ישראל 2020 - המגדלים יכבשו את הערים
מראה הערים הגדולות בארץ צפוי להשתנות ללא היכר בתוך עשור. כ-100 גורדי שחקים חדשים עתידים להיבנות במדינה, בעיקר באזור גוש דן. האדריכל גיל שנהב מספר על האתגר: "כיום מבינים שלא מספיק לתכנן בנין גבוה ויפה, חייבים לחשוב על השתלבותו ברחוב"
המגדלים שתוכננו בישראל בעבר, תוכננו כפי שנהוג היה בעולם: בניין הרבה יותר גבוה, ללא קשר לקומות הרחוב ולסביבתו. כיום מבינים, שלא מספיק לתכנן בנין גבוה ויפה, אלא שהאתגר הגדול ביותר הוא השתלבותו במפלס הולכי הרגל בנוף האורבני.
גורד השחקים הראשון בישראל, שבמשך שנים החזיק בתואר גורד השחקים הגבוה ביותר במזרח התיכון, היה מגדל שלום, שהתנשא לגובה של 120 מטר וכלל 36 קומות. כיום, כ-46 שנה לאחר מכן, בישראל יש כ-500 מגדלים מעל 20 קומות, מהם כ-50 מעל 25 קומות ורק כ-20 מעל 33 קומות.
דרוש: יזם עם מוטיבציה
כרגע נבנים בישראל כ-15 מגדלים בני כ-40 קומות, ביניהם מגדל נווה בבת ים, צ'מפיון מוטורס בבני ברק ומגדל מאייר ברוטשילד. כ-20 גורדי שחקים נוספים נמצאים בשלבי תכנון, ביניהם מגדל אגד, מגדל עלית ופרויקט הסיטי בגבעתיים. בסך הכל צפויים להיבנות בעשור הקרוב כ-100 גורדי שחקים חדשים בישראל, שהשפעתם תורגש במרכזי ערים ובעיקר בגוש דן.
אך כדי שהחזון הזה יתממש, דרוש שילוב של מספר גורמים, בראשם יזם עם מוטיבציה מאד חזקה ויכולת כלכלית מתאימה. כך היה בזמנו עם משה אביב ז"ל, שהיה בעל מוטיבציה לבנות בארץ את המגדל הגבוה ביותר בישראל ובמזרח התיכון כולו. עם החזון הזה הוא הקים את מגדל משה אביב ברמת גן, שמתנשא לגובה של 235 מטר עם 68 קומות, המשלבות מסחר, משרדים ומגורים.
אחריו ממוקמים המגדל העגול בעזריאלי עם 49 קומות של משרדים בגובה 187 מטר, מלון לאונרדו סיטי טאואר ברמת גן עם 37 קומות בגובה 170 מטר, ומגדל W פארק צמרת בתל אביב, הכולל 46 קומות מגורים בגובה 156 מטר.
מתייחסים לסביבה
לא הרחק מאיתנו בדובאי שבאיחוד האמירויות הערביות, מתנשא גורד השחקים המכונה גם בורג' חליפה. עם כ-, הוא נחשב כעת למגדל הגבוה בעולם, אך בברנז'ה המקצועית כבר מדברים על תכנון עתידי של בניין בן כ-200 קומות ויותר המתנשא לגובה של למעלה מ-1,000 מ"ר.
גורדי השחקים הראשונים "נולדו" בשיקאגו בסוף המאה ה-19. הם תוכננו על ידי מספר אדריכלים שכונו "אסכולת שיקאגו", ביניהם האדריכל לואיס סליבן. במשך כמאה שנה התמקדו המתכננים בסוגיות ההנדסיות, האסתטיות, הכלכליות והביצועיות של המגדלים, מבלי לחשוב על השתלבותו ברחוב.
רק בעשור האחרון החלו להבין, כי ההתייחסות לתכנון גורד שחקים ביחס לרחוב ולסביבה האורבנית בו יקום, צריכה להיות יותר רגישה ואסתטית. מרגע זה עבר הפוקוס מ"מי יבנה את המגדל הגבוה והיפה ביותר?", ל"מי יבנה את גורש השחקים הנכון והמתייחס יותר טוב לסביבתו"?.
כדי להבין זאת, נשווה בין גורדי השחקים בשדרה החמישית של ניו יורק, שמייצגים את התפיסה המסורתית, לעומת לגורדי השחקים במישיגן אבניו בשיקגו, שמייצגים את התפיסה התכנונית המתקדמת. העיצוב האורבני עליו הוחלט בכל עיר מייצג תפיסה שונה – בעוד שהמגדלים של ניו יורק יורדים אנכית אל מפלס הרחובות הראשיים, בשיקגו חתך הרחוב הראשי הוא של מבנים נמוכים יחסית וגורדי השחקים נמצאים במיקום מרוחק יותר, כך שתכנונם כולל ירידה מדורגת אל הרחוב והשתלבות בו, תוך יצירת אקלים אורבני ידידותי ונעים להולכי הרגל.
יתרונות ירוקים בעיצוב עתידי
אם כיום התחושה היא כי מגדלים וותיקים בישראל יוצרים חתך רחוב מנוכר ופחות אנושי מול הרחוב, האתגר בעתיד הוא לתכנן את גורדי השחקים כך שיאפשרו שמירה על מרקם ואיכויות החיים במפלס הרחוב, כשמעליו חיים תוססים ורב גוניים בגבהים. תכנון שיתן ביטוי ושילוב לערוב שימושים.
דוגמא מהעולם לפרויקט כזה הוא ה-linked hybrid, פרויקט "היבריד לינק" של האדריכל סטיבן הול בבייג'ין. פרויקט זה המורכב ממספר מגדלים ושטחי ציבור נרחבים שמשלב גם עירוב שימושים - מסחר, משרדים, מלונאות, מגורים, חינוך ותרבות פנאי - בית ספר וסינמטק ובנוסף, שטחי ציבור ירוקים.
עם כניסתם של גורדי שחקים לישראל כבניינים שישלבו מגורים, משרדים, מלונאות ומסחר, קו הרקיע בישראל צפוי להיות מגוון באלומיניום וזכוכית. חלק מהמגדלים יהיו במראה סולידי ואחרים במראה ייצוגי, לעיתים עם עיצובים יוצאי דופן - מסולסלים, מעוקמים, מסובבים ועוד. מלבד הפן העיצובי, לתכנון החדש צפויה להיות גם השפעה גם על עמידות המבנה באופן שישפר את עמידות הבניין בכוחות רוח.
אף שבנייתם של גורדי השחקים יקרה, המגדל הוא המקום הטבעי והמוצלח ביותר ליישום הקיימות - המגדלים מתוכננים לחסכון באנרגיה תוך שימוש באמצעים מייצרי חשמל כמו טורבינות רוח ותאים פוטו וולתאיים, ומערכות מתוחכמות יבטיחו גם חסכון בחשמל, לצד מיחזור וניהול מתוחכם של המים, האוויר והטמפרטורה.
המטרה היא להגיע לבניינים שצורכים אפס אנרגיה ופולטים אפס גזי חממה. בנוסף, תרומתם המשמעותית ביותר תהיה בכך שהם ישמשו אכסניה לפעולות רבות, מה שיאפשר לחסוף אלפי שעות נסיעה מהפרברים המרוחקים אל מוקדי התעסוקה. תרומה זו תתבטא בחיסכון עצום באנרגיה, בפליטת גז חממה ובמניעת בזבוז של מעט השטחים הפתוחים במדינתנו הקטנה.
הכותב הוא אדריכל ממשרד כנען שנהב אדריכלים וחבר ב-CTBUH, המועצה העולמית לגורדי שחקים. שנהב ירצה על חדשנות בוועידת הנדל"ן לעסקים של מרכז הבניה הישראלי, שתפתח מחר (ג') בים המלח.
לפנייה לכתב/ת 
