביחסים עם מצרים, ירדן וטורקיה.
לפנייה לכתב/ת 
