שתף קטע נבחר

צילום: AFP, AP , רויטרס

"אל תחששו, הסכם השלום עם ישראל לא יבוטל"

מוניר מחמוד, אחד העיתונאים הבכירים במצרים, ניתח בשיחה עם ynet את מצב העניינים המורכב במדינה לאחר הבחירות וניצחון האיסלאמיסטים. "הציבור בישראל יכול להירגע", אמר, "אל תקשיבו להצהרות בטלוויזיה". הניתוח הקיסרי, קטיפת הפירות לאחר חודשי הסבל ועתידה של מצרים - מבט מבפנים

"אין לישראל סיבה לחשוש - הסכם השלום בשום אופן לא יבוטל". זהו רק אחד המסרים שמבקש איש האקדמיה והעיתונאי המצרי הבכיר, מוניר מחמוד, להעביר לקהל בישראל. בשיחה מקיפה עם ynet ביקש היום (א') מחמוד לבאר את פשר התמונות, הקולות והתוצאות המגיעים ממצרים בימים האחרונים על רקע מערכת הבחירות המתנהלת במדינה.

 

בחירות במצרים - כותרות אחרונות ב-ynet:

האחים המוסלמים: "ניצחנו, קבלו את רצון העם"

 

עוד בערוץ החדשות :

 

"המדינה עוברת עכשיו את התקופה הכי קשה מאז המהפכה ואם לא להגזים - אפילו את התקופה הקשה בתולדותיה", אמר מחמוד. "קיווינו שתהיה לידה חלקה וטבעית לקראת דמוקרטיה אמיתית, אבל הוכרחנו לעבור לידה בניתוח קיסרי. צעדנו את הצעד הראשון לקראת בניין מצרים החדשה והלכנו לקלפיות. זו הפעם הראשונה שאנו מרגישים שאנו קוטפים פירות אחרי עשרה חודשים של סבל", הבהיר.

 

מפגינים בכיכר תחריר. "אופוריה מיידית" (צילום: AP) (צילום: AP)
מפגינים בכיכר תחריר. "אופוריה מיידית"(צילום: AP)
 

על פי נתונים רשמיים התחלתיים שפרסמה סוכנות הידיעות הצרפתית, זכו שלוש המפלגות האיסלאמיות במצרים בלמעלה מ-65% מהקולות. הדיווח מצטט את השופט יוסרי עבד אל-כרים, המזכיר הכללי של ועדת הבחירות העליונה, ולפיו מפלגת "החירות והצדק" של "האחים המוסלמים" גרפה 36.62% מקולות המצביעים. מפלגת "א-נור" הרדיקלית זכתה ב-24.36% ואילו מפלגת "אל-ווסט", הנחשבת למפלגה איסלאמית מתונה יחסית לשתי האחרות וכוללת פורשים מ"האחים המוסלמים", השיגה 4.27% מקולות הבוחרים.

 

עבד אל-כרים הוסיף כי לפי שעה, לא יוכרז מספר המושבים בהם זכתה כל רשימה, אלא "לאחר תום שלושת סבבי הבחירות" לבית התחתון - במחצית חודש ינואר. 9.7 מיליון מצביעים השתתפו בסבב הראשון של הבחירות, מתוכם הצביעו 3.56 מיליון ל"אחים המוסלמים", 2.37 מיליון עבור רשימת "א-נור", ו-415 אלף עבור "אל-ווסט". בסך הכול, הצביעו 6.335 מיליון מצרים לשלוש הרשימות האיסלאמיות הבולטות.

 

ישיבת הממשלה, היום. דאגה לגורל הסכם השלום (צילום: עמית שאבי, ידיעות אחרונות) (צילום: עמית שאבי, ידיעות אחרונות)
ישיבת הממשלה, היום. דאגה לגורל הסכם השלום(צילום: עמית שאבי, ידיעות אחרונות)

 

מה לגבי תוצאות הבחירות במצרים? מהו היחס כלפיהם?

 

"ניצחון 'האחים המוסלמים' לא הפתיע איש כי מהרגע הראשון ידענו שהם הכוח הכי מסודר ומאורגן, אולי מזה כמאה שנה. אולם עתה יש רבים הסבורים כי המועצה הצבאית טעתה כשדחתה את ניסוח החוקה מלפני הבחירות לאחריהן. עתה, אולי בגלל האופוריה המיידית של השלב הראשון בבחירות, דורשים מועמדי 'האחים המוסלמים' לנסח את החוקה, אך זה לא יקרה. בכל מקרה, חשוב לי להדגיש כי העימות בנקודה הזאת הוא עימות פנימי מצרי טהור לגבי אופייה העתידי של מצרים, ובכלל זה לגבי התפקיד של הממסד הצבאי בחיינו, יש הבדל בין המחלוקות בנקודות אלה לבין מדיניות החוץ של מצרים".

 

מוחמד הביע רצון "לומר לציבור בישראל: אפשר להירגע. ממשלה מהזרם האיסלאמי לא צריכה להפריע לכם וכך גם לא הדברים שתשמעו בטלוויזיה סביב הצהרות של מועמדים כאלה או אחרים מטעמם. אלה רק ניסיונות לגייס דעת קהל על רקע הבחירות. מה גם שניתן לראות שהתעמולה של חוסני מובארק עודה משפיעה על פרשנים בארצות הברית ובישראל ולפיה 'האחים המוסלמים' יבטלו את השלום ואילו הדיקטטורה של המשפחה שלו היא זו שתשמור על היחסים עם ישראל. אין לכך כל קשר להלך החשיבה של 'האחים המוסלמים'. עכשיו צריך להירגע ולראות אם הם ינצחו בקלפיות ואז נשקע בהליך הפנימי בינינו".

 

ומה לגבי הסכם השלום בין מצרים וישראל?

 

"הסכם השלום בשום פנים ואופן לא יבוטל. ומדוע? משום שעוד לא חוקקנו את החוקה שתשרטט את יחסיה של מצרים עם העולם. אין אף אדם הגון במצרים שאומר שאחרי המהפכה מצרים תחזור בה מהתחייבויותיה הלאומיות. שנית, עדיין לא נקבע התפקיד של הממסד הצבאי, שמנהל כיום את העניינים, בחוקה הבאה, ולא נבחר הדגם הנכון - בין אם הדגם הטורקי בין אם אחר. אולם, לממסד הצבאי יהיה חלק חשוב בהחלטותיה של מצרים במדיניות חוץ, כמובן בכל מה שקשור במלחמות. שלישית, מה שהפרשנים בישראל ובמערב לא מבינים - מאז הפלתו של מובארק הולכים 'האחים המוסלמים' באותו הקו הבלתי נראה המנחה את 'המועצה הצבאית העליונה'. האדם הפשוט לא יכול לחשוב שהם ייכנסו לעימות, בשום פנים ואופן. לכן, מה שמהמועצה תדרוש בעת ניסוח החוקה - 'האחים המוסלמים' יגמישו את עמדותיהם לפי דרישות אלה. הם רוצים להוכיח לעם המצרי שהם יכולים לנהל את העניינים בצורה מתונה. אזכיר לקהל בישראל את טורקיה - בשנים הראשונות לשלטון ארדואן לא היה דיבור על סוגיות אזוריות ורק אחרי כמה שנים התחילו לדבר עליהן.

 

"רביעית, והכי חשוב, העם המצרי לא יאפשר לכוח המוסלמי לשרטט את חייו בכיוון של אדיקות והסתגרות, כי הטבע של העם המצרי שונה לגמרי מכל כוח דתי באזור שלנו, ושואב את האידיאולוגיה שלו ממרחק מאוד קצר של כ-1,400 שנה. האיסלאם במצרים מעולם לא היה הדוגמה של איראן, סוריה, לבנון ואפגניסטן. האופי המתון של מצרים לא ישתנה, ההבנה האמיתית כי הדת המוסלמית היא גשר בין אלוהים לאנשים אך לא ככלי שצריך לקבוע את כל אורחות חיינו. אנו לא מסוגלים לעכל דברים קיצוניים".

 

חייל מחוץ לקלפי בקהיר (צילום: AP) (צילום: AP)
חייל מחוץ לקלפי בקהיר(צילום: AP)
 

אפרופו קיצוניים, תוכל להסביר לנו מיהם ה"סלפים"?

 

"הסלפים הם המוסלמים האדוקים והפונדמנטליסטים המיישמים את ההלכה המוסלמית, חלק מהמקורות שלהם הם הזרם הווהאבי בסעודיה ודרכו של התיאולוג והפוסק איבן תימיה מהמאה ה-13. אלה זרמים, כמו השיעים, שהם יותר סגורים, לא משתלבים בקלות עם חיי היומיום כמו בכל דת אחרת, אבל הם לא מהווים את האחוז שיכול לשחק תפקיד בעתיד מצרים. לדעתי, כוחם האמיתי הוא פחות מעשרה אחוזים מהאוכלוסיה - כשישה מיליון מתוך 85 מיליון תושבי מצרים. יש כמובן דאגות מהקריאות שלהם כלפי אורח החיים המודרני, התיירות וכו', אך חובה לדעת שהאחים המוסלמים לא יסכנו את הפופולאריות שלהם עם קואליציה עם הסלפים, משום שקואליציה שכזאת תשים בצד השני את כל הזרמים הליברליים. הפיקחות של האחים המוסלמים הוא הניסיון שלהם ללכת עם הליברלים".

 

האם אתה סבור שכמו שלטון חמאס בעזה, אלה הבחירות הראשונות והאחרונות?

 

"בגלל כל הסיבות שאמרתי קודם אני לא חושב. יש הבדל בין המושבים הפרלמנט לבין מועצת ניסוח החוקה, שם הכוח

האיסלאמי לא יהיה הרוב בשום פנים ואופן. יהיו שם חברי אקדמיה, עורכי דין, מדענים וכן חברי פרלמנט. כל הדברים הקיצוניים שתשמעו עד לתום הבחירות יהיו אך ורק מס שפתיים כדי לזכות בעוד ועוד מושבים ואין לזה כל קשר לחוקה. המועצה הצבאית היא חלק מהממסד הנתמך על ידי העם המצרי והיא מנהלת את מצרים לפי החוקה משנת 1971, הקובעת כי מצרים היא נשיאותית ולא פרלמנטרית. עתה, רוב העם המצרי רוצה את הדוגמה של צרפת - חלוקת סמכויות בין הפרלמנט לנשיאות. הם יכולים לכרסם בסמכויות של הנשיא ששמורות לו מימי מובארק ולתת סמכויות לפרלמנט שיפקח על ממסד הנשיאות. עד שלא נשנה את החוקה, אין אף גורם במצרים שיוכל לדבר כבעל סמכות לעשות דבר מה. ופרט לכך, עד למרס נפעל לפי החוקה הקיימת. בינתיים, כל שאר הקולות הם בגדר מס שפתיים".

 

Read this article in English

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
בוחרים במצרים. מה צופן העתיד?
צילום: AFP
מומלצים