שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    יריד תעסוקה לחרדים: הנשים הגיעו, הגברים פחות
    לחרדים בצפון יש בעיה כפולה למצוא עבודה: הם גם חרדים וגם בפריפריה. יריד תעסוקה שנערך בחיפה משך כ-550 מחפשי עבודה חרדים, כ-400 מהם נשים. בעוד הנשים היו רהוטות ומיומנות הגברים נשמעו מבויישים. אחד המבקרים הסביר: "הרבה מהם לא רוצים לעבוד, הם יודעים לחיות עם מעט כסף"

    המגזר החרדי הולך וגדל, העוני בחברה החרדית הולך ומחמיר, מעמיק את הפערים בחברה הישראלית ואת העומס על המדינה ושירותי הרווחה. נושא "תעסוקת החרדים" הפך לנושא בוער בתקשורת הכלכלית והחרדית, בנאומי הפוליטיקאים ובנפשו כל מי שדואג לשוק התעסוקה הישראלי. כדי למנוע מהבעיה להפוך לאסון, פתחו משרד התמ"ת, ארגון הג'וינט ולא מעט ארגונים חרדיים בשורת יוזמות להכשרה מקצועית לחרדים ולסיוע לחרדים במציאת עבודה.

     

    אחד הפתרונות הללו הוא ירידי תעסוקה ייעודיים למגזר, שבהם חברות מציעות למחפשי עבודה חרדים תפקידים שעשויים להתאים להם. היריד הראשון מהסוג הזה, שהתקיים באוגוסט בירושלים, הצליח למשוך 4,000 מחפשי עבודה. בעקבות ההצלחה התקיימו ירידים נוספים.

     

    היום (ג') התקיים יריד כזה לראשונה בחיפה, כחלק מאירוע שבו התקיים גם יריד תעסוקה לכלל הציבור. בחיפה ובסביבתה מתגוררים כ-15 אלף חרדים בלבד - ולמרות זאת, הגיעו ליריד לא פחות מ-550 מחפשי עבודה. אלה החדשות הטובות. החדשות הפחות טובות הן ש-408 מהמבקרים ביריד היו נשים חרדיות ורק כ-140 היו גברים חרדים. 

     

    את היריד ארגנו משרד התמ"ת, שירות התעסוקה, מחוז צפון של התאחדות התעשיינים, התאחדות המלאכה והתעשייה וארגון מפת"ח - המרכז לפיתוח תעסוקת חרדים - השייך לג'וינט.

     

    היריד החרדי והחילוני התקיימו במתחם האודיטוריום במרכז הכרמל, בהשתתפות נציגים של אחדות מהחברות הגדולות במשק: רפאל, אלביט, ישקר, תנובה, בזק ואגד, מלונות דן וישרוטל, מפעלים כמו חיפה כימיקלים, דור כימיקלים והיוצר חרושת, חברות היי-טק כמו מטריקס, יוניטקסט וכרמוסופט, וחברות כוח אדם והשמה כמו מנפאוור, תקשוב ומען, והציעו 1,200 משרות ל-4,000 המשתתפים החילונים ו-400 לחרדים.  

     

    היריד לחרדים חולק לשניים - שעתיים לנשים ושעתיים לגברים. "לא מדובר בהדרת נשים, כיוון שכל האירוע מיועד לחרדים, ומבוסס על בקשה שלהם", מסביר מנכ"ל שירות התעסוקה, יוסי פרחי, "אנחנו גם לא כופים את ההפרדה, אם אישה רוצה לבוא בזמן של הגברים, מותר לה, רק שממילא אין לאישה שאינה חרדית סיבה מיוחדת לבוא דווקא ליריד החרדי".

     

    "הכל אצלנו בשכר מינימום"

    כך או כך, החלל הקטן של מרכז הכנסים באודיטוריום היה עמוס לעייפה בתורים ארוכים של נשים חרדיות, לא מעט מהן עם תינוקות ופעוטות בעגלות ועל הכתפיים.

     

    יש כאן נשים מבוגרות בנות 50 ויותר ונערות בנות 20. יש היי-טקיסטיות בלבוש מטופח שמחפשות קידום ושדרוג, אבל הרוב הן מובטלות ועובדות בשכר נמוך, שהגיעו לכאן עם ציפיות נמוכות מאוד, נשים שעבודה בשבילן היא רק אמצעי הישרדות. 

     

    "אני עובדת כקופאית, וחלק מהמשמרות בערב, ומחפשת משהו לבוקר, כדי להיות עם הילדים אחר הצהריים במקום אמא שלי", מספרת חנה, בת 28 מחיפה, "אני מרוויחה שכר מינימום ונראה לי שזה גם מה שאקבל בעבודה הבאה, הכל אצלנו שכר מינימום. אני בכלל לא יודעת אם אמצא כאן משהו. כולם אומרים: 'תשאירי קורות חיים, נחזור אליך', לא שואלים יותר מדי שאלות, כנראה עמוסים באנשים".

     

    יריד תעסוקה לחרדים בחיפה: "מוכנות לעבוד בכל דבר" (צילום: אבישג שאר ישוב) (צילום: אבישג שאר ישוב)
    יריד תעסוקה לחרדים בחיפה: "מוכנות לעבוד בכל דבר"(צילום: אבישג שאר ישוב)

     

    לחרדים בצפון יש בעיה כפולה למצוא עבודה: הם גם חרדים וגם בצפון. מירי, בת 21, הספיקה כבר ללמוד איפור ולעבוד כשנה בסופר פארם במרכז הארץ, אבל מאז שעברה לחיפה עם בעלה ושני ילדיה היא אינה מוצאת עבודה.

     

    "עברנו לכאן כדי להיות קרובים להורים שעוזרים לנו וכי אין לנו כסף לקנות דירה במרכז", היא אומרת, "אבל קשה כאן מבחינת עבודה, למרות שאני לא בררנית ולא נעולה על עבודה במקצוע שלי או במקום של חרדים. מזל שבעלי עובד כמשגיח כשרות, וכרגע הוא מפרנס אותנו, אבל זה לא מספיק".

     

    "לא אוהבות עבודה באינטרנט"

    נציגי החברות בירידי תעסוקה במרכז הארץ יוצאים לפעמים מגדרם כדי למכור את המשרות לבוגרי המכללות. כאן המצב הפוך. נציגות החברות מקשות על מחפשות העבודה בשאלות: מה למדת? יש לך בגרות? יש לך תעודה מקצועית? את מוכנה לעבוד גם בתפקידים שלא במקצוע שלך? את מוכנה לעבוד בכל שעה?

     

    אבל חלק מהדוכנים נותרו שוממים למדי. בדוכן של חברת איתן תקשורת, למשל, כמעט לא נרשמה תנועה. "אנחנו מחפשים נציגי מכירות טלפוניות לשירות האינטרנט של 012, וכנראה שהנשים כאן לא רוצות דברים שקשורים באינטרנט", מסבירה מירי אסף, מנהלת כוח אדם בחברה המפעילה את הדוכן, "הרבנים לא אוהבים את זה".

     

    אישה עם תינוק בידיה עוברת ושואלת על העבודה. "מכירות? לא בא לי", היא אומרת, "לא אוהבת לשכנע אנשים". האישה, בת 26, היא מנהלת חשבונות בהשכלתה, אך מתקשה למצוא עבודה במקצוע כיוון שאין לה נסיון. לפני לידת התינוק האחרון היא עבדה בחברת ביטוח, וכיום היא מתקיימת מעבודתו של בעלה בהוראה ומחפשת עבודה. "אני מוכנה לעבוד גם בדברים שלא קשורים למקצוע שלי", היא אומרת, "אבל לא בזה". 

     

    תור לגברים בלבד - אל הדלפק מול האישה החילונית

    יריד הנשים החל ב-10:30 ואמור היה להימשך שעתיים, אבל ב-12:30 הגברים רק מתחילים להגיע והנשים עדיין גודשות את הדוכנים. "הגברים החרדים תמיד מאחרים", מסביר יוסף קליין מארגון מפת"ח, "אתה תראה שעוד מעט יהיו המון גברים". זה לא ממש קורה. כמה דקות אחר כך נוצר תור של מחפשי עבודה מאחורי עמדת הרישום הראשוני, אבל כשהם מתפזרים בין הדוכנים של החברות השונות מתברר שמספרם קטן, ואחר כך מגיעים מעט מאוד גברים נוספים.

     

    ההפרדה בין המינים יוצרת מצב משונה: רוב העובדים בתחום משאבי האנוש הן נשים ורוב החברות העמידו נשים בדוכנים שלהן, לרוב לא דתיות. הגברים החרדים, שביקשו הפרדה כדי לא לעמוד בתור עם נשים חרדיות צנועות, נאלצים לשבת לראיון מול צעירות חילוניות נאות, שלא ממש טרחו להתלבש צנוע. "שאלתי איך להתלבש, אמרו לי רגיל", אומרת הדס כהן, רכזת גיוס בבית התוכנה קורן-טק, שיושבת משועממת ליד דלפק ריק, "אולי בגלל זה הם לא באים לכאן". זה לא מדוייק: כל הגברים שהגיעו ליריד נאלצו לשבת מול מראיינות חילוניות. 

     

    הגברים יושבים מול המראיינות כשפניהם מוסטות הצידה, וקשה שלא לחשוב איך הם ישרדו בחלל פתוח במשרד מודרני. בניגוד למחפשות העבודה החרדיות, הרהוטות והבטוחות בעצמם, הם נשמעים מבויישים ומגומגמים. הנשים שאלו שאלות מדוייקות של מחפשות עבודה מיומנות, כמו "מה התפקיד?", "העבודה היא במשמרות?", ו"כמה זמן נמשכת סדנת ההכשרה?", "משלמים עליה?", ואילו הגברים שואלים שאלות כמו: "מה עושים שם", "אפשר לעבוד בערב?", "מה זה אומר, קורס?" ו"כמה זה יוצא, שכר מינימום?"

     

    נשים ביריד בחיפה: הגיעו עם התינוקות (צילום: אבישג שאר ישוב) (צילום: אבישג שאר ישוב)
    נשים ביריד בחיפה: הגיעו עם התינוקות(צילום: אבישג שאר ישוב)

     

    "המעסיקים לא רוצים חרדים"

    משה זלדר, בן 28, עבד כמה שנים בייקב, בהתחלה כפועל ייצור ואחר כך במכירות. כיום הוא עובד כמשגיח כשרות, ומחפש עבודה חדשה. "אני רוצה להשתדרג, לא משנה באיזה תחום, אני פתוח", הוא אומר, "לא חסר עבודה בצפון, אבל כחרדי קשה לי למצוא. אין לנו רקע של לימודים, וזאת בעיה, וחוץ מזה, החבר'ה בחברות לא אוהבים אותנו. כבר שנה ויותר אני שולח קורות חיים ולא מקבל תשובות, ולא נראה לי שלחילוני זה היה קורה".

     

    "המעסיקים לא רוצים להעסיק חרדים, בגלל השם הרע שאתם, בעיתונות, עושים להם, עם כל הכתבות המסיתות", מתערב בשיחה חבר של זלדר בשם אהרון גוטליב. גוטליב, שהשתחרר לאחרונה משירות לאומי בארגון יד שרה, אחרי חמש שנות לימודים בכולל, מתקיים כיום מעבודתה של אשתו כאחות, ומחפש עבודה בכל תחום שימצא. "הסיפור הזה, שחרדים לא רוצים לעבוד זאת המצאה של התקשורת", הוא אומר, "אנחנו רוצים לעבוד אבל לא רוצים אותנו בעבודה".

     

    לא כל מחפשי העבודה ביריד מסכימים אתו. "גם אני מרגיש שקשה למצוא עבודה", אומר איציק בן ה-23, "אבל אני לא יודע אם זה בגלל המעסיקים או בגלל שאין לי השכלה, והמעסיקים רוצים השכלה גם לתפקידים שלא באמת צריך אותה, או בגלל שיש מקומות שאני לא יכול לעבוד בהם בגלל ענייני שבת וכשרות". 

     

    איציק עבד בסדנת אומנות לייצור מוצרי עור, וכעת לומד פיסיקה ומתימטיקה, כדי לקבל תעודת בגרות וגם כדי להתקבל לקורס מקצועי במחשבים. "אני רוצה עבודה במחשבים, לעשות קריירה ולחיות טוב, ולא ללמוד כל החיים", הוא אומר, "ההורים שלי תומכים בי. הרבנים לא אוהבים את הגישה הזאת, אבל כרגע אני הולך לפי מה שאני חושב ולא לפי רצון הרב".

     

    יריד תעסוקה בחיפה: עזרת הגברים ריקה (צילום: אבישג שאר ישוב) (צילום: אבישג שאר ישוב)
    יריד תעסוקה בחיפה: עזרת הגברים ריקה(צילום: אבישג שאר ישוב)

     

    יצחק, איש היי-טק בן 47 מרכסים שחזר בתשובה, מחפש עבודה כתוכניתן. יצחק עבד 22 שנה בחברת ההיי-טק אלישים, בחברת אלדין שרכשה אותה ובחברת סייפנט שרכשה את אלדין. כעת הוא חושש מפיטורים ומחפש עבודה חלופית, בינתיים בלא הצלחה. ליצחק יש בעיה משולשת: הוא חרדי, תושב הצפון וגם מבוגר יחסית. "אין לי מושג למה אני לא מוצא עבודה, כי כשאני שולח קורות חיים לא מסבירים לי למה לא חוזרים אלי", הוא אומר, "אבל אני מנחש שזה דווקא בגלל שהתמדתי כל כך הרבה שנים באותו תפקיד ובאותה חברה וקורות החיים שלי קצרות. כשיש לך משפחה, זה נוח להתמיד".

     

    יצחק אינו מופתע מהמספר הקטן של הגברים החרדים ביריד: "הרבה מהם בוחרים ללמוד בכולל כך שאין להם אפשרות לעבוד", הוא אומר, "אני צריך עבודה כי אני רגיל לחיות טוב, בגלל שתמיד עבדתי בהיי-טק. אבל אלה שגדלו כחרדים יודעים איך לחיות עם מעט כסף. האישה עובדת ומביאה הביתה 5,000 שקל בחודש, הגבר לומד ומביא 2,000 או 3,000, ויחד יש סכום שאפשר לחיות ממנו בדוחק. זה שקר להגיד שהמדינה מפרנסת אותם: האישה היא המפרנסת העיקרית, ורוב הקיצבה של הגבר מגיעה מתורמים מחו"ל. רק 600 שקל לחודש מהקיצבה באים מהמדינה". 

     

    כשהילדים שלך יגדלו, תרצה שיעבדו או שילמדו בכולל?

     

    "שהם יחליטו לבד, למה שאני אתערב להם?"

     

    "צריך עבודה גם לגברים וגם לנשים"

    עד סוף היריד הצטברו על הדלפק של חברת תקשוב, למשל, שישה קורות חיים של גברים חרדים לעומת יותר מ-100 קורות חיים של נשים חרדיות, רובן כמועמדות לתמיכה טכנית בחברת HOT, במשמרות בוקר שמתאימות לאמהות.

     

    בבזק התקבלו 25 קורות חיים של נשים חרדיות ו-4 של גברים; באיתן תקשורת לא התקבלו קורות חיים של גברים בכלל, לעומת 35 קורות חיים של נשים; בקורן-טק התקבלו כ-50 קורות חיים של הנדסאיות תוכנה, מנהלות חשבונות ומזכירות, ו-20 של גברים. עם זאת, בחברת יוניטקס התקבלו יותר קורות חיים של גברים מאשר של נשים.

     

    שר התמ"ת, שלום שמחון, שביקר ביריד, נשמע מרוצה. "זה לא סוד שהאישה היא עדיין המפרנסת העיקרית במגזר החרדי", אמר, "אבל יש כאן גם גברים וגם נשים וצריך למצוא עבודה לכולם. שיעור ההשתתפות של הנשים החרדיות בעבודה גבוה משל הגברים אבל נמוך ביחס לכלל החברה ובוודאי ביחס לכלל מדינות ה-OECD כך שגם גיוס נשים חרדיות לעבודה זה דבר חשוב. בכלל, למצוא עבודה לאנשים זה הדבר הכי חשוב בעולם, אז כל יריד כזה הוא הצלחה בכל מקרה".  

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אבישג שאר ישוב
    408 נשים, 150 גברים. יריד התעסוקה בחיפה
    צילום: אבישג שאר ישוב
    צילום: אבישג שאר ישוב
    אינטרנט לא, מזכירות כן
    צילום: אבישג שאר ישוב
    "קשה למצוא עבודה"
    צילום: אבישג שאר ישוב
    יוסף קליין, ארגון מפת"ח
    צילום: אבישג שאר ישוב
    הדס לוי, קורן-טק: "אמרו לי לא לבוא בלבוש צנוע"
    צילום: אבישג שאר ישוב
    שר התמ"ת, שלום שמחון
    צילום: אבישג שאר ישוב
    מומלצים