שיקרה לבעלה במשך עשור כי התביישה בעצמה
מה מביא אישה לשקר לבעלה יום יום במשך 10 שנים? שרית בראל פגשה באישה שחייתה את השקר, ולא שרדה את הנישואים. כעת היא מבינה שאהבת אמת משמעה קבלה אמיתית של בן הזוג, עם כל המגרעות, הצלקות והפחדים
הם עמדו אחד מול השנייה, ושתקו. את השתיקה ניתן היה לחתוך בסכין. סכין בוערת, סכין זועמת, סכין נבגדת. רגע לפני הם חיו חיים רגילים, כאלה המקובלים על פי הנורמות החברתיות המוכרות לנו. הם טיפחו את הזוגיות, בנו קן משפחתי, שקדו על פרנסת הבית ונראו כזוג מן השורה. עד לאותו הרגע נדמה היה כאילו יהיו מאותם הזוגות שנביט בהם ונרצה למסגר אותם ולתלות בסלון ביתנו כדוגמה לזוגיות ראויה, כזו שאפשר רק לשאוף אליה.
עוד על זוגיות עם שקרים בערוץ יחסים:
משמידי אהבה: סודות, שקרים והרגלים אחרים
על שיכורים ועל שקרים: יחסים בהאנג אובר
האם היינו רוצים לחיות עם גלאי שקרים בבית?
ד"ר ג'קיל ומיסיז הייד
רק אמת קטנה תעצור אותנו מלעשות זאת. האמת הזו היא: "שקר". במשך 10 שנות זוגיותם היא העמידה פנים. מידי בוקר נהגה לקום ממיטתה, וללכת לעבודתה בבית חולים שם עבדה כרופאה. אך למעשה, היא מעולם לא הגיעה אליה, לעבודה שלה. במקום זאת היא הלכה למקום אחר: לעבודתה האמיתית כפקידה במשרד אדריכלים תל-אביבי.
במשך 10 שנים בן זוגה היה בטוח שהוא נשוי לרופאה. במשך 10 שנים "תמימות" התגאה בה בכל החוגים האפשריים: בחוג המשפחה הקרובה, המורחבת ובחוג חבריהם המשותפים.
אפילו כשהיה לבדו עם עצמו, נהג לטפוח לעצמו על השכם, גאה על שמצא אישה מוצלחת שכזו. אין זה פלא שחש גאווה כל כך גדולה, שכן היא עצמה, פירשה כך מוצלחות. וכן, זה נכון. היא שנאה את עצמה, את מי שהיא. היא חייתה בתוך הכלא שהיא במו ידיה בנתה.
הרי כשאנחנו רודפים אחרי אהבה שכבר יש לנו, אנחנו מפספסים את הדבר האמיתי שהוא אנחנו. אנו מפספסים את האהבה לעצמנו. ולמה? למה לנו לאמלל את עצמנו כך?
מערכת היחסים הזו נועדה למות, שכן לא ניתנה שם הזדמנות אמיתית לאהוב, לאהוב באמת. הרי אם היינו יכולים להרגיש בדיוק מה אדם אחר חש בגוף, בנפש פנימה כשהוא נפגע מאיתנו, ובמקרה שלה - מה חש בן זוגה כשגילה ששיקרה לו במשך שנים - אולי היינו יורדים מרכבת השקרים. אולי היינו עוצרים בזמן.
הרי איש מאיתנו לא שש להכאיב לאהובים עליו. כולנו יודעים שפגיעה באהובים עלינו משמעה פגיעה פנימית בעצמנו, אבל יש אנשים בעולם הזה שיש בהם כמות אדירה של נתינה. הם יודעים להעניק אהבה אינסופית לאחרים, אך כשזה מגיע ללאהוב את עצמם - הם אינם יודעים איך לעשות זאת. ולכן פעם אחר פעם הם פוגעים בעצמם.
לשקר יש רגליים?
העובדה היא כזאת: יושר הוא אחד הגורמים הראשוניים בהצלחתם או בכישלונם של יחסים. חוסר יושר גורם לפגיעה הדדית ביחסים, פגיעה שעשויה למוטט אותם ולהביא למותם, כמו במקרה המתואר לעיל.
שאלתי מספר זוגות האם מותר לשקר במערכת יחסים, או שמוכרחים להגיד את האמת ורק את האמת. ובכן חברים, הדעות היו חלוקות. חלק מהזוגות נעלב מעצם השאלה – שכן מבחינתם אין אפשרות כזאת, לשקר לאדם שאוהבים. אחרים השיבו "שלפעמים, גם לשקר יש מקום", כמובן בכדי למנוע פגיעה עתידית בבן הזוג.
אנשים, הפנימו זאת: המציאות חושפת שיניה גם לזוגות החוסכים אחד מהשני את האמת. שכן השקר או חשיפת האמת החלקית, אינם מעוררים רק תגובה אחת. הם נתונים לפרשנות אין סוף של המאזין על בסיס אמונתו וניסיון חייו, ולכן אפילו לשקר הקל ביותר עלולות להיות השלכות הרות גורל.
זוגות רבים מעידים שגם אם נכשלו באמירת האמת מתוך מניע של כוונה טובה, התוצאה לאורך זמן הייתה הרסנית הרבה יותר מאשר הקונפליקט אותו רצה השקר לחסוך לנו. כי גם כשנפתרת בעיית השקר - הצלקת שהשאיר אחריו אותו השקר המיותר, עשויה להשפיע עלינו בעתיד.
לעמוד עירומים, עם כל הצלקות
זה לא פשוט להיחשף ולעמוד באור יום כשאנו עירומים עם כל הפגמים והצלקות שלנו. הרי אנחנו לוקחים סיכון שבן זוגנו לא יאהב את מי שאנחנו. אבל אסור לנו לשכוח שני דברים קריטיים: האחד, לרוב הפחדים שלנו ממה שיקרה בעתיד נשארים מה שהם - פחדים, ואין להם קשר למה שיקרה או קורה כרגע במציאות. לרוץ לעברם זו הקלישאה הכי נכונה שתקראו מפי העט הנובעת שלי, נשבעת! תחושת האושר העילאית שמתקבלת אחרי שהבטנו בפחד ונצחנו אותו – אין גדולה ממנה, וכל יום מחדש נוכל להרגיש אותה אם רק נהיה אמיתיים עם מי שאנחנו אוהבים, ובעיקר עם עצמנו.
הפחדים לעולם לא מסתיימים. כשננצח אחד יקום לו אחר. הנשק שלנו הוא ההתמדה בדרך שלנו להילחם בהם, והחיזוק שלנו הוא תגובתם של אלה שבחרנו לנו לבני זוג. מעצם הישארותם במחיצתנו, הם מוכיחים לנו בכל יום מחדש שהם באמת יודעים מי אנחנו, ואוהבים אותנו ואת הצלקות שלנו. שנית, לא נפיק דבר אם נתחזה למישהו שאנחנו לא.
לבנות אמון לוקח שנים, ולא נרצה שהצד שהשני יחשוב שאנו מסתירים משהו על מנת למנוע עימות או כי אנו חסים עליו. ה"אנחנו" הרבה יותר חשוב מאיך נראה אחד כלפי השני, או איך נראה כלפי חוץ אם נדבוק באמת.
מאחורי הקלעים של המספרים
אם נחזור למקרה של הזוג שתיארתי לעיל, ראוי לספר לכם שמדובר במקרה אמיתי. אני מכירה את הזוג הזה באופן אישי, וכן עברתי איתם את המהלומה הקשה שעברו. לצערי, הם לא הצליחו להתאושש ממנה. תחושת העלבון והבגידה שחש הבעל הייתה ללא שיעור, ובשלב ההוא, כשהאמת פרצה החוצה, היא נראתה כסכר שנפרץ, ומימיו שטפו והטביעו את הזוגיות עד מוות.
בשלב הזה היה מאוחר מידי. הוא כבר לא היה מעוניין להכיר את מי שהיא באמת. הוא ראה אותה כשקר אחד גדול, והציע לסיים את הקשר ושהשניים יתגרשו. לכאורה, עוד כרוניקת טעויות ידועה מראש, עוד זוג שנכנס לסטטיסטיקה, אבל אין לכאורה ואין סטטיסטיקה שלא מעורבת בה הנפש, ואל לנו להקל ראש בעוד צלקת שנחרטת בתוכה.
אין יפה ונדירה מן האמת כשהיא מהלכת לה נקייה ועירומה, חפה ממסכות, ואינה מתיימרת להיות אחרת מלבד עצמה, אמת לאמיתה.
- הכותבת היא אשת תוכן
במדיה הדיגיטלית ומחוצה לה
לפנייה לכתב/ת 
